אל תחפשו מנהיג רוחני
הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מגדולי הפוסקים, אך בהיבטים רבים היו לו תפיסות ייחודיות, שחלקים רבים בציונות הדתית לא הזדהו איתן. זו הסיבה שאין צורך לחפש "מחליף" למנהיג הרוחני של הציונות הדתית, האתגרים הם משמעותיים אך שונים לגמרי
מאז פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל שב וחוזר הביטוי 'המנהיג הרוחני של הציונות הדתית' כמתאר את הרב, ובמקביל גם נשמעים קולות המבקשים למצוא דמות אחרת שתמלא משבצת זו. אולם, השימוש בביטוי זה איננו עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח, ועם אופיה המגוון והמורכב של הציונות הדתית.
עצם ריבוי הגוונים בתוך המגזר הדתי-לאומי הוא תופעה מבורכת. הידיעה שהאמת היא מורכבת, ושיש מקום לדעות שונות ולתפיסות עולם שונות, ליוותה את עם ישראל מדורי דורות. ההכרה בכך ש"כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה", הביאה לידי הנחה שדעות שונות הן חלק בלתי-נפרד מן המציאות, ומחלוקות שונות בהבנת התורה הן תופעה טבעית ומתבקשת, כל עוד הן נעשות לשם שמים. באופן מיוחד תפסה הנחה זו מקום מרכזי בהגותו של הראי"ה קוק זצ"ל, שבמקומות רבים בחיבוריו עסק בערכה של המחלוקת, ובהכרה שהאמת העמוקה נובעת דווקא מן האיחוד של הדעות השונות והמנוגדות.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מגדולי הפוסקים שבדור. זכורני, שכאשר שימש הרב כ'ראשון לציון', הוא התארח בישיבת 'הר עציון' באלון שבות. הרב ביקש לדעת באיזו סוגיה עוסקים בישיבה, ובהגיעו לישיבה העביר שיעור בעיון באותה סוגיה עצמה, שהייתה סוגיה קשה ולא שגרתית במסכת כתובות. יכולת נדירה זו של שליטה במרחבי הש"ס, הייתה בעיני ביטוי לעומק שיעור הקומה התורני של הרב. הרב אליהו נודע גם במסירותו הרבה לקהל הרחב, בצניעותו וביכולתו להוות משענת לרבים בבעיותיהם האישיות, בעצה ובמאור פנים. משום כך, זכה הרב להערכה רבה בתוך הציבור הדתי-לאומי, כמו גם בקרב שכבות רחבות שאינן חלק מוגדר מציבור זה.
אך עם כל זאת, גם את הרב אליהו זצ"ל לא ניתן לכנות בתואר הכולל של 'המנהיג הרוחני של הציונות הדתית'. בהיבטים רבים היו לרב תפיסות ייחודיות, שחלקים רבים מן הציונות הדתית לא הזדהו איתן. מבלי לדון בגופן של דברים, נציין כמה מן התחומים שבהם תופעה זו באה לידי ביטוי.
בלי פלאטה, חתונה בגיל 18
כבר במובן ההלכתי, הרב אליהו היה ידוע כמחמיר, על פי דרכו של ה'בן איש חי', ופסקיו השונים לא תמיד התקבלו אצל הציבור הרחב, כגון איסור השימוש בפלאטה חשמלית לחימום אוכל לפני שבת. בתחום ההשקפתי, הרב אליהו נודע כמי שמשלב את עולם הסוד עם הדרכה מעשית וקבלת החלטות בחיי היום-יום. רבים מרבני הציונות הדתית ומאנשי הרוח וההגות שלה, כמו גם חלקים רחבים מן הציבור, לא הזדהו עם מגמה זו, ואף לא עם אמירותיו הציבוריות של הרב בהזדמנויות שונות, כגון ההכרזה המפורסמת "היה לא תהיה" לפני ביצועה של תוכנית ההתנתקות, או הטענה שאסון הצונאמי נגרם "בגלל כעסו של הקב"ה על אומות העולם בשל תמיכתן בהתנתקות". גם ברמה הפרטית, ציבור גדול לא הזדהה עם תופעות של התייעצות עם הרב בשאלות שאין להן כל קשר להלכה, החל מקבלת אישור לנישואין ועד להסכמה על שמות ילדים, כפי שהרב אליהו ייעץ לפונים רבים. בנוסף, לרב אליהו הייתה תפיסה ייחודית לגבי מעמד האישה. בין היתר, הרב התנגד לשירות לאומי לבנות, ואף עודד בנות להינשא כבר בגיל 17-18. הרב גם יצא נגד לימוד גמרא לנשים, וסבר שלימוד זה גורם הפוגע ביראת שמים ובהקפדה על מצוות.
ניתן היה לציין תחומים נוספים, ואפשר היה גם לדון בהרחבה בכל אחד מן התחומים שהוזכרו ולבאר את מהותם של ההבדלים האידאולוגיים שבין הקבוצות השונות בתוך הציונות הדתית. ברם, לענייננו די אם נסיק את המסקנה הפשוטה, שלא ניתן להגדיר לא את הרב אליהו זצ"ל, וכמדומה גם לא שום רב אחר, כמנהיג, בה"א הידיעה, של הציונות הדתית. הרב אליהו היה ללא ספק מנהיג של קבוצה משמעותית מסוימת בתוך הציונות הדתית, אך למרות ההערכה שהייתה לו מצד הציבור כולו, הוא לא נתפס בעיני רבים כמנהיג הרוחני שלהם.
יתרה מזאת, עצם השימוש בתואר זה יש בו, גם אם מבלי משים, משום התנשאות וזלזול בדעות אחרות. הגדרת רב בעל דעות הקרובות לקבוצה מסוימת בציונות הדתית כמנהיג הרוחני של המגזר כולו, כמוה כאמירה שיש רק השקפה ציונית דתית אחת, ולא סופרים את כל מי שאינו שותף לה. אמירה כזו אינה עולה בקנה אחד עם תכונת הצניעות, שאפיינה כל כך את הרב אליהו זצ"ל.
משום כך, אין ממש בניסיון למצוא מחליף ל'תפקיד' זה. במקום לעסוק בכך, הציונות הדתית עומדת בפני אתגר משמעותי לא פחות – היכולת להכיל דעות שונות, ולהתייחס בכבוד לדעות אלו. התייחסות בכבוד אין משמעה בהכרח קבלה, אך יש בכוחה כדי לסייע הן לקיומו של דו-שיח שיכול להעשיר את כל הצדדים, הן להפנמת הלגיטימיות של דרכים שונות בהבנת התורה.
לפנייה לכתב/ת 
