תביעה קטנה: עם עו"ד או בלי?
מדוע בבתי המשפט לתביעות קטנות הצדדים מופיעים בדרך-כלל מבלי לקבל ייצוג של עורך דין, ובאילו מקרים בית המשפט בכל זאת יאפשר לאחד מהצדדים לקבל ייצוג?
הכלב של השכן נשך ופצע אתכם - ואתם רוצים פיצוי; הטיסה התעכבה ואתם רוצים לתבוע את חברת התעופה; החדר במלון היה טחוב ומעופש ואתם יודעים שלא תמצאו מנוחה עד שסוכנות הנסיעות תשלם; ריהוט הגן שהזמנתם הגיע באיחור, ולא רק שהוא הגיע באיחור, אלא שכשהוא הגיע גיליתים שהוא פגום. אין ספק, אתם מתכוונים להגיש תביעה. הכתובת: בית המשפט לתביעות קטנות, אבל עורך הדין שייצג אתכם - אין.
בסעיף 63 לחוק בתי המשפט נקבע, כי: "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו".
אז מדוע בבתי המשפט לתביעות קטנות הצדדים מופיעים בדרך-כלל מבלי לקבל ייצוג של עורך דין, ובאילו מקרים בית המשפט כן יאפשר לצד התובע או הנתבע להיות מיוצג?
התשובה לשאלה הראשונה נגזרת באופן ישיר מהמטרה שלשמה הוקמו בתי המשפט לתביעות קטנות: לאפשר בסכסוכים אזרחיים לצדדים להתדיין בצורה חסכונית, מהירה ויעילה.
בהתאם לכך, נקבעו כללים מיוחדים שנועדו להגשים תכלית זו, ביניהם הכלל בדבר העדר ייצוג - הצדדים יופיעו כאשר הם לא מיוצגים על ידי עורך דין, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.
מתי בכל זאת בית המשפט יאפשר ייצוג? במקרה שבו העדרו עלול לגרום לחוסר שוויון בין הצדדים. כך למשל, כאשר התובע הוא עורך דין במקצועו - הנתבע עלול למצוא את עצמו במצב לא נוח, שכן חסר לו הידע המקצועי והניסיון המשפטי שיש לתובע. כדי שלא יווצרו פערי כוחות בין הצדדים, בית המשפט עשוי לאפשר לנתבע להיות מיוצג על ידי עורך דין.
התובע משפטן?
בתביעה שעסקה בכניסת נשים למועדונים ולמסיבות בחינם או בהנחה, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים אפשר לנתבע להיות מיוצג על ידי עורך דין מכיון שהתובע היה משפטן. השופט אברהם טננבוים ציין, כי הכלל הוא שמתדיינים בבית משפט לתביעות קטנות לא מיוצגים על ידי עורך דין, ורק במקרה שבית המשפט רואה טעם מיוחד לכך, הוא יסטה מכלל זה.
השופט הוסיף, כי הטעם לכך מובן, וכפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות (תיקון), תשל"ז - 1977: "מטרתה של המסגרת שהוקמה לשיפוט בתביעות קטנות היא לספק פתרון זול, מהיר ובלתי פורמלי לתביעותיו הקטנות בסכום של הפרט. הכוונה היא לתת פתרון לאותו פרט שאין באפשרותו להוציא הוצאות גדולות ולבזבז זמן רב בשל משך ההתדיינות והצורך לחזור ולשבו לבית המשפט ליותר מישיבה אחת".
בנוסף, בתיקון מספר 2 לחוק, נכתב כי: "הניסיון מלמד שיש בהופעה של עורכי דין בפני בית משפט לתביעות קטנות משום עיוות המטרה שלשמה הוקם".
במקרה הנדון ציין השופט טננבוים, כי בנוסף לכך שהתובע הוא משפטן, שאלת המחלוקת מורכבת ועקרונית, ומדובר בנושא שהוא משפטי בעיקרו. השופט פסק כי בנסיבות אלה, יש מקום לחרוג מהכלל ולאפשר לנתבע להיות מיוצג על ידי עורך דין ( ת"ק 3043/09 איתיאל גבעון נ' ארז תימור).
במקרה של קבלת ייעוץ משפטי
מקרה אחר שבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים אפשר לתובע לקבל יצוג, עסק באשה בשם אסתר מלאכי, שתבעה את המועצה הדתית האזורית שומרון. יו"ר המועצה ומי שייצג אותה בדיון, מר דב שפירא, הודיע לבית המשפט, כי הוא עורך דין בהכשרתו, על אף שלא עסק בעריכת דין מימיו.
השופטת שולמית דותן קבעה, כי במקרה זה אין מנוס אלא להתיר למר שפירא לייצג את המועצה בדיון, מכיוון שהוא בעל הדין הטבעי ביותר, זאת על אף שהוא עורך דין בהכשרתו.
השופטת הוסיפה, כי עובדה זו כשלעצמה לא מחייבת לאפשר לצד הנתבע להיות מיוצג, אך במקרה זה נראה שהמועצה זוכה לייעוץ משפטי מקצועי כבר משלב מוקדם של ההליך. המועצה אף ציינה כי נעזרה בשירותי משרד עורכי דין לצורך הכנת כתב ההגנה.
לפיכך נקבע, כי על אף שהדבר לא עולה בקנה אחד עם המטרות שלשמן נוסד בית המשפט לתביעות קטנות - יש לאפשר לתובעת להיות מיוצגת במשפט על ידי עורך דין, ולכל הפחות, להעמיד אותה על זכותה להיעזר בשירותי עורך דין מקצועי בהכנה לדיון (ת"ק 3087/09 אסתר מלאכי נ' המועצה הדתית שומרון).
מדוגמאות אלה עולה, שכאשר בית המשפט לתביעות קטנות סבור, כי ייתכן אי שוויון בין הצדדים, הוא סוטה מהכלל של אי ייצוג ומאפשר לצד החלש להיות מיוצג.
תביעה של חברה גדולה
אם אתם תובעים חברה גדולה ואתם חוששים שהיא תיוצג על ידי עורך דין, ובעוד שאתם תישארו חשופים ללא ייצוג - אל דאגה, בית המשפט אינו מאפשר ייצוג כדבר שבשגרה, על אחת כמה וכמה כאשר אין לכך סיבה ממשית. כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה לאחרונה בקשה של חברת אל-על, לקבל ייצוג של עורך דין בתביעה שהוגשה נגדה בשל נזק לא ממוני (כאב, סבל ועוגמת נפש).
סגן הנשיא, השופט יואל צור הדגיש בפסק הדין, כי הצדדים אינם מיוצגים בבית המשפט לתביעות קטנות ואין להם זכות קנויה לייצוג על ידי עורך דין, אלא "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו". השופט הדגיש, כי "ההוראות לעניין אי ייצוג על ידי עורך דין נובעות מטיבו ומאופיו של בית המשפט לתביעות קטנות, המאפשר הכרעה בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת המצטיינת בפשטותה גמישותה ויעילותה".
השופט צור הוסיף, כי הנושאים שאל על הזכירה במסגרת בקשתה להיות מיוצגת, לא מחייבים ייצוג על ידי עורך דין וגם מי שאינו עורך דין יכול להתמודד עימם. בהתאם לכך נקבע, כי לדיון בתיק יופיע נציג מוסמך מטעם אל על שאינו עורך דין או מתמחה (ת"ק 1772/06 מור ורד נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ).
אין טעמים מיוחדים - אין ייצוג
פסק דין נוסף בו נדחתה בקשה של גוף גדול לייצוג, היה בדיון בבקשת בנק מזרחי טפחות להתיר לו להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, בתביעה שהוגשה נגדו לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים על ידי אדם בשם ד"ר אפרים אבן. ד"ר אבן התנגד לבקשה בטענה, כי "בית משפט לתביעות קטנות הוא זירה לבירור ישיר של עניינים בין התובעים לבין "אנשים מהשטח", ללא יצוג של פרקליטים".
השופטת מירית מי-דן קיבלה את עמדת התובע. היא ציינה, כי סעיף 63 לחוק בתי המשפט, הקובע שייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו - נועד לאפשר לממש את התכלית שלשמה הוקם בית המשפט לתביעות קטנות: לאפשר לו להיות נגיש, פשוט ויעיל, הפוסק בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף נמוכים יחסית, בדרך מיוחדת המצטיינת בפשטותה, גמישותה ויעילותה.
"על מנת לשמור על פשטות ההליכים בערכאה זו ועל עלויותיהם הנמוכות יחסית, נקבע כי, ככלל, יתקיימו ההתדיינויות ללא ייצוג. משכך, על בית המשפט להקפיד כי ההסדרים לעניין הייצוג ייושמו באופן שוויוני וסימטרי, ככל שניתן", כתבה השופטת. עוד היא ציינה, שכפי שנפסק בעבר, בית המשפט לתביעות קטנות צריך להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על ידי עורך דין של מי מהצדדים. עיקרון זה כולל גם ייצוג "עקיף" על ידי נוכחותו של עורך דין בזמן הדיון, שלוחש ומייעץ לאחד הצדדים כיצד לנהוג.
בסיכום נקבע, כי לא קיימים טעמים מיוחדים, המצדיקים מתן היתר ייצוג כפי שביקש הבנק, והסכמה לבקשת הבנק תפגע בעקרון השוויון בין בעלי הדין. בהתאם לכך, בקשת הבנק נדחתה (ת"ק 4568/09 ד"ר אבן אפריים נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ).
ייצוג - במקרים חריגים בלבד
יש שני מקרים נוספים שבהם ייתכן ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות. האחד הוא ייצוג על ידי ארגון ששר המשפטים קובע (המועצה הישראלית לצרכנות) ושניתן ברשות בית המשפט.
המקרה השני: ייצוג על ידי אדם אחר שאינו עורך דין - מדובר במקרה שבו בית המשפט נתן רשות לייצוג על ידי אדם מיופה כוח, ובלבד שהוא לא עוסק בייצוג בדרך קבע, הייצוג לא נעשה במהלך עסקיו הרגיל ולא נעשה בתמורה.
עם זאת כאמור, אין ייצוג בבתי המשפט לתביעות קטנות, ובית המשפט יאפשר לצדדים להיות מיוצגים במשורה ובמקרים בודדים בלבד, כדי לשמור על אופי ההליך ומטרתו.
ולסיום, כפי שראינו, בתי המשפט חוזרים ומדגישים, כי ייצוג על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות, אינו עולה בקנה אחד עם המטרות שלשמן הוא הוקם: קיצור ההליכים, פישוט הדיונים וניהול גמיש ויעיל של הסכסוך. ייצוג שכזה מהווה עיוות המטרה שלשמה הוא הוקם.
לפיכך, במקרה שחברה גדולה, למשל, מבקשת להיות מיוצגת, ואין לכך כל הצדקה - מבית המשפט לא מהסס לדחות את הבקשה. עם זאת, במקרים בהם עלול להיווצר חוסר שוויון בין הצדדים - בית המשפט עשוי להתיר לצד השני להיות מיוצג. כאמור, היתר ייצוג יינתן במקרים חריגים בלבד המצדיקים זאת, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית. יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
