הפשע משתלם: סוארס, ג'יאן וכאבה של היבשת
יד האלוהים חצתה את נהר הפלאטה לעבר אורוגוואי. קשה לראות איך חלוץ גאנה מתאושש מהחטאת פנדל בדקה ה-120, אבל הסיפור שלו, הוא הסיפור של אפריקה. איזי עין דור מסכם רבע גמר בלתי נשכח
יד האלוהים חצתה כנראה את נהר הפלאטה. לואיס סוארס, במשחק בינוני שלו, הציל מהקו את הבעיטה של סטפן אפייה עם הרגל, אבל בשביל למנוע מהנגיחה של ג'ון מנסה לחדור פנימה, הוא היה צריך את היד. בניגוד לשופט הטוניסאי ההוא מ-1986 שפספס את היד של דייגו מראדונה, איש המשרוקית מפורטוגל (היה מצויין אגב) קלט את האירוע. אחרי 1:1 מותח, פנדל בדקה ה-120 העיר את הקהל הנהדר ב'סוקר סיטי'. יותר דרמטי מזה לא יכול להיות.
ואז הגיעה אולי הבעיטה הכי דרמטית והכי עצובה במונדיאל הזה, בטח מבחינת אפריקה. אסמואה ג'יאן, שהיה מצוין בכל הטורניר, לקח את הכדור ובעט אותו גבוה מדי. סוארס, שתפס ידיים ועצם עיניים בדרכו לחדר ההלבשה, קלט את הנעשה והשתולל משמחה. את הבעיטה שהגיעה כמה דקות מאוחר יותר בדו-קרב הפנדלים, הוא דווקא כבש, אבל זה לא שינה הרבה. אורוגוואי היתה מדוייקת יותר ועלתה לחצי הגמר מול הולנד. הפשע כנראה משתלם.
יד האלוהים - הגירסה האורוגוואית. לואיס סוארס 'גיבור' הדרמה (AP)
עוד פעם כמעט
בדרך לאיצטדיון קשה היה להתעלם מאלפי המקומיים שהחליטו להגיע דווקא למשחק הזה. אחרי הדחת הנבחרת המקומית, 'הבפאנה בפאנה', החליטו כולם לשמור על סולידריות יבשתית ולעודד את ה'בגאנה בגאנה'. הכינוי החדש של הכוכבים השחורים תפס יפה. לבנים ושחורים עם חולצה צהובה של דרום אפריקה ודגלי גאנה, שילבו ידיים ועודדו את הפייבוריטית החדשה.
בסופו של דבר, גם גאנה לא הצליחה לעשות את הצעד הנוסף. ההחטאה של ג'יאן, שבוודאי יתקשה להחלים ממנה אם בכלל, שיקפה את כל מה שקרה בדרום אפריקה בחודש האחרון. האירוח המקומי מרשים, מרתק, אבל עדיין נאיבי מדי וקשה יהיה לראות את הפירות של הצלחת המונדיאל בשנים הקרובות, אם כי התחושה היא אופטימית. אפריקה מתקרבת לעולם המערבי, אבל עדיין לא שם.
אבל ג'יאן צריך להרים את הראש. גאנה מצליחה בטורנירי הנוער באופן מסורתי בשנים האחרונות, היא עלתה בהרכב עם שחקנים מלברקוזן, פולהאם, אינטר, אודינזה, פורטסמות, סנדרלנד והופנהיים. העתיד מבחינתה, עדיין נראה טוב, למרות שאוהדי אורוגוואי היו אלה שנשארו במשך דקות ארוכות ביציע כדי לשיר 'אולה'. אנחנו עוד נשמע על גאנה, אל תדאגו.
הנסיך של אפריקה
אם גאנה היתה עולה, היא היתה מכתירה נסיך חדש, שנולד בכלל בגרמניה. למרות ההפסד, קשה שלא להתאהב בקווין פרינס בואטנג ואם לאברהם גרנט יש שכל, הוא ייקח אותו איתו גם לווסטהאם. איזה כיף של שחקן, שכאילו סובל מפיצול אישיות. מצד אחד קווין הגרמני ומצד שני פרינס הגנאי. פעם הוא סוגר טקטי ונכנס לתיקול עם שחקן אורוגוואי, ופעם אחרת מנסה לעבור מגן עם העקב.
אי אפשר לדעת מה ק.פ. הולך לעשות בכל רגע נתון וזה כל היופי. מסירה מדוייקת ומהירה, העברת שחקן על הקו, גליץ' לכדור אבוד או אולי מספרת. בכלל, מתי היתה הפעם האחרונה שראיתם מספרת ברבע גמר מונדיאל? הכי אהבתי את תנועות הידיים שלו לעבר הקהל, תנועות שעוררו את האלפים ביציעים בכל פעם מחדש. כמה פעמים ראיתם את זה ברבע גמר מונדיאל?
אולי העובדה שקווין פרינס הצטרף לסגל רק ברגע האחרון, מבלי להרגיש כאילו לחץ של ארבע שנים מונח על הכתפיים, לחץ של מדינה שלמה, של יבשת שלמה, של עבודה קשה שעלולה לרדת לטמיון. יכול להיות שהעובדה שבגרמניה ניבאו לו כשלון בגיל צעיר, בגלל אופיו הצבעוני, נתנה לו את המוטיבציה האדירה. בכל מקרה, בואטנג, האיש והקעקועים, הוא איש המשחק שלי. תנועה בלתי פוסקת ללא כדור. חבל שזה לא הספיק.
מה יש במימי הפלאטה?
הן היו שתיים מ-16 בשמינית הגמר ושתיים משמונה ברבע. אחת מהן כבר עלתה לחצי הגמר והשניה תנסה לעשות את זה הערב. בין אורוגוואי וארגנטינה מפריד נהר אחד ויריבות רבת שנים. לא ברור מה יש במימי נהר הפלאטה, אבל באזור אחד קטן של העולם, נדחסים שחקנים שמפארים את כל הקבוצות הכי גדולות בכדורגל כיום. בכלל, הדור הנוכחי של אורוגוואי מרשים, עם שחקנים לאציו, ויאריאל, בנפיקה, אייאקס ואתלטיקו מדריד.
החלק המפחיד ביותר הוא ההתקפה, למרות שלעתים נראה שלואיס סוארס ודייגו פורלאן לא מתים אחד על השני. במחצית הראשונה ניסה סוארס למצוא את פורלאן פעמיים, כשדווקא ברגע המסירה, עמיתו הבלונדיני הפסיק לרוץ. אחרי עוד איבוד כדור, מלך שערי הליגה ההולנדית עשה פרצוף למפציץ מהמקבילה הספרדית וזה בסך הכל השיב לו בסימון 'תודה' עם האצבע. את סוארס כך נדמה, זה לא ניחם.
במחצית השניה היה זה תורו של פורלאן לכעוס על סוארס, אחרי שהאחרון החמיץ מצב מבישול גדול שלו. אחר כך הגיעה בעיטה של חלוץ אייאקס מעמדה קשה, במקום למסור לחבר מאתלטיקו מדריד. זה נגמר בהצלה גדולה של ריצ'ארד קינגסון ועוד פרצוף זועף של הבלונדי. אבל בסוף, השניים האלה אחראים על עלייתה של אורוגוואי לחצי הגמר. אם נרצה או לא.
ועוד נקודה קטנה ופרוביציאלית לסיום. כשדרק בואטנג התחמם כבר חשבתי שנראה על המגרש שני שחקנים שהתחילו את העונה שעברה בבית"ר ירושלים ואלמלא ויסלה קראקוב, אולי גם היו נשארים בה. ג'ון פנטסיל הנהיג את ההגנה הגנאית ולפני הפנדלים עמד במרכז העניינים, כשחבריו מקיפים אותו בעוד הוא מתפלל. אבראו הבקיע את פנדל הניצחון וגאנה, עם המדים של מ.ס. אשדוד, שוב הפסידה. אכן סיום ישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
