לקראת דו"ח איילנד: "מפקד חיל הים צריך ללכת"

מחר (יום ב') יוגש הדו"ח הסופי של ועדת איילנד, שמונתה כדי לחקור את התנהלות הצבא במבצע עצירת המשט לעזה לפני כחודש וחצי, בו נהרגו תשעה בני אדם. כפי שכבר דווח ב-ynet, הדו"ח, אף שלא יכלול המלצות אישיות, צפוי למתוח ביקורת על התנהלות חיל הים ומפקדיו, בשל הקונספציה בה היו שבויים, לפיה על הספינות לא תהיה התנגדות אלימה. עוד לפני הפרסום - קצין בכיר לשעבר בחיל הים מכוון את חיציו לעבר האלוף אלי מרום (צ'ייני), וגורס שעליו לפשוט את מדיו.

אחת השאלות שעדיין תלויות ועומדות, היא מי אשם בקונספציה הזו - מתכנני המבצע וגורמי המודיעין בחיל הים, או שמא גם לאגף המודיעין במטכ"ל יש חלק בכישלון. אולם בכירים לשעבר, הן בחיל הים והן באמ"ן, משוכנעים שהכתובת היא אחת: האחריות הייתה כולה של חיל הים - והוא כשל.

העימות על ה"מרמרה". "לא כך משתלטים על אוניה" (צילום: רויטרס)

כך למשל, תת-אלוף במיל', אחד מבכירי חיל הים לשעבר ששימש בין היתר בתפקיד ראש מִספן ים (האגף האחראי על כל הפעילות המבצעית של החיל), מלא ביקורת על התנהלות המבצע. "לא כך משתלטים על אוניה", אמר בשיחה עם ynet. "בשום מצב אתה לא מוריד חיילים לסיפון הומה אדם".

בפעולה, לדעתו, היה "רצון למבצע הרואי, עם כותרות בתקשורת של מעשה גבורה - ובכך זנחו את הדרך הנכונה, בה כבר עצר חיל הים לפני 20 שנה אוניות עם עשרות מחבלים, השתלט עליהן עם כוחות קומנדו פחות גדולים ובלי יותר מדי רעש". הכתובות לכישלון, בעיניו היא אחת - מפקד החיל: "גם בהעדר מסקנות אישיות, הגורם הבכיר ביותר בחיל צריך לתת את הדין".

"אם הפעילים על הסיפון היו מחליטים אחרת, יכולנו לסיים עם הרוגים או חטופים וכך צריך לראות את זה", אמר התא"ל במיל'. "ראש החיל בהחלט צריך לשלם מחיר אישי, אם זה להתפטר או להיות מפוטר, או לסיים את הקדנציה. הוא לא צריך להמשיך לשבת על הכסא שלו, כשכל מדינת ישראל משלמת את המחיר".

"היו צריכים לקחת את ההסתברות החמורה"

בדיוק כמו בקונספציה המפורסמת ערב מלחמת יום הכיפורים, גם הפעם, ברור שהגורם האחראי לקונספציה הוא המודיעין. אך להבדיל מהקונספציה ההיא ("למצרים אין עניין במלחמה, והסורים לא יתקפו בלי המצרים"), שעניינה היה מדיני-אסטרטגי, ולכן האחראי עליה היה המעריך הלאומי, הלוא הוא אגף המודיעין במטכ"ל, הפעם, הקונספציה עסקה בעניין מבצעי-טקטי, שעליו היה אחראי חיל הים - הגורם המבצעי שעליו הוטלה המשימה לעצור את המשט. לפיכך, גורם המודיעין שעל כתפיו מונחת האחריות לקונספציה השגויה הוא גוף המודיעין של חיל הים: מִספן מודיעין (מד"ן).

מד"ן, מסביר הבכיר לשעבר, הוא האחראי על הנפקת התמונה המודיעינית הדרושה למבצעי חיל הים. אמ"ן יכול לשמש לו לעזר, ולהפעיל את יחידות האיסוף שלו לטובת המודיעין למבצע - אך האחריות הסופית היא עליו: "מד"ן מכוון את הגורמים הרלוונטיים באמ"ן בהתאם לצרכים שלו ולאמצעים שברשותם, ומעבד את החומר הגולמי שאמ"ן מעביר לו. חיל הים מנתח את המשימה ואת הפערים המודיעיניים, ומגדיר את צרכיו לפיהם".

"ישנו סיעור מוחות בין הצדדים, ישנם דיונים ופגישות", הוא מוסיף ומתאר את התהליך, "ואם לא מגיעים לעמק השווה, פונים לראש אמ"ן. אם גם פה לא ניתן פיתרון, עוברים לרמת המטכ"ל ומפקד חיל הים".

הבכיר לשעבר מסביר כי אם גם לאחר מכן עדיין נאלצים לפעול ללא תמונת מודיעין מלאה, שום תירוץ לא מתקבל: "מגיעים עד לחלונות הגבוהים ביותר ומבהירים - לא סגרו לי את התמונה המבצעית".

ומה קורה אם אם לאחר התהליך עדיין יש פערי מידע - כפי שאכן היו במקרה דנן? "בכל אופן, האחריות היא של חיל הים, ואם הוא יודע שאין לו מספיק מידע, הוא צריך לקחת את ההסתברות החמורה - קרי, פגישה עם מפגינים אלימים, חמושים בנשק קר. עליו ורק עליו מוטלת האחריות להביא את התוכנית שתיתן מענה לכך".

אך הוא לא מסתפק בכך, וקובע כי גם אם תמונת המודיעין הייתה מלאה - והצביעה באופן שגוי על הימצאות פעילי שלום לא אלימים בלבד על סיפון ה"מרמרה" - עדיין היה על החיל להתנהל בצורה שונה לחלוטין: "מודיעין על מצב פשוט יותר או העדר מודיעין הינם שווים - מתכוננים למצב הכי קשה שייתכן". גם אם המודיעין הראשוני היה שגוי, הוא קובע, הרי שעם תחילת המבצע, הדבר התברר עד מהרה - וניתן היה לשנות את ההיערכות תוך כדי תנועה: "היה ניתן לעקוב אחר הספינה לפני ההשתלטות, לשנות את האסטרטגיה כשהחל המבצע וראו את המצב על הסיפון, ולא לסכן את החיילים. היה מספיק זמן לפעול בדרכים אחרות - ומשלא נהגו כך, על האחראים להסיק את המסקנות הדרושות".

צ'ייני, ברק ואשכנזי מנסים להסביר מה קרה, ביום המשט (צילום: דלית שחם)

לדבריו, רבים בחיל מרגישים שהייתה כאן "פאשלה גדולה". למרות שלא יהיו בדו"ח מסקנות אישיות, הוא קובע כי חייבים לעשות בדק בית בחיל הים, ומפקד החיל צריך להסיק בעצמו את המסקנות: "היו צריכות להיות מסקנות אישיות, אך גם בהעדרן, הגורם הבכיר ביותר הוא שצריך לתת את הדין, כי הוא האחראי בפועל". 

"לא צריך מודיעין בשביל להבין שצפויה פרובוקציה"

בשיחה עם ynet, מסכים גם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' שלמה גזית, כי האחריות המודיעינית המלאה היא של חיל הים, אך לדבריו, הבעיה כלל לא הייתה נעוצה במודיעין. "מי שצריך לתת את המידע הנקודתי זה מודיעין חיל הים, והוא נזקק לאמ"ן שנותן את התמונה הכללית", הוא אומר. "אך בשטח לא היה צורך בעבודה מודיעינית מיוחדת, כשם שלא צריך כזו כשיוצאים לפנות קברים ביפו - יודעים שהחרדים יגיעו ויתנגדו. חודשים ידעת שישנה אוניה בדרך ושיש כמה מאות שמטרתם פרובוקציה - ולא משנה מה שמם ומוצאם".

"השיקול היה רק אם למנוע כניסת אוניות לעזה בעתיד, ולא שאלה מודיעינית", הוא מוסיף. "מראש נאמר שצפויה פרובוקציה שכזו, לכן המודיעין לא היה כאן הבעיה".

עוד אחד מבכירי אמ"ן לשעבר מסביר גם הוא כי במסגרת הכנת המודיעין למבצע כזה יש שיתוף פעולה בין חיל הים לאמ"ן, "כמו גם עם גופים נוספים, דוגמת המוסד, לו לעיתים חלק נכבד". אך גם לדבריו, בסופו של דבר, הכתובת היא אחת: "האחריות היא של מודיעין חיל הים".

לדבריו, לא מדובר בוועדה ראשונה שחוקרת כשלי מודיעין: "היו סוגים שונים של ועדות מודיעין, בהן ועדות ללא פרסום פומבי, כך שהמודיעין נבדק לעתים לא רחוקות - וזה רק מחמיר את הכישלון. היה מספיק זמן לתהות ולבדוק, כי ידעו זמן רב מראש על המשט". עם זאת, הוא מוסיף כי "יש לזכור שהבעיה לא הייתה רק בתמונה המודיעינית". ומה עם מסקנות אישיות? בהעדר כאלה, "מי שייקח אחריות - יעשה זאת מרצונו בלבד".