רשות העתיקות: לא נאפשר מתקן גז בחדרה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתכנסת היום (ג') במטרה להכריע היכן לקדם את הקמתו של המתקן לקליטת הגז הטבעי. אחד האתרים המרכזיים הנבחנים על ידי חברי המועצה הוא האתר בחדרה, עליו המליצו בימים האחרונים גם גורמים מקצועיים, אך כעת מתברר כי אתר זה צפוי להיתקל בהתנגדות מצד רשות העתיקות.

עוד בנושא:

• תסקיר היזמים קובע: חוף דור הוא המתאים ביותר
• התושבים מוחים: לא רוצים מתקן גז ליד הבית
  

מתקן קליטת הגז מתעתד לקלוט את הגז שיזרום מהקידוחים הימיים שמול חופי ישראל – בהם "דלית", "תמר" וככל הנראה גם "לוויתן". לידי Ynet הגיע מסמך המגלה כי בחודשים האחרונים ביצעה רשות העתיקות בדיקה מקיפה לגבי כל אחת מהחלופות שעומדות על הפרק, במטרה לוודא כי ניתן לבצע עבודות בשטח.

בחוות דעת שגיבש ארכיאולוג מחוז חיפה ברשות העתיקות, כארם סעיד, הוא מציין כי בכל האתרים המוצעים קיימים שרידי עתיקות, אולם בחלקם מדובר באתרים שבהם לא תאפשר רשות העתיקות עבודות. האתרים הללו הם חדרה, קיסריה והאתר במחצבת עין איילה - שבהם מצויות עתיקות בעלות חשיבות מדעית.

"בחלופות הנותרות מצויים שרידים קדומים בעלי חשיבות מדעית שאינה מאפשרת כל פעילות פיתוח. אשר על כן, רשות העתיקות אינה מתירה עבודות כלשהן בחלופות קיסריה, חדרה ועין איילה". החלופה המועדפת על רשות העתיקות, מצויה בתחומי המועצה האזורית חוף הכרמל - באתרים המכונים דור דרום ודור צפון.

האתר בחדרה, העומד כרגע על הפרק, נתמך בין השאר גם על ידי המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, בתסקיר סביבתי שנעשה על ידי היזמים נמצא כי מדובר באתר בעייתי מאוד מבחינת היבטי בטיחות, בעיקר בשל קרבתו לאזור התעשייה ולתחנת הכוח אורות רבין. בנוסף, גם ברשות הגז ציינו בעבר כי מדובר באתר בעייתי, מטעמים דומים.

הבוקר: מאות מפגינים מחוץ לדיוני המועצה הארצית (צילום: רוני עזריאלי) 

מאות תושבים מפגינים מול הדיונים

בתוך כך, מאות מתושבי המועצה האזורית חוף הכרמל, זכרון, שדות ים, קיסריה ורשויות נוספות מפגינים משעות הבוקר מחוץ לדיוני המועצה הארצית בירושלים. המפגינים מוחים נגד הכוונה להקים מתקן יבשתי לקליטת הגז הטבעי באזורם ודורשים כי המועצה תדון גם באפשרות להקים מתקן ימי, על גבי אסדה.

החלופה הימית, שהיתה בעבר על הפרק ונמצאה ישימה, ירדה מהפרק לעת עתה בעיקר בשל הלחץ שהפעילה רשות הגז בנושא.  

בחוות דעת רשמית שהוגשה לאחרונה למועצה הארצית, העריכה רשות הגז כי יהיה צורך בהקמת שתי אסדות לפחות וכי העלות למשק תעמוד על כ-10 מיליארד שקלים. סכום זה נובע בחציו מהעלות של הנזק הסביבתי - שיגרם כתוצאה משימוש בדלקים מזהמים.

ברשות הגז טוענים כי אפשרות זו איננה אמינה מבחינת אספקת הגז וכי היא תגרום לעיכוב רב בלוח הזמנים של הפרויקט. כמו כן, ברשות הגז מציינים כי הקמת אסדה ימית לא תבטל את הצורך בהקמת מתקן יבשתי משלים.