סקר בינלאומי: מכון ויצמן הוא גן עדן למדענים

כתב העת מיועד לחוקרים ולמדענים בתחומי מדעי החיים, ונקרא על-ידי חוקרים מובילים באקדמיה ובתעשייה. הוא מסקר תגליות, מגמות מחקר, טכנולוגיות ושיטות מחקר, וחדשות עסקיות בתחום.

למקום הראשון הגיעה אוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה, ואחרי מכון וייצמן במקומות השלישי והרביעי נמצאות אוניברסיטת דאנדי הסקוטית ומרכז המחקר על שם ג'ון אינס שאף הוא נמצא בבריטניה.

ישראל בחמישיה הפותחת

במקום החמישי נמצא מוסד ישראלי נוסף: האוניברסיטה העברית בירושלים. מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית הם המוסדות היחידים מישראל שנכנסו לעשיריה הראשונה. זו אינה הפעם הראשונה שמכון ויצמן נמצא בראש הרשימה, כשבשנים האחרונות הוא כיכב פעם אחר פעם במקומות הראשון והשני.

במדד דומה המדרג את המוסדות האקדמיים בארה"ב לבדה, נמצאת במקום הראשון אוניברסיטת פרינסטון ובמקום השני המרכז למחקר רפואי ע"ש סנט ג'וד שבממפיס.

דירוג Best Places to Work in Academia (הנעשה בנפרד עבור מקומות בארה"ב ומחוצה לה) מבוסס על סקר קוראים, ומשקלל מספר קריטריונים כמו עבודת צוות, שיתופי פעולה, והשגת מקורות מימון ייחודיים.

פרופ' חיים גרטי, סגן נשיא מכון ויצמן למדע וביולוג בהתמחותו, מברך על ההישג: "מכון ויצמן מקבל ציונים גבוהים בשל היכולת שלנו לתת מענה מוצלח לצרכי המדענים, לאפשר מרחב פעולה ללא בירוקרטיה מסובכת ולהעניק למדענים תנאי עבודה שיאפשרו להם לפרוש כנפיים ולפתח רעיונות מקוריים".

עניין של מנטאליות

פרופ' גרטי סבור כי מיקומו הגבוה של המכון ברשימה קשור באופן ישיר למנטאליות הישראלית, שמעניקה יתרון משמעותי בעולם מדעי המושתת על עשייה בין-תחומית: "מכון ויצמן הוא מוסד פתוח מאוד. המדענים הישראלים מגלים פתיחות ושמחים לשתף פעולה אחד עם השני ולייעץ זה לזה.

בעולם רב-תחומי, שבו העשייה המדעית הטובה ביותר נערכת בצוותים מעורבים של מדענים מתחומים שונים העובדים יחדיו, יש לישראל בכלל ולמכון ויצמן בפרט יתרון עצום.

הנכונות של האנשים לעבוד יחד, לשתף רעיונות ולחלוק בידע, גבוהה בהרבה מבמקומות אחרים: כשעבדתי באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, הייתי עובר במסדרון וחולף על פני שורה של דלתות סגורות, מבלי שאדע מה נעשה מאחוריהן. כשאתה חולף במכון ויצמן, כל הדלתות פתוחות".

היתרון האנושי

גרטי מונה את התנאים שהופכים מקום עבודה אקדמי לנחשק – בראש ובראשונה מעבדות המצוידות במכשור מתוחכם וחדשני, ואחר כך מעטפת שלמה של תמיכה, שמאפשרת להפעיל את המכשור הכבד בעלות של מיליוני דולרים. אולם כיצד מתמודדת ישראל עם העדיפות הכלכלית הברורה של מדינות מערביות אחרות?

"אנחנו עושים מאמצים גדולים להעמיד לרשות המדענים שלנו את הרכוש הטוב ביותר", אומר פרופ' גרטי, "אולם לעיתים המדענים שלנו נאלצים לחלוק בציוד. את היתרון התחרותי אנחנו משיגים ברמה האנושית הגבוהה שלנו".

גרטי מציין שבשלוש השנים האחרונות החזיר מכון ויצמן לישראל 45 מדענים ישראלים שעבדו במקומות המובילים בעולם: "יש לנו מדענים מהשורה הראשונה שחזרו ארצה משום שהם רוצים לחיות בישראל. הם מוכנים להתפשר על שכר ותנאי מחייה, אבל לא מוכנים להתפשר על ציוד מדעי ועל היכולת שלהם לתרגם את הרעיונות למציאות.

כדי להיות מסוגלים להמשיך ולהחזיר ישראלים מוכשרים לארץ, אנחנו חייבים להשקיע בציוד מדעי את הסכומים הדרושים ולהשיג את הציוד הטוב ביותר. רק ככה אפשר יהיה להחזיר למדינה מדענים שעבדו במכונים הטובים בעולם, אבל רוצים לחיות בישראל ולגדל בה את ילדיהם".