איך מתרגמים יצירה מקורית למכירות?

כשאני מסיימת את יום העבודה כצלמת בשבועון לאשה, הידיים שלי מתחילות לרדות בי. במקום לאפשר לי התרווחות נינוחה מול הטלוויזיה הן דוחפות אותי לייצר, ואני – אין לי ברירה, נעתרת להן ומייצרת.

נכון לעכשיו אני מפעל לעיצוב תכשיטים. לצורך העניין בניתי לי חדר משלי, ולא רק במובן המטאפורי של המילה. החדר הזה שימש אותי בעבר כסטודיו לצילום. עדות אילמת לעברו הזוהר הם עמודי התאורה הגדולים, וגלילי הרקע הצבעוניים הנגללים לאורך הקיר שצבוע באדום. בחדר שלי נמצא גם המחשב, דרכו אני נכנסת לעולם אינסופי של אנשים ממקומות אחרים, אתרים, חנויות וסדנאות לימוד.

הסטודיו הוא המקום שלי בבית. הטלוויזיה שבו פתוחה רק על מה שאני אוהבת לראות או לשמוע, וכל מה שיש בו הוא שלי.

מי שמכיר אותי יודע ש"דברים שלי" זה אומר חומרים והרבה: שקים של חוטים, סלילי מתכת, צבעים, חימר, צילומים ממוסגרים שחזרו מתערוכות ואין איפה לתלות אותם, קופסאות מלאות חרוזים, כפתורים בעבודת יד ועוד ועוד.

על השולחן

מול החלון, מתחת לערמות החפצים מסתתר שולחן, שאמור להיות שולחן העבודה שלי, לו היה פנוי. בכל מקרה, מאחר שרוב העבודה היצירתית שלי נעשית בערב אחרי יום עבודה מתיש, אני מעדיפה לשבת על הספה מול הטלוויזיה, להרים את הרגליים על כדור הפילטיס הכחול, ולשקוע בעולם הפרטי שלי. בספה שלי יש מקום פנוי לישבן אחד בלבד – שלי. כל השאר מלא בחומרים, אני יושבת בתוך הסבך וחושבת – מה בא לי לעשות עכשיו? האם זה הזמן לאחוז בפלייר? מסרגה? חימר? חוטים? ומפליגה עם המחשבה הלאה עד ההחלטה ושלב הביצוע.

בספירת המלאי הראשונה שלי יש כמה נכסים: חנות אינטרנטית מנומנמת, בלוג של גוגל, שלמעט עצמי אף אחד לא מכיר, ובו אני מאכסנת את צילומי התכשיטים, כמה קצוות של חוטים שעוד לא הצלחתי לחבר לשום מקום וקולקציה ענקית של תכשיטים מחומרים ומסוגים שונים.

הרזומה השיווקי שלי כמעט ריק, למעט כמה חברים טובים שהשקיעו בי, ועזרו לי לפלס את צעדיי הראשונים בתפעול החנות הווירטואלית שלי.

למה אני כאן?

כמעט שנה אני מסתובבת סביב הזנב של עצמי, ולא מוצאת את הנוסחה הנכונה, איך ואיפה לשווק את עצמי. חסרה לי יד מכוונת ומסדרת, שתעזור לי להוביל את עצמי להצליח בתחום בו אני חלשה. תקוותי שהטור הזה ילווה אותי בדרך חדשה, ויעזור לי לפרוץ ובכל מקרה, אני מקווה שהדרך שלי שתתועד כאן, תוכל לעזור גם לאחרים.

צעד ראשון

צביקה רובינשטיין, מנהל סניף מט"י נתניה  דיבר איתי על החזון שלי, שבהסתמך עליו נוכל לבנות את התכנית העסקית. בשלב ראשון הוא המליץ בפניי לפעול בשני ערוצים: הראשון - לקחת ייעוץ שיווקי, ובמקביל, לעבוד עם מאמן אישי לחיזוק מהמקום הרוחני. דרך מט"י יכול כל יזם של עסק קטן, לקבל 20 שעות ייעוץ מסובסדות במחיר 50 שקלים לשעה. בזמן ההרשמה יש לשלם 200 שקלים, כדי להתחיל להניע את הפעילות.

בגלל התחום בו אני עוסקת, המליץ רובינשטיין בפניי על יועצת שיווקית ספציפית, שמתמחה בעבודה עם אמנים, שהיא גם אמנית בפני עצמה. בימים הקרובים אני צפויה להיפגש איתה, ולהחליט אם אני ממשיכה ללכת במסלול שבמט"י מתווים.

את המאמנת האישית בחרתי בעצמי, זוהי מירי פלמון, אותה צילמתי לאחרונה לכתבה ל"לאשה". מירי עברה תהליך מורכב ומעניין שהביא אותה לעסוק בדמיון מודרך ו-NLP. עם הכלים האלה היא עובדת באופן פרטני, כמרצה ובהנחיית סדנאות. בזמן הפנוי שנשאר לה היא מדריכת טיולים בחו"ל. בעברה עסקה בעיצוב תכשיטים (בוגרת בצלאל ). הנסיון שלה, היצירתיות, הסקרנות והאישיות התומכת נראים לי כדבר הנכון עבורי.

קוראת לקוראים

אשמח מאד לקבל עצות טובות מניסיונכם, להתנסות בחלקן ולספר עליהן כאן. כתבו אליי למייל שלי: adiadar@gmail.com