בעל מוגבלות? מותר לשלם לך פחות ממינימום

לפעמים מותר לשלם לעובד בעל מוגבלות פחות משכר מינימום - זאת, כך בהתאם לחוק הישראלי ולפסיקת בית הדין לעבודה בנושא. נשמע לא הוגן? תלוי איך מסתכלים על זה. במקרים רבים עלול מעסיק להחליט שלא כדאי לו לשכור אדם בעל מוגבלות, אשר תפוקתו נמוכה יותר, בשכר מלא, ואם יחוייב בכך אז אנשים בעלי מוגבלויות יזכו במלוא הזכויות - על הנייר, בפועל מעסיקים עלולים להירתע מלהעסיק אותם. 

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
• יריד תעסוקה לבעלי מוגבלויות - הקשיים וההזדמנויות
• זכויות הנערים העובדים? בפנים
  

מספר בעלי המוגבלויות בשראל עומד על 1.5 מיליון אנשים, מהם כמחצית בגילאי העבודה. מדינת ישראל עשתה מספר צעדים ראויים וחשובים בשנים האחרונות לשם קידום הטיפול בעניינם של בעלי המוגבלויות ובמתן סיוע ותמריצים – להם ולמעסיקים - על מנת לעודד את השתלבותם בשוק העבודה. כך, נחקק חוק נפרד מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

שכר מינימום דיפרנציאלי

בנוסף, נקבעו בחקיקה אמות מידה שונות לתשלום שכר מינימום לעובדים בעלי מוגבלויות קשות (לפי מידת המוגבלות ממנה הם סובלים) על מנת לעודד מעסיקים לקלוט עובדים כאלה במקומות העבודה, גם אם תפוקתם למקום העבודה תהיה נמוכה בהשוואה לעובד מן המניין. כמו כן הוקמה נציבות שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, שפרסומיה מעידים שהחקיקה סייעה להשתלבותם - אך עוד ארוכה הדרך.

ממה שתיארנו עד כה מצטיירת לכאורה תמונה חיובית ואופטימית. אך בשאלה איך מביאים להשתלבותם של עובדים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה ישנן כמה דעות, גם בבית הדין לעבודה בנוגע לאיזון בין אינטרס המעסיקים לזה של העובדים, שיתרום באופן יעיל ביותר להשתלבותם של בעלי המוגבלויות בשוק העבודה. הנה דוגמה לבעייתיות כזו, מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה מחודש ספטמבר האחרון:

עובד בעל מוגבלות שכלית ונפשית השתלב בעבודה בחברה מסחרית. זאת, בהתאם לבקשתה של הקרן לשיקום אנשים עם מוגבלויות. בהתאם לסיכום עם אביו של אותו עובד, שילמה לו החברה שכר סמלי, בגובה כ-40% משכר המינימום, במהלך כל תקופת עבודתו. לאחר 10 שנות עבודה סבל העובד מהתקף פסיכוטי ולא שב למשרתו. העובד הגיש תביעה לתשלום זכויות מכוח חוקי העבודה, אשר בהן נכללה גם דרישה לתשלום שכר מינימום מלא בגין כל שנות עבודתו.

שופטי בית הדין הארצי לעבודה שיקפו היטב את הקשיים במציאת הדרך למטרה: עידוד שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. לשם כך נדרשו השופטים לאזן בין זכותו של כל עובד להתפרנס בכבוד וכדין בעד עבודתו ומאידך, הרצון לעודד מעסיקים לשלב בעבודה אנשים עם מוגבלויות – אף אם תפוקתם ותרומתם למקום העבודה נמוכה. למרות שבפסק הדין ניכרו עמדות שונות בנוגע ונימוקים שונים, מפסק הדין ברור שכל השופטים ראו את אותה מטרה לנגד עיניהם – עידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

דעת הרוב: העובד אינו זכאי לכל הזכויות

המטרה לשלב עובדים בעלי מוגבלויות בשוק העבודה היא ראויה מאוד. אך האם לעיתים יש להתפשר על זכויותיהם כעובדים? זאת, כדי להגביר את התעסוקה;  או שיש להחיל עליהם במלואם את חוקי העבודה ובכך לצמצם את הפערים בינן לבין שאר העובדים, גם במחיר אפשרי של פגיעה במוטיבציה להעסקתם. סוגייה זו נמצאת לפתחם של בתי הדין, וביתר שאת לפיתחו של המחוקק.

הכותבים הם עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.