המרגלים שרוסיה הסתירה: אנשי צבא וביון

עם השלמת חילופי הסוכנים היום (ו') בין רוסיה לבין ארצות-הברית בפרשת הריגול, שהוכתרה כבר למשמעותית ביותר בין שתי המדינות מאז התמוטטות ברית-המועצות, חשפה בפירוט סוכנות הידיעות הרוסית RIANOVOSTI את קורותיהם של אותם אנשים שפעלו מטעם ארצות-הברית בשלהי ימי הרפובליקה הסובייטית, אך גם ברוסיה של השנים האחרונות.

הדמות שפרטיה נותרו עמומים ביותר מבין הארבעה שוחררו לחופשי מהכלא הרוסי הוא גנדי וסילנקו, לשעבר סגן-מנהל האבטחה ברשת הטלוויזיה NTV+ - שנחשבה בעבר לאחת המשפיעות ביותר ברוסיה. על-פי פרסומים שונים, שמו של וסילנקו עלה בוושינגטון לראשונה כמועמד פוטנציאלי לגיוס למשימות ריגול עוד בשנת 1980, בהמלצת המרגל הכפול רוברט הנסן. באותה התקופה, שירת וסילנקו באחת המחלקות הבכירות של ה-KGB - זו שהקדישה את עיקר מאמצי המודיעין שלה בארצות-הברית.

החיבור בין וסילנקו לבין האמריקנים עלה יפה, עד שבינואר 1988 נעצר במהלך נסיעת עבודה לקובה, הפעם בתפקידו הרשמי. הוא הוחזר במהרה לברית-המועצות, שם הוגש נגדו כתב אישום על ריגול לטובת ארצות-הברית. בחקירתו הוא כפר בכל ההאשמות שיוחסו לו, ובהיעדר ראיות - נסגר התיק נגדו כעבור חצי שנה. הוא הורד בדרגה ופוטר מה-KGB, תוך שנשללה ממנו הזכות לפנסיה.

במרוצת השנים הצליח וסילנקו להשתקם, ואף עבד כסגן-מנהל האבטחה בערוץ טלוויזיה NTV+, שנחשב בעבר כאחת מרשתות החדשות החשובות והמשפיעות ביותר ברוסיה. ההסבכות השנייה שלו אירעה באוגוסט 2005, כאשר בחיפוש שנערך ברכבו אותרו ארבעה אקדחים וחומרי נפץ. הוא היה אז בן 64 ועמיתיו לעבודה כינו אותו "וטרן של שירותי הביון", מה שלא סייע לו להתחמק מהעמדה לדין.

האיש שהרוסים ניסו להסתיר

בגרסה הרשמית שהציגו שלטונות רוסיה, הואשם וסילנקו באשמת החזקת נשק בלתי חוקי וחומרי נפץ. אבל הסיבה האמיית הייתה שונה בתכלית וחמורה הרבה יותר. שמו של וסילנקו הוזכר כאחד המעורבים בפיצוץ שאירע במוסקבה באוקטובר 2004, סמוך למקום שבו שהה אחד הבכירים בחברה המקושרת לתאגיד הנפט הרוסי "גזפרום".   

התביעה אמנם המשיכה להכחיש את הדברים, אך בתום ההליך נגדו, ב-2006, נשלח לשלוש שנות מאסר שנמשכו בפועל עד היום - מבלי שאיש במוסקבה סיפק לכך הסבר שהניח את הדעת.

צד צד ומרגליו. חילופי הסוכנים בווינה, היום בצהריים (צילום: AP)

מרגל אחר, הפעם לטובת בריטניה, שזכה היום להשתחרר מוקדם מהרגיל  הוא איגור סוטיאגין, בכיר לשעבר במכון הרוסי לחקר ארצות-הברית וקנדה. באפריל 2004 הוא הורשע בבגידה ונשלח לעונש מאסר של 15 שנים. סוטיאגין הורשע שהעביר מידע חסוי, ובו גם סודות מדינה, לנציגי ארגון הביון הבריטי MI6.

סוטיאגין אמנם לא הודה בעבירות החמורות שיוחסו לו, אך לא הכחיש כי מסר לאזרחים זרים מידע על המתרחש ברוסיה, שלדבריו התבסס, בעיקרו, על דיווחים מהתקשורת והעיתונות המקומית. אירגוני זכויות אדם שונים מתחו ביקורת על גזר הדין בעניינו, וחלקם אף טענו כי הליך משפטו לא היה חוקי.

תקופת המאסר הסתיימה, הסוכן נשאר בכלא

מי שניהל גם הוא רומן רוסי עם הבריטים הוא סרגיי סקריפל, בכיר לשעבר בצבא רוסיה, שב-2006 נשלח ל-13 שנות מאסר לאחר שהורשע בבגידה ובריגול. שירותי הביטחון של רוסיה קבעו כי סקריפל פעל במשך יותר מעשור בשירות ארגוני הביון הבריטיים, שהעבירו כסף לחשבון בנק שפתח בספרד - בתמורה לקבלת מידע סודי. על-פי אותם דיווחים, קיבל סקריפל בתמורה לשירותיו לא פחות מ-100 אלף דולרים, כשמעשיו הוגדרו על-ידי רשויות התביעה כ"פוגעניים באופן משמעותי בביטחונה של רוסיה".

בניגוד לשניים, פעל אלכסנדר זפורוז'סקי, לשעבר סגן מנהל מחלקה בשירות הביון הרוסי SVR, בשירות המודיעין האמריקני. הוא הורשע כי מסר לוושינגטון מידע על שלושה סוכנים רוסיים פעילים בארצות-הברית, וביוני 2003 נשלח לרצות עונש מאסר של 18 שנים.

את פעילותו ב-SVR סיים זפורוז'סקי ב-1997, ושנה אחר כך היגר לארצות-הברית, שם עבד בחברה אמריקנית והתגורר במדינת מרילנד. ב-2001, כשהגיע לביקור במוסקבה, נעצר זמן קצר לאחר שדרך על אדמת רוסיה. מפרטי החקירה נגדו עולה כי מ-1990 שיתף פעולה עם ה-CIA ומסר מידע אודות לא פחות מ-20 סוכנים שפעלו בשליחות רוסיה ברחבי ארצות-הברית.