רומן פולנסקי שוחרר ממעצר

סוף להמתנה: משרד המשפטים בשוויץ החליט שלא להסגיר את רומן פולנסקי לארצות הברית. כזכור, הבמאי זוכה האוסקר נמצא במעצר בשוויץ, אחרי שנעצר בציריך בספטמבר כשהגיע להשתתף בפסטיבל הסרטים בעיר. זאת, על פי צו הסגרה שהוציאה ארצות הברית בשל מקרה אונס שבו הורשע בסוף שנות ה-70. עוד נודע כי פולנסקי עזב את הבית בו שהה מאז שוחרר למעצר בית.

בשוויץ אומרים היום (ב') בהצהרה כי "נלקחו בחשבון אינטרסים לאומיים" בהכרעה לשחרר את הבמאי, וכי "פולנסקי הוא כעת אדם חופשי". הנימוק המרכזי שהציג משרד המשפטים השוויצרי היה שרשויות החוק בארצות הברית לא הסכימו לחשוף בפני שוויץ עדות חשאית על הליך המשפט שהתנהל נגד פולנסקי ב-1977-8. עוד נאמר במסיבת העיתונאים כי לארצות הברית לא תהיה האפשרות לערער על החלטה זו.

עיתונאים מחוץ לבית בו היה עצור פולנסקי (צילום: AFP)

בהצהרה שפרסם לפני כחודשיים, התעקש פולנסקי בן ה-76 שמילא את העונש שהוטל עליו עוד בשנות ה-70. לדבריו, הנסיונות להחזירו לארצות הברית רק יוסיפו אי נוחות לסמנת'ה גיימר, הקורבן במקרה האונס עליו נשפט, אשר הצהירה בעבר כי היא סולחת לו. השניים הגיעו להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט לפני שנים רבות.

פולנסקי הגיע לשווייץ בספטמבר האחרון במטרה לקבל פרס מפעל חיים מטעם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בציריך. רשויות החוק שם ניצלו את ההזדמנות ועצרו את הבמאי, בשל צו ההסגרה שתלוי נגדו מאז נמלט מארצות הברית. בית המשפט במדינה אפשר לפולנסקי להשתחרר למעצר בית בערבות של 4.5 מיליון דולר, עד מתן ההחלטה האם להסגירו, שכאמור נדחתה היום (ב').

פרשה עתיקה ובלתי נגמרת

תחילת הפרשה ב-1977. פולנסקי, שהיה אז בן 44, נעצר בחשד שקיים יחסי מין עם סמנתה גיילי (היום סמנתה גיימר), קטינה בת 13. כפי שגיימר תיארה זאת שנים לאחר מכן, השניים הכירו לאחר שפולנסקי ביקש מאמה לצלם את סמנתה לגיליון של מגזין האופנה "ווג". האירוע שהצית את הפרשה התרחש במהלך סשן צילומים שני, במארס 1977, שהתקיים בביתו של השחקן ג'ק ניקולסון.

מכאן ואילך, פרטי האירוע משתנים בהתאם לזהות המספר: היא תיארה זאת בעבר כאונס לכל דבר, אולם פולנסקי סיפר על יחסים בהסכמה. בלוס אנג'לס שקלו להגיש כתב אישום נגד פולנסקי בגין אונס, מעשה סדום, שידול קטינה לסמים ועוד, אולם בעקבות עסקת טיעון אליה הגיעו הצדדים, פולנסקי הודה לבסוף רק בקיום יחסי מין עם גיילי הצעירה. לאחר מכן, הוא נשלח ל-42 יום של הערכה פסיכיאטרית בבית כלא בקליפורניה.

פולנסקי בבית המשפט ב-1978 (צילום: AP)

בפברואר 1978, לאחר ששוחרר וכשהבין שהשופט מתכוון לגזור עליו עונש חמור יותר מזה שסוכם בעסקת הטיעון עם מתן גזר הדין, פולנסקי נמלט מארצות הברית ללונדון, ומשם לצרפת. בהיותו אזרח צרפתי, הוא ידע כי שם אין כמעט סיכוי שרשויות החוק המקומיות יחליטו להסגירו. הוא אמנם יצא מצרפת לא פעם, בעיקר לצ'כיה ופולין, אבל נמנע מכניסה למדינות בהן ידע שיש סיכוי כי יחליטו להסגיר אותו לארצות הברית. לשם, כמובן, הוא מעולם לא חזר: גם לא כשזכה בפרס האוסקר על "הפסנתרן" ב-2002.

פולנסקי נולד בצרפת ב-1933, וכשהיה בן שלוש משפחתו עברה לפולין. כבן לאב יהודי ואם יהודיה למחצה במוצאה, חיי המשפחה עמדו בסכנה כשהצבא

הנאצי פלש לפולין ב-1939. הוא נשלח עם הוריו לגטו קרקוב, משם ברח ב-1943 (שנה לאחר שאמו נספתה באושוויץ). הוא למד קולנוע בלודז' וב-1962 ביים את סרטו הראשון באורך מלא, "סכין במים".

לארצות הברית הוא הגיע ב-1968, לאחר שכבר זכה להכרה מקצועית כקולנוען באירופה. בארצות הברית הוא ביים כמה מסרטיו הנודעים ביותר, ביניהם "תינוקה של רוזמרי" (1968) ו"צ'יינהטאון" (1974). ב-1969 נרצחה אשתו דאז של פולנסקי, השחקנית שרון טייט, על ידי כנופייתו של צ'רלס מנסון. כיום הוא נשוי לשחקנית הצרפתיה עמנואל סינייה, ולזוג שני ילדים. מאז שעזב את ארצות הברית, פולנסקי המשיך לביים סרטים שזכו לשבחים ופרסים רבים, ביניהם "ירח מר" (1992), "השער התשיעי" (1999) ו"הפסנתרן" (2002).