"מס הכנסה שלילי בארץ עובד רע"

הממשלה הודיע אתמול כי היא מתכוונת להרחיב את מס הכנסה שלילי, המיושם היום בחלק מאזורי ישראל, לתפוצה ארצית כ"פיצוי" לעובדים מהשכבות החלשות על ביטול העלאת שכר המינימום. למעשה, לא ברור אם מישהו מתכוון להקדים את הרחבת התפוצה לשנת 2011, או שהיא תיושם ב-2012 כמתוכנן - אבל גם לא ברור אם בכלל כדאי: בארגונים החברתיים מעלים טענות קשות על יישום מס הכנסה שלילי כיום, גם בתכנון וגם בביצוע בשטח.

תוכנית חיובית, ביצוע שלילי:

• מחקר: רק 45% מהזכאים מקבלים מס הכנסה שלילי
• הממשלה החליטה: מס שלילי במקום העלאת שכר מינימום
• שטייניץ הבטיח: "ניישם את מה"ש ב-2011", הפקידים: רק ב-2012
• מס הכנסה שלילי: איך זה עובד בפועל?
  

"מס הכנסה שלילי בארץ עובד רע", אומר ל-ynet רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד לזכויות חברתיות, "אנשים מפחדים להירשם למס הכנסה. אני מדבר על אנשים שעובדים ב'לבן', באופן חוקי ומדווחים ממילא למס הכנסה, לא על עובדים בשחור. הם בטוחים שאם הם יפנו למס הכנסה מרצונם ויבקשו מענק, מס הכנסה 'יתלבש' עליהם וישתמש במידע נגדם, ולכן הם לא עושים את הפעולה הפשוטה הזאת של ללכת לדואר, למלא טופס ולקבל כסף".

"עבדנו עם אישה מסויימת שהיא עובדת מדינה בחצי משרה, ומחזיקה סטודיו כקוסמטיקאית שבו היא עושה עוד כמה גרושים. שתי העבודות מדווחות, היא עושה תיאום מס, ועם שתיהן ביחד היא עדיין זכאית למס הכנסה שלילי, וגם גרה בעיר שהמס השלילי קיים בה. אמרתי לה, למה שלא תירשמי למס הכנסה שלילי? אז היא אמרה, מה פתאום, אני לא סומכת עליהם, הם ידפקו אותי ויחליטו שאני חייבת להם כסף".

"בארה"ב, מס הכנסה שלילי נכנס ישר במשכורת, בדיוק כמו שמס הכנסה 'חיובי' יורד מהשכר. אני לא מבין למה אי אפשר ליישם מודל כזה בארץ. למה לסבך כל דבר".

עם זאת, אומר מלמד, הוא מנסה, בשיתוף פעולה עם רשות המסים, לבצע הסברה לאוכלוסייה הזכאית כדי להגדיל את שיעור ההרשמה. "אנשים סומכים עלינו יותר מאשר על הרשויות, ובמקומות שבהם פעלנו וביצענו הסברה, יחד עם רשות המסים, כמו בנצרת למשל, שיעור הזכאים שנרשמו עלה ל-80%".

מרכז טאוב: המס השלילי כאן לא נותן תמריצים

מחקר גדול שערך לאחרונה מרכז טאוב לחקר מדיניות, ומתפרסם כאן לראשונה, קובע כי מס הכנסה שלילי בישראל עלול להיות בזבוז של כספי ציבור ולא לממש את מטרותיו - סיוע לעובדים העניים והגדלת התמריץ ליציאה לעבודה. זאת, בשל התמריצים הנמוכים שהוא מעניק לעובדים העניים.

מנתוני מרכז טאוב, עולה כי מס הכנסה שלילי בארה"ב מגיע בממוצע ל-8% מהשכר החציוני במשק האמריקני. בישראל, לעומת זאת, מקבלת משפחה של זכאים למס הכנסה שלילי מענק ממוצע בגובה של כ-4% בלבד מהשכר החציוני במשק אם יש לה שלושה ילדים ומעלה, ורק 2.5% מהשכר החציוני אם יש לה שני ילדים או פחות.

תמריצים נמוכים במיוחד במס הכנסה שלילי מעמידים בספק את סיכויי ההצלחה של התכנית בישראל. "בניגוד להצלחת התכנית בארה"ב, התמריץ הישראלי לעבוד קטן מאוד", אומר מנהל המרכז, פרופ' דן בן דוד, "בארה"ב, משפחה של זוג הורים ושני ילדים והכנסה של 5,000 דולר לשנה מקבלת מהממשל המחאה של 2,000 דולר, ומשפחה שמשתכרת 10,000 דולר מקבלת תוספת של 4,000. התמריץ הכספי הולך וגדל עם ההכנסה".

"תשלום המס השלילי מתחיל בארץ ברמת הכנסה גבוהה מבארה"ב, ומצד שני - תשלום המס השלילי המקסימלי כאן נמוך במידה ניכרת. התוצאה עלולה להיות חמורה יותר מסתם בזבוז כספים על מהלך עם תוצאות מזעריות. כישלון אפשרי עלול להסתיים בהחלטה לבטל את התכנית במקום להחיל אותה כנדרש ובאבדן של כלי חשוב להתמודדות עם בעיות חברתיות".

"גם מס הכנסה שלילי וגם שכר מינימום מהווים טיפול סימפטומטי לבעיות קשות של הכנסות מאוד נמוכות בישראל. אם שכר המינימום מספיק כבר היום כדי לאפשר למשפחות ישראליות לחיות מעל לקו העוני, מדוע יש כל כך הרבה משפחות של עניים עובדים? זה קשור לאכיפה רופפת מאוד של חוק שכר המינימום ולהנהגת מס הכנסה שלילי בהיקפים שוליים ביותר, אך גם לבעיה הכלכלית-חברתית העיקרית של מדינת ישראל: לחלק גדול וגדל של החברה בארץ אין את הכלים או התנאים המתאימים להתמודדות מוצלחת במשק תחרותי ומודרני".

"ללא שיפור משמעותי ברמת החינוך הבסיסי ובתשתיות הפיזיות של המדינה, מדינת ישראל תעסוק יותר בחיפוש מתמשך של טיפולים סימפטומטיים, יקרים ופחות אפקטיביים לאין ערוך מטיפולי שורש מערכתיים", מסכם בן דוד.