בישראל מסבירים, בטורקיה לא קולטים
מסריה של ההסברה הישראלית (המוצלחת) ביוטיוב, לא הגיעו כלל לאזרחי טורקיה. ומדוע? כי יוטיוב חסום בטורקיה - ולא רק הוא, אלא אלפי אתרים נוספים. על מדיניות הצנזורה של השלטון הטורקי
"ניצחנו בחזית יוטיוב", התגאו בדובר צה"ל, בעת שיאה של מלחמת ההסברה ולאחר אירועי המשט לעזה, בהם השתלטו לוחמי הקומנדו הימי על הספינות הטורקיות שעמדו לפרוץ את הסגר.
ואכן, לסרטונים של דובר צה"ל היו מיליוני צפיות ברחבי העולם. רק במקום אחד, חשוב למדי להסברה הישראלית לא צפו בסרטונים – ולשם שינוי, לא באשמתו של דובר צה"ל. כבר במרץ 2007 הורה בית משפט בטורקיה לספקיות האינטרנט במדינה לחסום את אתר שיתוף הווידאו הפופולרי YouTube כליל. הסיבה? עלבון לאתא טורק, אבי האומה
הטורקית. השבוע האשים שר התקשורת הטורקי את גוגל בניהול מלחמה כנגד טורקיה והתחמקות ממסים.
במסגרת הסכסוך המדיני המתמשך בין טורקיה ליוון פרסמו גולשים יווניים סרטון ביוטיוב המכנה את אתא טורק ואת הטורקים עצמם הומואים. פרקליטות המדינה הגישה בקשה לבית המשפט הטורקי לחסום את אתר שיתוף הווידאו – וזה נעתר לבקשה. ראוי לציין כי אתא טורק נחשב לדמות שנערצת על העם הטורקי, ופגיעה בשמו נושאת עימה עונש מאסר על פי חוק.
במקביל חוקק חוק מספר 5651 בנושא "ארגון פרסומים מקווונים ומלחמה בפשע ברשת" המאפשר צנזור של אתרים בהליך מהיר של 24 שעות אם הם נתפסים כ"מעליבים את מייסד הרפובליקה", מאפשרים הימורים או תומכים בהתאבדות.
מחלקה מיוחדת במשרד התקשורת הוקמה לצורך אכיפה (ואם זה נשמע מוכר, נציין שבימים אלה מקדם ח"כ דני דנון הצעה דומה בישראל).
6,000 אתרים אסורים
אלא שהטורקים לא עוצרים ביוטיוב. מסתבר שלא מעט אתרים נתפסים בטורקיה ככאלה הסותרים את הוראות החוק, כדוגמת DailyMotion, Alibaba, Slide.com ואחרים, שאינם זמינים לגולש הטורקי. נחסמו גם אתרים העוסקים בנושא הכורדי או Ateizm.org המקדם חילוניות ומעז לבקר אספקטים שונים של דת האיסלאם הורדו מהרשת הטורקית.
לרשימה הזו ניתן להוסיף אתרים כמו wordpress המשמשים לכתיבת בלוגים ונמצא פופולרי ביותר דווקא בקרב הבלוגרים כורדים משום מה. העיתונים The Independent האנגלי
ו- New York Times האמריקאי מצאו עצמם גם בקרב רשימת האתרים החסומים, יחד עם 138 אתרים זרים אחרים.
ארגונים ופורמים העוסקים בצנזורה ברשת מדווחים על כ- 6,000 אתרים אסורים בטורקיה כשמעל ל- 2,000 מהם נחסמו על ידי צו מינהלי וללא התערבות בית משפט (כלומר, ללא דיון או אפשרות ערעור). בעדות לקונגרס האמריקאי, הארגון עיתונאים ללא גבולות מסר שב-2009 חלה עלייה משמעותית באכיפת צנזורה ממשלתית, במיוחד בכל האמור לאתרי אינטרנט המתייחסים למיעוט הכורדי.
לפני מספר שבועות, התקבלו דיווחים על חסימות של שירותי גוגל נוספים בטורקיה, ככל הנראה פועל יוצא של החסימה המקורית של יוטיוב, ש"זלגה" גם לשירותים נוספים מבית גוגל. לפני יומיים הפכה חסימה זו לרשמית.
הטורקים מוחים
המחאה הזו, אגב, אינה נחלתם של "שומרי האינטרנט" בעולם. עשרות בלוגרים טורקיים החלו כבר ב 2008 בקמפיין מחאה כמגד הצנזורה הטורקית. קרוב ל 200 בלוגרים חסמו את האתרים שלהם עצמם כדי להראות לבלוגספרה התורכית את סכנת תופעת הצנזורה.
יאמן אקדמיץ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בילגי הצטרף לקמפיין והגיש תביעה כנגד המדינה בניסיון להסיר את חסימת האתרים על ידי משרד התקשורת התורכי .
בעקבות כתבה בעיתון Wall Street Journal בנושא של דיויד קיס, מייסד אתר CyberDissidents.org , החל העיתון התורכי "מילייט" לפרסם ספירה של מספר הימים בהם האתר YouTube נמצא תחת צנזורה. הכתבתה, שהתפרסמה במקביל לוועידת האינטרנט של טורקיה זכתה לתהודה עצומה ולהעצמתו של מחנה המחאה.
אך התמיכה המפתיעה ביותר כנגד צנזורת האתרים הגיעה דווקא מתוך הממשל עצמו - נשיא טורקיה, עבדאללה גול, יצא בקריאה להקל את צנזורת הרשת בארצו ואפילו כתב על
כך בחשבון הטוויטר שלו בסדרת ציוצים בהם ביקש מאנשי הממשל למצוא דרכים להקלת הצנזורה על הרשת, מאחר והסגר התקשורתי מונע מטורקיה להשתלב בעולם.
"אינני יכול להסכים לכך שטורקיה תימצא עם מדינות האוסרות על יוטיוב ומונעות גישה לגוגל", אמר הנשיא.
"היכן שאין חופש, יש מוות והשמדה"
רצונם של של הטורקים לשמור על כבודו של כמאל אתא טורק הינו יותר ממובן – אלא שהתנהלות הטורקית בנושא מובנת קצת פחות.
אתא-טורק, מייסד הרפובליקה הטורקית, דגל דווקא בעצמאות מחשבתית, חופש תרבותי וכלכלי. "היכן שאין חופש, יש מוות והשמדה", אמר לא פעם ומעניין שדווקא בשם המורשת הזו מצדיקה ממשלת טורקיה סתימת פיות פנימית והשתקת קולות שאינם עולים בקנה אחד עם השקפותיה.
דווקא כאן, במזרח התיכון – מקום בו פרספקטיבה היא מוצר נחוץ כל כך- חשוב לשים לב לאלה המנסים להשתיק את ה"קול האחר". במקום זו נשמעים קולות קיצון רבים כל כך, חשוב לשמר את חופש הביטוי והדיון שיכול, במקרים רבים, להרגיע מעט את הרוחות על ידי הבהרת הממדים האמתיים של האירועים המתרחשים. במקום שבו המציאות מורכבת, העדר הקול הביקורתי מביא ליצירת נרטיב פשטני יותר, קיצוני יותר ורחוק יותר מהאמת.
ומכאן, ראוי לסיים בקריאה ישראלית להצטרפות למחאה התורכית כנגד הצנזורה - כדי שקולות אחרים ישמעו גם שם.