האם התזונה משפיעה על המחלה?

"מחלת הקוליטיס היא דלקת במעי הגס, שסיבת הופעתה אינה ידועה תמיד", מסביר פרופ' דניאל רחמילביץ', גסטרואנטרולוג ואחראי על מחלות דרכי העיכול בקופת חולים לאומית, מחוז מרכז. "בין סימני המחלה: שלשולים דמיים, יציאות דחופות ותכופות וכאבי בטן. המחלה מאופיינת בהתלקחויות (שמשך פעילותן משתנה מהתקף להתקף) ובהפוגות. על פי הערכה, בארץ נוספים מדי שנה כ־15 חולים חדשים על כל מאה אלף איש. הטיפול המקובל בקוליטיס הוא בנטילת תרופות נגד דלקת כמו רפאסל, אסקול או פנטסה. חולים שאינם מגיבים לתרופות נגד הדלקת, מטופלים בסטרואידים. במקרים שבהם אין שיפור, אפשר לטפל בתרופות שפועלות על מערכת החיסון. כיום ישנו טיפול חדש בנוגדנים הבולמים את אחד ממתווכי הדלקת. טיפול זה ניתן באמצעות עירוי לווריד, בשלושה עירויים הניתנים בפערי זמן".

איך אתה מסביר את הריפוי של איזבלה שני?

"ייתכן שהיא סבלה מהתלקחות שחלפה באופן ספונטני. קיימת סבירות שאף החלימה בזכות התרופות. לדאבוננו, למרות המאמצים המרובים, לא הוכח קשר בין שינוי תזונתי או התזונה בכלל ובין התחלואה או ההחלמה מדלקת כיבית של המעי הגס".

ד"ר דני קרת, רופא (M.D) ונטורופת, טוען אחרת: "מי שטוען שלתזונה אין משמעות בטיפול בחולי קוליטיס, משמע שהוא מעולם לא ניסה אפיק טיפולי זה באופן רציני ולכן לא זכה לראות את תוצאותיו המצוינות: שיפור במחלה או היעלמותה. קיים רציונל טיפולי ברור בהנחיה התזונתית לסובלים מקוליטיס, המבוססת על העקרונות הבאים:

1. תזונה אנטי דלקתית, שעיקרה הפחתת שמנים מגבירי דלקת (אומגה 6 למשל) והגברת שמנים מפחיתי דלקת (אומגה 3).

2. הוצאה מהתפריט של מזונות בעלי פוטנציאל לגרימת אי סבילות במערכת העיכול, כמו חלב ומוצריו ומזונות המכילים גלוטן.

3. המלצות על תזונה קלה לעיכול: ירקות מבושלים, אורז או עוף ממרק עוף".