חוק הגיור: יוצרים יהודים מסוג ב'?
תיקון המוצע בחוק הגיור החדש מציין שמי שלא היה זכאי לאזרחות לפני שהחל בגיור, לא יהיה זכאי לה גם בעקבותיו. קביעה זו בעייתית ביותר: האם יהודי שהתגייר אינו ככל היהודים הזכאים לאזרחות מכוח יהדותם?
שלשום עברה בוועדת חוקה הצעת חוק הגיור שיזם חבר הכנסת דוד רותם בתחום הגיור. הצעת החוק מתרכזת סביב הנושאים הבאים: הסמכת רבני עיר לעסוק בגיור, איסור על ביטולי גיור, ומעמדם האזרחי של אלו שלא היו זכאים לאזרחות ישראלית והתגיירו.
הצעת החוק הזו עשויה לחולל שינוי אמיתי בכל האמור לגבי הסמכת רבני הערים לדון בגיור. קביעה זו פותחת דלת ואפשרות ליצירת הרכבים מתונים יותר, הנוקטים בגישות הלכתיות ממלכתיות והרואים לעצמם חובה לקרב, ולא להרחיק, את המתגיירים.
חדשות טובות גם בתחום ביטולי הגיור: הצעת החוק מבקשת לשים סוף לתופעה פסולה זו על ידי עיגון כללים נוקשים למדי בכל הנוגע לערעור על מעמדו של גיור. העובדה שהמתגיירים יוכלו להירשם לנישואין אצל רב מתוך ההרכב המגייר תנטרל את התופעה הבזויה של רושמי נישואין המסרבים לרשום גרים לנישואין - וזוהי בשורה של ממש.
ואולם, לצד ההישגים הגדולים הללו, ישנן נקודות קריטיות בהצעת החוק שחשוב שיטופלו כבר עתה. הראשונה היא ההגדרה של מי זכאי להתגייר בבתי הדין. בישראל היום ישנם מאות בני זוג של ישראלים המבקשים להתגייר ולהינשא כדת משה וישראל. מאחר שאותם בני זוג אינם זכאים למעמד אזרח, הם נדרשים לגשת ל"ועדת חריגים" שתדון בבקשתם להתגייר בארץ. ההמתנה לתשובת הועדה אורכת בין חצי שנה לשנה - ואף למעלה מכך (וזאת לאחר שנה של "טרום גיור", הנדרשת מן המועמדים). וכך, מאות בני זוג של ישראלים נתקלים בסחבת של שנים ארוכות בטרם יוכלו לסיים גיורם ולהינשא לבני זוגם הישראליים.
החוק החדש, כפשוטו, קובע שמעתה אותם בני זוג (בעלי "רישיון לשהיית קבע") יוכלו לגשת מיידית לגיור. לכאורה נהדר, אלא שגם היום זו לשון החוק - ובפועל נדרשת התייצבות בפני הוועדה שהוזכרה לעיל. חשוב שהחוק יבהיר שבעלי הרישיון לא יידרשו להתייצב בפני ועדות כדי להתחיל בגיור, וכך תיחסך עוגמת הנפש הקשה מכל אותם מאות.
גם לגבי מי שאינם יכולים להתגייר בארצם, וסטודנטים ותיירים, החוק החדש קובע כי אלו יוכלו להתגייר כאן בכפוף להנחיות נשיא בית הדין הגבוה. חשוב שמנסחי
החוק יבהירו כאן שמדובר בהנחיות חדשות והוגנות, הבודקות את כשירות המועמד והתאמתו לתהליך, ולא עמידה בפני ועדת החריגים שכיום סיכויי כל אותה אוכלוסיה לקבל את אישורה אפסיים.
ולבסוף, נושא בעייתי במיוחד בחוק החדש. התיקון המוצע בו לחוק האזרחות מציין שמי שלא היה זכאי לאזרחות לפני שהחל בגיור, לא יהיה זכאי לה גם בעקבותיו. קביעה זו מסוכנת ובעייתית ביותר: האם יהודי שהתגייר אינו ככל היהודים הזכאים לאזרחות מכוח יהדותם? הייתכן מצב שבו החוק יגדיר יהודים סוג א' ויהודים סוג ב'?
הצעת החוק הנידונה השבוע מבורכת וטומנת זרעים של תקווה בנוף הגיור הצחיח - אך האם תצליח לצלוח גם את אחרוני המכשולים המנוסחים בה?
הרב שאול פרבר, ושלומית סולומון שהשתתפה בהכנת הכתבה, הם חברי מכון עתי"ם
לפנייה לכתב/ת 
