הנהג מנצרת היה קורבן אקראי; בתו: "זה הגורל"

הבשורה מהבוקר (יום ב') על פיענוח רצח נהג המונית יפים וינשטיין מנצרת עלית התקבלה בקרב בני משפחתו בהקלה. יותר מחצי שנה חלפה מאז נמצאה גופתו בתוך רכבו סמוך לכפר החורש, עד שלפני ימים אחדים הגיעו לבית המשפחה חוקרי השב"כ ושוטרים שעדכנו אותם בהתפתחויות.

"פעם הייתי מבקרת את ההורים שלי בבית, אבל היום בשביל אבא אני צריכה ללכת לבית הקברות. חיכינו הרבה זמן לבשורה ואכן טוב שהיא הגיעה.

את אבא זה אמנם לא יחזיר, אבל מי שעושה דברים כאלה צריך לקבל את המגיע לו", אמרה ל-ynet קטי, בתו של הנרצח. "כל אדם שעושה מעשה כזה צריך לקבל את מה שמגיע לו".

"אני שמחה שלפחות עכשיו הם ישבו לחשוב טוב-טוב מה הם עשו. לקבל הודעה כזאת של 'אבא שלך נרצח במקרה' היא דבר שמלווה בתחושות קשות מאוד. זה יכול היה להיות כל נהג אחר, אבל זה כנראה היה הגורל של אבא לאסוף דווקא אותם", הוסיפה הבת.

לכידתם של שבעה חברי החולייה והעמדתם לדין של שלושה מהם באשמת רצח הנהג, התאפשרה בתום חקירה מאומצת שערכה היחידה המרכזית של מרחב עמקים במשטרה - בפיקודו של סגן-ניצב אבי אלגריסי. שלושת הנאשמים ברצח הם אחמד עלי אחמד, בן 21, חיידר זיידנה, בן 26, וראלב גנאיים, בן 22. השלושה, מוסלמים קיצוניים, התחזקו בדתם בשנים האחרונות, ונחשפו באינטרנט לסרטיו של בן לאדן ואנשיו. בדרך זו רכשו גם ידע בשימוש בנשק ובאמצעי חבלה.

גם הגשת כתב האישום עדיין לא הצליחה להסיר את החשש הכבד שממשיך ללוות את הנהגים בתחנת המוניות "בן גוריון" שבה עבד וינשטיין. "ברגע שקבלתי את הבשורה על מעצר החשודים הלכתי מיד להיות לצד הנהגים", סיפר ל-ynet מנהל התחנה, רן גנון. "אנשים פה נמצאים במצב של חוסר ודאות. ניסינו לחשוב על כיוונים אחרים והדחקנו את העניין הלאומני, אבל זה הגיע - וכולם בהלם. אני נולדתי וגדלתי פה, אני אוכל בנצרת חומוס, קונה שם, ואנו חיים לצדם ומתפרנסים יחד. יש שם גם חברים, אבל פתאום יורים כמו בשטחים במונית שלך ובעסק שלך. זה שינה את המחשבה והגישה, כי כולם פתאום מאוד מפחדים".

הלילה הפך חשוך הרבה יותר

מאז הרצח, כך לדברי מנהל התחנה, הפכו אותן משמרות לילה, שהיו מזוהות עם יפים, לכאלו שאיש מבין הנהגים אינו רוצה לקבל על אחריותו. "יפים היה חבר טוב, עובד נאמן ומסור. כולם אהבו אותו, כולל הצעירים הבליינים. עצם המחשבה שרוצים לחסל אותך, אצלך בבית, מחסלת את הביטחון. התורנים בלילה עושים סלקציה להזמנות, אומרים שאין מונית אם מישהו נשמע חשוד. גם נהגים בשטח עושים את הבחירות שלהם. אנו מחויבים לכל נוסע, אך הביטחון אבד".

המונית של וינשטיין, אחרי הרצח. הנהגים פוחדים (צילום: חגי אהרון)

עם זאת ולמרות החששות, נאלץ גנון להסביר כי אותה סכנה אינה נחלת נהגי המוניות בצפון בלבד, אלא כזו המאיימת על כלל אזרחי ישראל. "אין צורך להגיד שהכתובת היתה רשומה על הקיר, כי היא כבר רשומה על הקבר של יפים. יש לנו צבא ומדינה חזקה ולכן אין שום סיבה שלא יעקרו את התופעה הזאת. כולנו חשופים, בכל פינה ובכל מקום".

אחד מחבריו של יפים לתחנה, דוד ציקוושווילי, סיפר כי לא הופתע

לנוכח החשיפה כי הרצח התבצע על-רקע לאומני. "ידענו שזה יתברר כפיגוע כי פשוט לא יכול היה להיות משהו אחר. לא היו לו אויבים והוא בטח לא היה פושע".

ציקוושווילי סיפר כי גם הוא שותף לתחושת הפחד הגוברת, אך הדגיש כי למרות זאת - אין בכוונתו לפרוש מעבודתו כנהג. "העבודה היא חיינו. אתה לא יודע מי ניגש אלייך, אם זה מחבל או אדם פשוט. מצד שני, אי אפשר להגיד שכל אותה אוכלוסייה מורכבת ממחבלים. אלו בודדים בקרב מאה אלף, מה שאומר שזה יכול לקרות בכל מקום. אנחנו נמשיך להיזכר ביפים ולהתגעגע אליו".