הרגעים הרגועים של פרנס

יום חמישי, שעות הצהריים. השמש הקופחת מחוץ לאולפני גלי צה"ל בירושלים, בשילוב קולו המרגיע של שמעון פרנס, מעלה את החשק לרבוץ על הדשא ולתפוס סייסטת צהריים של ממש.

 

אבל פרנס, למרות האווירה הנינוחה, הוא איש עבודה. על תוכנית הרדיו השבועית שלו, "העונג השישי" (שישי, 15:00-17:00, גלי צה"ל), הוא עובד יום שלם, שמתחיל איפשהו בסביבות שמונה בבוקר, ומסתיים לא לפני חמש בערב. כן, למרות שהתוכנית נמשכת שעתיים בדיוק.

 

הוא כותב, מראיין, משמיע ואפילו קצת שר, מקליט, עורך ומכין את השידור - העיקר שיגיע לאוזני המאזינים כשהוא מבושל היטב, ממש כמו המטעמים של ערב שבת. שזו, מבחינתו, המטאפורה הטובה ביותר לאופי השידור שלו.

 

בשידור עצמו, הוא מיד מבהיר, לא תשמעו רק מוזיקה יוונית. "כשאומרים פרנס, האסוציאציה הראשונה היא יוונית, ואני שמח על זה, אבל זה לא הכל. אני רוצה להזכיר שאני מגיע מרקע של רוק, פופ, ג'אז וז'אנרים מוזיקליים אחרים אותם שמעתי והשמעתי במהלך השנים". וזה, אכן, מה שאפשר לשמוע בשידור.

 

את ימי שישי, אומר פרנס, הוא מעדיף להקדיש למשפחתו ולא לתוכניות הרדיו שלו. "למה לי לעבוד בשבת?" הוא אומר בחיוך. את הדברים שמענו מיד אחרי הפסקתו לתפילת מנחה, שכן פרנס החל לשמור שבת לפני מספר שנים.

 

ומה עם תוכנית הטלוויזיה שלו? "אי אפשר לפספס אותי", הוא אומר. חצי שעה בלבד אחרי שמסתיימת תוכנית הרדיו שלו בימי שישי, תוכלו לתפוס אותו בערוץ 2, עם תוכניתו "חלון לים התיכון", במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית. שבת שלום.