אחות לנו, והיא לגמרי לא קטנה

משרד הבריאות שוב מייצר כותרות. שלשום בynet, אתמול בעמוד הראשון של "הארץ" - משרד הבריאות מתריע מפני מחסור חמור ברופאים ואחיות בתוך 15 שנה.

מה עושים? "שוקלים להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה, (שוקלים) לעודד רופאים ישראלים העובדים בחו"ל לשוב ארצה, (שוקלים) להעלות את גיל הפרישה של הרופאים", כך ב"הארץ". ב ynet (שוקלים) אפילו לתת תמריצים לרופאים בפריפריה.

בעניין האחיות, לעומת זאת, לא הרגישו כנראה במשרד הבריאות צורך לשקול. החליטו: "החל מאוקטובר הקרוב, יחלו 200 סטודנטים בקורס הכשרה כסייעי/ות לאחיות". מקצוע חדש: סייעת לאחות.

שוב? גם אני לא האמנתי, אבל ככה מתכננים שם לפתור את המשבר: יותר סטודנטים ילמדו רפואה, יותר רופאים יעודדו לחזור ארצה, רופאי הפריפריה אולי ירוויחו קצת יותר. רק את המחסור באחיות יכניעו מלמטה. אותן לא יעודדו. להן ימציאו מדרגה נמוכה יותר.

"הסייעת תתמקד בפעולות הטיפול הבסיסיות, לרבות רחיצה, האכלה והורדה מהמיטה, ולכן בלקיחת אומדנים רפואיים", נכתב ב"הארץ". בזה הם בטח התכוונו למדידת חום. מקסימום למדידת לחץ דם. ב-ynet קראו לילד בשמו, ואמרו במפורש ש"הסייעות יפעלו ככוח עזר".

איך זה שאף אחד לא חשב לראות במשבר הזדמנות לשיפור מעמדה של האחות? הרי במקום להמציא לה סייעת שנועדה לפטור אותה מעבודות "שחורות", אפשר היה להזניק אותה קדימה, ולתת לה לעשות חלק מעבודתו של הרופא.

באמריקה למשל, לצד האחות המוסמכת (Registered Nurse) ישנה ה Nurse Practitioner, אותה אחות המשמשת יד ימינו של הרופא וחוסכת לו לא מעט עבודה. היא זו שמנהלת את תיקיהם של החולים הכרוניים, מפנה לבדיקות, כותבת מרשמים, עוסקת בחינוך ובמניעה, ועושה עוד דברים רבים שגורמים לה להרגיש "ראש גדול", ולפציינטים טוב יותר.

מישהו חשב שאולי אפשר ככה להקל במקצת על המחסור ברופאים – כלומר, להעביר חלק מסמכויותיהם לאחיות ובכך לפנות חלק מזמנם לעניינים שרק הם יכולים?

לפני זמן מה נעשה ניסיון כזה, שספג די מהר חבטה מידי הרופאים. שהם יוותרו על משהו מסמכותם? שהם "ירשו" לאחיות לקחת דם, לרשום אנטיביוטיקה, או לעשות דברים נוספים שעוד יתברר שהן עושות טוב יותר מהדוקטור? מה פתאום!

רפואה, במהותה, היא מקצוע גברי, המנכס לעצמו תועפות של ידע, עוצמה ויוקרה. סיעוד, במהותו, הוא מקצוע נשי, רך ומלא חמלה. לרופאים (ולרוב הרופאות) אין סיבה או לוותר על עמדת הכוח. גם לא במחיר נפילה מהרגליים ועבודה מסביב לשעון.

אז המציאו סייעת. שכחו כמה קשה היה להיפטר ממוסד ה"אחות המעשית" והחזירו אותו שוב, הפעם אפילו בלי ההילה של המונח "אחות". סתם סייעת. כמו אצל רופא שיניים. כמו עוזרת גננת.

בפורום "לימודי סיעוד" באתר "לימודים" שאלה לפני שלושה חודשים אשה בשם לורה מה זה בדיוק אחות מעשית. "בגדול", ענתה לה ליליאנה מה-יפית פלונס, אחות מוסמכת בעלת תואר שני ומנהלת הפורום, "בגדול אחיות מעשיות הן אחיות ברמה יותר נמוכה של ידע, שהיו לומדות פחות זמן מאחיות מוסמכות, וגם תנאי הקבלה לתוכניות לימודים אלה היו נמוכות. אין יותר הכשרה של אחיות מעשיות. מנהל הסיעוד סגר את כל התוכניות כדי שהמקצוע יהיה מקצוע אקדמי".

כך באפריל.  והנה ביולי מיהרו לצקת מדרגה חדשה, נמוכה יותר: הסייעות. ההכשרה שלהן, אגב, תימשך שלושה חודשים ומיועדת לבוגרי ובוגרות תיכון.

כמה שוביניסטי. כמה אידיוטי. כמה מקומם. ואין טעם לשאול כמה לשעה. את השירותים האלה (לרחוץ, להאכיל, להוריד מהמיטה) מספקות עדיין רוב הנשים בחינם. אז למה שמישהו יחשוב שחשוב לשנות? פלורנס, הצילי!

•  טלי רוזין היא עורכת מדורי הבריאות והספרים של מגזין לאשה, מחברת ספרי עיון פופולריים ובעלת הבלוג של טלי רוזין.