גאנה לא הפתעה: קבלו את הנסיכים של אפריקה
פרינס בואטנג, גיאן, אינקום, פנטסיל והכוכבים השחורים, הביאו לשמחה טהורה שכבר קשה למצוא, והאמת ששימחו גם אותנו. לאמריקנים עוד יש את המונדובאסקט
אבל בואו נתחיל מההתחלה. אחרי נסיעה בין הרים וכפרים, הגענו ליהלום של האזור, איצטדיון בפוקנג רויאל, שנמצא למעשה באמצע שומקום. הקפיטריה של העיתונאים לא עשתה יותר מדי חשק, ובגלל שנשאר לנו מספיק זמן עד למשחק, החלטנו לצאת החוצה בעקבות ריחות חזקים של גריל. מסתבר שממש מעבר לכביש, קיימת מסעדה מהסוג שקיים רק בדרום אפריקה.
שחקני גאנה בשמחת הניצחון (AFP)
אתה נכנס למשהו שנראה כמו חנות קצבים טיפוסית, בוחר את הבשר שאתה רוצה, מבין ארבעה סוגי סטייק, כשמאחורי הדלפק קשה שלא לשים לב לקצב פורס חלקי בשר מול העיניים שלך.
את החתיכות שבחרת אתה לוקח החוצה כדי לעשות בעצמך את הנתח שבחרת. כמו כל מנות הבשר שיצא לי לטעום בדרום אפריקה, גם הפעם היה מדובר במעדן.
אסמואה גיאן וקווין פרינס בואטנג (AFP)
לאמריקנים יש את המונדובאסקט
כששאלתי את אחד האמריקנים אם מקום כזה יצליח בארה"ב, הוא ענה מיד: "מה פתאום". למה? "האמריקאים לא ישלמו על משהו שהם צריכים להכין בעצמם, וזה גם יהרוס את תרבות הבר-ביקיו שאנחנו כל כך אוהבים". צודק, אבל את המוני אוהדי ארה"ב שהגיעו לכאן, זה לא עניין באותו רגע. הם רק חיכו לחבורה של בוב בראדלי, שתטרוף את המגרש.
"יש לנו הרבה יותר נסיון מאשר לגאנה", מלמל אחד מהם. "יש לנו נבחרת טובה שיכולה להגיע לחצי הגמר". התשובה הזו מאפיינת את היאנקים, שלא ממש מכירים את גאנה ומגדירים אותה בסך הכל כ"נבחרת צעירה". בדיקה פשוטה בהיסטוריה של השנים האחרונות, תלמד גם אותם שגאנה היא הנבחרת עם הכי הרבה אופי באפריקה, ולא בכדי היא היחידה מבין שכנותיה, שהעפילה לשמינית הגמר.
גאנה הגיעה רחוק בכל טורנירי הנוער האחרונים, בעיקר בזכות אותו אופי בלתי מתפשר. באליפות אפריקה האחרונה אסמואה גיאן היה הווינר הגדול של גאנה, ולמרות שהאצבע על המקלדת מיהרה לתת לו ציון 4 על משחק חלש בו הוא נעלם כמעט לגמרי, חיכיתי לדקות ה'מאני טיים'.
לאוהדי גאנה יש סיבות להיות מרוצים (AP)
גיאן, כצפוי, הגיע בדיוק בזמן כדי להבקיע את השער השלישי מתוך ארבע של גאנה במונדיאל הזה. על הדרך הוא הבהיר לי בעד מי הייתי לכל אורך המשחק. לאמריקנים, אחרי הכל, יש את המונדובאסקט, ועוד עשרות ענפי ספורט אחרים להצטיין בהם. מה יש לגאנה?
הנסיך בואטנג
ההגנה של ארה"ב, שלא היתה טובה לכל אורך הטורניר, שוב פישלה בדקות הראשונות ואיפשרה לגאנה להשתלט על המשחק כבר מהפתיחה. לחץ קליל על מרכז השדה הביא לאיבוד כדור ושער יפהפה של קווין פרינס בואטנג, אותו אחד שאף אחד בגרמניה לא רצה. אותו אחד שאפילו לא ידע אם פיפ"א תאשר לו לשחק עם המדינה בה נולד אביו, עד שבועיים לפני המונדיאל.
פרינס בואטנג עם קלינט דמפסי, גרנט הפך אותו לכוכב (AFP)
לא מעט בגלל אותו קווין פרינס, זה שאברהם גרנט הפך לאחד מהכוכבים העולים בפרמייר-ליג, לא ראינו את סולי מונטארי. כן, ההוא שאמור היה להיכנס לנעליים של מיקאל אסיין אחרי זכייה בכל תואר אפשרי עם אינטר, נכנס רק בדקה ה-113 ובצדק - בינתיים כוכב פורטסמות' עולה עליו בכל פרמטר, והפך בוודאי לאחד השחקנים האהובים באפריקה אחרי המשחק הזה.
בכלל, לגאנה יש הרבה סיבות להיות מרוצים. לראשונה בהיסטוריה של המדינה הסימפטית הזו, הכוכבים השחורים עלו לשמינית הגמר. הם גם הנבחרת האפריקנית השלישית בהסטוריה (אחרי קמרון ב-90' וסנגל ב-2002) שמגיעה לרבע הגמר.
פעם עוד שיחק בגאנה אבדי פלה, שאפילו לא הצליח להעפיל למונדיאל. הפעם, עם הבן אנדרה אייוו בן ה-20 בהרכב, ביחד עם חבורה של לוחמים על המגרש, זה עובד הרבה יותר טוב. האוהדים הגנאים נשארו לחגוג גם חצי שעה אחרי השריקה. בסוף בעצם כל אפריקה חגגה, שמחה טהורה, אמיתית, שכבר קשה למצוא.
לפנייה לכתב/ת 
