עידן עופר עובר מכימיקלים לירוק - האומנם?

עידן עופר, פורש מכהונתו כיו"ר דירקטוריון החברה לישראל, אך ימשיך לכהן בכובעו הירוק, כיו"ר דירקטוריון חברת בטר פלייס - חברה שמטרתה להקים תשתיות תפעול ותמיכה היקפיים עבור כלי רכב חשמליים. עופר, אחד האנשים החזקים ביותר במשק הישראלי, לא ויתר על חברות בדירקטוריונים של החברות השייכות לחברה לישראל, אך הוא ימשיך לעמוד רק בראש דירקטוריון החברה שנתפסת ככזו שתורמת לסביבה. אז האם בעל הממון מתחיל לגלות אחריות סביבתית, או שמא הוא חושב על הירוק של הדולרים?

בטר פלייס הוקמה על ידי יזם ההיי-טק שי אגסי, המשמש כמנכ"ל החברה. אגסי מתאר את חזון החברה במונחים מוסריים, של ניסיון להתמודד עם בעיית ההתחממות הגלובלית והצורך בהחלפת הנפט, הגז והפחם במקורות אנרגיה מתחדשים. עם זאת, שיטוט באתר החברה מגלה שהעמוד שבו מופיע חזון החברה נותר ריק מתוכן.

בינואר השנה השלימה בטר פלייס גיוס הון סיכון בהיקף ענק של 350 מיליון דולר. חברת HSBC שהובילה את הגיוס השקיעה במיזם 125 מיליון דולר והיא מחזיקה ב-10% מהחברה. החברה לישראל מחזיקה ב-30% מהחברה. סבב הגיוס הוא מהגדולים מעולם שערכה חברה בתחום הטכנולגיות הטכנולגיות הנקיות (קלינטק).

במסגרת התוכנית של החברה, הצרכנים ירכשו מכוניות חשמליות מיצרניות המכוניות, אך יקבלו סוללות מבטר פלייס, וישלמו בהתאם למרחקים שהם נוסעים.

אתמול (ב') רשמה בטר פלייס הישג כשמשרד התחבורה הודיע כי הוא מעניק לה היתר ליבוא כלי רכב לישראל, וזאת כחלק מתקנות הייבוא המקביל. בטר פלייס היא החברה השנייה שמקבלת אישור זה לאחר חברת הליסינג שלמה sixt.

בשלב הראשון תייבא בטר פלייס כלי רכב למטרת ניסוי רחב היקף שיחל לקראת סוף השנה הנוכחית, ייבוא שוטף של רנו פלואנס Z.E החשמלית יחל בסוף שנת 2011. יש לציין כי רנו פלואנס החשמלית עדיין לא עברה לפס הייצור במפעלי החברה בתורכיה, שם תורכב.

צביון ירוק - לכאורה

התוכנית של בטר פלייס דורשת אלפי נקודות טעינה, כמו גם תחנות להחלפת סוללות. על פי החברה, הסוללות יוחלפו באמצעות יד רובוטית, במהירות גדולה יותר מטעינת מיכל דלק. תחנות אלה דרושות מכיוון שהסוללות מחזיקות מעמד לכ-160 קילומטרים בלבד, והטעינה מספיקה לכ-5 שעות. על פי החברה, החלפת הסוללות בדרך, תקל על נסיעות ארוכות.

אף שהצביון המצטייר מהפרויקט הזה הוא מאוד ירוק - התמונה המלאה מורכבת יותר ומגלה כי כלל לא בטוח שהוא יועיל באמת לסביבה. אם כבר, הוא יועיל בעיקר לכיסם של בעלי הממון, שהצטרפו לטרנד הירוק.

ראשית, הרחבת תשתית החשמל והקמת מאות תחנות הטעינה יעלו מיליארדים למשלמי המיסים וכרוכים בהפקעת קרקעות נדל"ן רבות. בד בבד, המעבר לכלי הרכב החשמליים אינו מהווה פתרון כוללני לנושא התחבורה, מאחר שהוא עוסק בהיבט אחד, של שינוי מוקד התדלוק של כלי הרכב: במקום דלק - עוברים לפחם.

לדברי תמר קינן, מנכ"ל ארגון תחבורה היום ומחר, "הזיהום עובר מהאגזוזים של המכונית אל הארובות של תחנות הכוח. כלי רכב חשמלי הוא כלי רכב שמקור האנרגיה שלו עובר משימוש בדלק בתוך המכונית, לשימוש בחשמל שמגיע מתחנה פחמית".

בנוסף, לשימוש בכלי רכב יש אלמנטים נוספים שמשפיעים על הסביבה מלבד פליטות, ובעיקר על החיים העירוניים - בהם תופס הרכב הפרטי חלק עצום ממרחב המחייה של בני האדם, בכבישים ובשטחי החנייה. "להערכתי, תעשיית הקלינטק צריכה להתמקד בפתרונות הירוקים האמיתיים, של קידום תחבורה ציבורית מתקדמת ומפותחת, ולא בשינויים טכנולוגיים של כלי הרכב וסוגי הפליטות שלו", מסבירה קינן.

ירוקים-מרשרשים

עוד אסור לשכוח, כי ההצהרות הירוקות אינן משנות את העובדה, שלחברה לישראל, בראשה עמד עופר עד עכשיו, יש עוד חברות, כמה מהן נתפסות כגורם משמעותי בכל הקשור לפגיעה בסביבה. כך למשל מפעלי ים המלח, שפועלים להקמת בריכת אידוי נוספת, הנחוצה לטענתם להגדלת התפוקה. התוכנית כוללת הגדלת שאיבת מי הים ושטחי האידוי באמצעות הקמת בריכה בשטח של כ-16 קמ"ר, מצפון לבריכה 5.

בדו"ח של החברה להגנת הטבע מצוין כי הבריכה הנוספת תוסיף להאצת תהליך ירידת המפלס ולנסיגת קו החוף באגן הצפוני. לתוכנית צפויות השפעות סביבתיות שליליות כגון: דרישה לכמויות גדולות של חומרי כרייה וחציבה להקמת סוללות הבריכה והשפעה נופית שלילית על האזור כולו.

דוגמה נוספת היא בתי הזיקוק במפרץ חיפה, שהם עדיין אחד מהמזהמים המשמעותיים ביותר באזור. למרות השינויים והשיפורים עליהם מצהירה החברה זה כמה שנים, הטכנולוגיות להפחתת הפליטות שבהן היא משתמשת רחוקות אלפי שנות אור מאלה שמשתמשים בהם במפעלים בעולם, והחברה עדיין אינה עומדת בתקנים הנהוגים במדינות מפותחות, אף שמדובר באחת מהחברות הרווחיות ביותר במשק.

בעמותת הקואליציה לבריאות הציבור מסבירים: "השינויים נמצאים עדיין בתחילתם. אנחנו מקווים שזה מצביע על מגמה, אבל אי אפשר להיות בטוחים שהיא תימשך. יש להם את כל הידע, הכסף, המשאבים, הטכנולוגיה וכוח האדם לעשות את השינויים והשיפורים הנדרשים כדי להפחית את רמות הזיהום, בדיוק כפי שנוהגים בתי זיקוק אחרים בעולם המתקדם".

הזיהום הסביבתי שלהמפעלים בבעלות החברה לישראל, הוזכר גם בסרטו התיעודי של העיתונאי מיקי רוזנטל, "שיטת השקשוקה", שם מוצג דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה, לפיו מפעלי החברה דוגמת בז"ן, מזהמים את הסביבה פי כמה וכמה מהמותר בחוק, ופורטו ההשפעות החמורות שזיהום זה גורם לבריאות התושבים.

בסרט נמתחה ביקורת קשה על קשריה של משפחת עופר עם דרג מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. עופר ניסה למנוע את הקרנתו הפומבית של הסרט ואף הגיש תביעה נגד רוזנטל ושותפו ליצירת הסרט, אילן עבודי. 

בפברואר האחרון ביטל עופר את התביעה נגד יוצרי הסרט וכתב: "משפחתי נפגעה קשות מהסרט שיטת השקשוקה. התרופה החוקית העומדת למי שנפגע בשמו הטוב הוא הגשת תביעה לביהמ"ש, וזאת עשינו. עם זאת, הביקורת הרחבה שהושמעה נגד עצם הגשת התביעה ונגד הסכום הנתבע, יצרה רושם מוטעה, הן של רדיפה את מיקי רוזנטל, והן של פגיעה בחופש העיתונות, תוצאה ציבורית שמעולם לא רציתי, אינני מאמין בה והיא מנוגדת לחלוטין להשקפת עולמי המכבדת את חופש העיתונות".

נראה כי עידן עופר אמנם ויתר על עמדת הכוח שלו בחברה לישראל, ששווייה עומד כיום על כ-18.6 מיליארד דולר, אל אין לזלזל במיזם של בטר פלייס: כפי שדווח לאחרונה בכלכליסט, מחקר של דאו ג'ונס קבע לאחרונה, שחברת בטר פלייס הישראלית גייסה עד היום 550 מיליון דולר ונמצאת במקום ה-9 מבין כל החברות שגייסו כספים מקרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות – פרייבט אקוויטי.

כך שבשורה התחתונה, עופר ממשיך אמנם עם המיזם הירוק, אך עושה רושם שהכוונה היא בעיקר להשקעה בירוק-מרשרש, כלומר דולרים.