בהוטן: הכירו את הממלכה הבודהיסטית האחרונה

ממלכת בהוטן (Bhutan) היא ממלכה בודהיסטית קטנה ומבודדת בהרי ההימלאיה המזרחיים. כממלכה הבודהיסטית האחרונה היא ידועה גם כ"ארץ השנגרי-לה האחרונה". תושביה, חסידי מסדר ה"דרוק-פא" (Druk-pa) של הבודהיזם-הטיבטי, מכנים אותה: "דרוק-יול" (Druk-Yul) שמשמעותו: "ארץ הדרקון הרועם".

מספר תושבי המדינה אינו עולה על 700 אלף איש, והיא נחשבת לדמוקרטיה הצעירה ביותר בעולם. גם המלך העומד בראשה הוא המלך הצעיר ביותר בעולם כיום. ממלכה זו שומרת בקנאות על תרבותה הייחודית ועל סביבתה הטבעית, ומעריכה את הישגיה על פי מידת האושר של תושביה.

כביש עוקף

מדינת בהוטן גובלת בצפונה במדינת טיבט (סין) ובמזרחה, מערבה ודרומה במדינות צפון הודו. שטח פני הקרקע שלה הררי ברובו ואינו מיושב: בהרי הצפון הגובלים ברמה הטיבטית ניתן לראות פסגות מושלגות בגובה של כ-7,300 מטר, במרכז המדינה הרים המכוסים ביערות עצומים, ובדרומה המישורים הפוריים של אזור ה"דוורס" (Duars).

עד שנות ה-60 המאוחרות לא היו כבישים במדינה והכניסה אליה התאפשרה בהליכה רגלית בלבד. הכביש הראשון נסלל ב-1962 בעזרת ממשלת הודו. כיום יש כביש מרכזי אחד המחבר אזורים שונים של המדינה, אבל כ-14 אחוזים מתושביה גרים במרחק של ארבע שעות הליכה ויותר מהכביש הקרוב ביותר.

שדות אורז בכפר לובזה בעמק פונאקה (צילומים: פנינה שררה, אקו טיולי שטח)

המבקר במדינה לא יכול שלא לחוש במשהו שונה ומיוחד באווירה של המקום. גברים ונשים בלבוש מסורתי: "גהו" (Gho) לגברים, ו"קירה" (Kira) לנשים, ומספר רב של נזירים בגלימות בצבע בורדו וכתום מסתובבים בשלווה ברחובות שהתנועה בהם זורמת ללא הפרעה. אפילו בעיר הבירה טימפו (Thimphu) אין רמזורים ושוטרים נמרצים מכוונים את התנועה בתנועות ידיים יצירתיות.

נמר דרקון

תחושת הביטחון ברחוב היא תחושה ראויה לציון, שכן במדינה זו אחוזי הפשיעה נמוכים ביותר. התושבים, אשר 75% מהם בודהיסטים, עדיין שומרים על המסורת ומאמינים כי דבר זה מייחד אותם ומגן עליהם. הזמן הטוב ביותר לחוות את עומק הקשר של התושבים למסורתם הוא בפסטיבלים.

הפסטיבלים הדתיים בבהוטן נקראים: טצ'ו (Tsechus) והם מהדוגמאות הבולטות ביותר של התרבות העשירה החיה של בהוטן. הפסטיבלים הם לכבודו של "גורו רימפוצה", מייסד הבודהיזם הטיבטי, הנחשב גם כ"בודהה השני". על פי האגדה "גורו רימפוצה" הגיע לבהוטן על גבי נמר כדי להכניע שדים ורוחות רעות שמנעו הפצת הבודהיזם בבהוטן.

לבוש מסורתי של בנות בהוטן בפסטיבל גאס

ריקוד נזיר ממסדר הכובע השחור בפסטיבל גאסה

הפסטיבלים מתקיימים כמעט בכל מחוז בזמנים שונים. הם מתקיימים בימים בעלי סגולה, בסביבות היום העשירי של החודש (לוח השנה בבהוטן הוא לוח ירחי ועל כן התאריכים משתנים מידי שנה ) ונמשכים שלושה ימים. מרכז הפסטיבלים במנזרים ובהם רוקדים הנזירים ריקודי מסכות, והמאמינים חשים כיצד הריקוד מעורר כוחות רוחניים.

חלק מן הפסטיבלים מציגים עבודת טאנאקה ענקית של קדוש בודהיסטי. לרוב אלו יצירות רקמה בבד משי הנקראות: "טונגדל" (Throngdoel) ומשמעותו: "שחרור באמצעות ראייה", כלומר: באמצעות התבוננות ב"טונגדל" יכול האדם להשתחרר מחטאיו. אנשים עומדים זמן רב בתור כדי שיוכלו להצמיד את ראשם לתחתית הטאנאקה ולהיטהר. הפסטיבלים הם גם אירועים חברתיים. בין היתר הם משמשים הזדמנות נהדרת לצעירים להיפגש, להכיר ואולי אף להתאהב.

הטונגדל מוצג לראווה בפסטיבל גאסה

צאי אל החלון

אם בחור מצא חן בעיני בחורה, היא יכולה להזמין אותו לבלות את הלילה בחדרה, שכן קיום יחסי מין לפני החתונה אינו טאבו בבהוטן. לפי המסורת, הבחור יצטרך לטפס לחדרה דרך החלון. מראה משעשע ומקובל הוא לראות בסוף היום בחורים מטפסים דרך חלונות, כדי לבלות את הלילה עם הבחורות שהכירו. בחורות שנכנסו להריון בדרך כלל יתחתנו עם בחיר ליבן.

המדינה, ששמרה על בידודה במשך מאות שנים, נפתחת בהדרגה אל העולם. ואולם, בד בבד, עושים המלך והממשלה את כל המאמצים לשמר את תרבותה הייחודית וסביבתה הטבעית ולאזן בין המודרניזציה לבין ערכים מסורתיים, דתיים ואקולוגיים. כך לדוגמא רק ב-1999 הסיר המלך Jigme Singye Wangchuck (המלך הרביעי של בהוטן) את האיסור על טלוויזיה ועל אינטרנט והכריז כי זהו צעד חשוב לקראת מודרניזציה ותרומה משמעותית לאושר הלאומי, אולם ציין כי שימוש לא זהיר בכלים אלו עלול לפגוע בערכים המסורתיים.

זו גם הסיבה לכך שממשלת בהוטן מקשה על כניסת זרים למדינה, שכן אלו עלולים להשפיע "לרעה" על תושבי בהוטן. כניסתם של זרים לממלכה מותנית בתשלום גבוה (העומד כיום על 200 דולרים ליום) המבטיח מחד הכנסה מכובדת לקופת המדינה ומאידך מפקח על כמותם ועל איכותם של המבקרים בה. מדיניות זו של תיירות בעלת ערך גבוה והשפעה נמוכה מבטיחה את התפתחותה של תיירות שהיא בת תמיכה מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית.

מקדש וסטופת דרוק וואנגיאל בפסגת דוצולה פס

תחרויות חץ וקשת הן הספורט הלאומי בבהוטן

אין עשן

בהוטן היא גם המדינה היחידה בעולם שהיא מדינה "ללא עישון". החל מדצמבר 2004 אסורים בבהוטן מכירה, קניה ועישון של טבק בשטחים ציבוריים, אם כי, העישון במרחב הפרטי וכן יבוא אישי של סיגריות מותרים, אך הממשלה מקווה שהמיסים הכבדים על היבוא ולחץ חברתי יפחיתו את מספר המעשנים.

הממשלה קיבלה החלטה זו מתוך מניעים דתיים ומתוך דאגה לשלומם של תושביה, שכן מספרם הקטן של המעשנים במדינה נמצא במגמת עלייה מאז הפתיחות למערב. העונש שקבע החוק על מכירת סיגריות היה קנס בגובה 232 דולרים. ואולם, ביוני 2010, בשל פריחתו של השוק השחור, הוציאה הממשלה חוק חדש המטיל בין 5-3 שנות מאסר בפועל על מי שנתפס במכירת סיגריות.

במרס 2008 התקיימו הבחירות הפרלמנטאריות הראשונות בבהוטן, ובכך באו לקיצם כמאה שנים של מונרכיה מוחלטת. שושלת המלוכה שנוסדה ב-1907 מסרה את הכוח שלה באופן רצוני לידי העם. תהליך זה החל ב-1953 כאשר Jigme Dorji Wangchuck , המלך השלישי של בהוטן, ברצונו לעודד שלטון דמוקרטי יותר, ייסד את המועצה הלאומית ויותר מאוחר את הקבינט שבראשו עמד בנו, Jigme Singye Wangchuck, שעלה לשלטון ב-1972 הכניס שינויים פוליטיים משמעותיים יותר.

מנזר קן הנמר בעמק פארו

בנו של המלך מסר את רוב הכוח הניהולי שלו לשרי הקבינט, ואיפשר הדחה של המלך ברוב של שני-שלישים במועצה הלאומית. הוא עודד את בני ארצו לקחת לידם את עתיד ארצם ולצעוד לקראת דמוקרטיה. ב-2005 הוא הציג את הטיוטה הראשונה של החוקה וקיים משאל עם, ולקראת הבחירות במרס 2008 הוא יצא אל הכפרים, לשכנע את התושבים להשתתף בבחירות, ואכן כ- 80% מהתושבים ניצלו את זכות הבחירה שלהם.

ב-2006 ,עוד לפני קיום הבחירות, ויתר המלך על מעמדו לטובת בנו והכין אותו לקראת תפקידו החדש כראש המדינה. בדברים שנשא הבן Jigme Khesar Namgyal Wangchuck בהכתרתו בנובמבר 2008, תיאר המלך הנוכחי את מעמדו במילים הבאות: "במהלך שלטוני אני לעולם לא אשלוט בכם כמלך, אלא, אגן עליכם כהורה, אדאג לכם כמו אח ואשרת אתכם כבן...".

שמחת עניים

ב-2006 דרג המגזין "The Business Week" את בהוטן כמדינה המאושרת ביותר באסיה וכמדינה ה-8 המאושרת ביותר בעולם, וזאת על פי מחקר של אוניברסיטת לסטר הבריטית. ואכן מדינה מיוחדת זו אינה מודדת את השגיה לפי "התוצר הלאומי גולמי", אלא במונחים של "האושר הלאומי הגולמי"ׁ(אל"ג, Gross National Happiness), מונח שטבע Jigme Singye Wangchuck ב-1972.

רוה"מ, ג'יגמי טינליי, מקבל את המאסטר הטיבטי, סוגיאל רינפוצ'ה, באירוע

מלכה הנוכחי של בהוטן, אמר בטקס ההכתרה שלו: "היעד החשוב ביותר שלנו הם השלווה והשמחה של אנשינו...". כיאה למסורת הבודהיסטית, נקבע האל"ג לפי פרמטרים של אושר בסיסי כגון: מגורים, תזונה, בריאות, חנוך וכדומה, שמירה על ערכי המסורת, ממשל טוב וגם שימור של הסביבה הטבעית. ערכי שימור הטבע והחיים עם הטבע היו מאז ומעולם חזקים מאד בבהוטן השומרת על כ-70% משטחה לא מיושב.

אף על פי שהמונח אל"ג הוטבע, על מנת לציין את מחוייבותם של המלך והממשלה בבהוטן להתפתחות כלכלית שתשרת ותשמר את התרבות המיוחדת של בהוטן החדורה בערכים רוחניים, קונה לו המדד היום יותר ויותר תומכים בקהילה הבינלאומית, הטוענים שיש להגדיר שגשוג כלכלי במונחים יותר הוליסטיים הדואגים לסביבה כדי שנוכל להמשיך לחיות בה. כך הפכה ממלכה קטנה בהימלאיה למנהיגה עולמית במגמה בינלאומית לקידום איכות החיים ושמירה על הטבע.

• הכותבת מדריכה בחברת אקו טיולי שטח