יער חרובית: מרוב גִצִים לא רואים את היער
יער חרובית, המשתרע על פני שטח של כ-8,000 דונם, משלב בין חורש טבעי ונטיעות, ולמרות השריפה שהתחוללה במקום לאחרונה וחירבה מאות דונמים של עצים וחיות רבות, הוא עדיין מקום אידיאלי לבילוי רומנטי או משפחתי בחיק הטבע
נופיו הפסטוראלים של אזור יהודה, הנפרשים בין השפלה להר, הפכו זה מכבר להיות בין האתרים המועדפים בקרב מטיילים רבים הבאים ליהנות משלל המקומות בסביבה המתאימים לבילוי רומנטי או משפחתי בחיק הטבע.
הדרכים המובילות לאזור עוברות בנוף כפרי מרגיע, בין מרחבי שדות חקלאיים ושורות של כרמים ירוקים, שבעונה זו מבשילים לקראת הבציר המתקרב.
הכביש היוצא מצומת עזקה בגבולה המערבי של שפלת יהודה לכיוון צומת ראם (כביש 383), עובר דרך נופים קסומים אלה ומתפתל בין הכניסה לפארק בריטניה והיישובים באזור עמק האלה. בהמשכו הוא מגיע אל הכניסה ליער חרובית המשתרע על פני שטח של כ-8,000 דונם. היער משלב בין חורש טבעי ונטיעות, ומהווה חלק מהנוף המרחבי אותו פיתחה קק''ל במשך השנים.
מתאים לבילוי בחיק הטבע. יער חרובית (צילום: אבי חיון, קק"ל)
השריפה שינתה את פני הנוף
המטיילים המגיעים בימים אלה לאזור וחולפים בדרכם על פני המושבים שדות מיכה, תירוש וגפן, הנמצאים לאורך הכביש, אינם יכולים שלא להבחין בשרידי שריפת הענק שהתחוללה במקום לאחרונה ושינתה את פני הנוף.
מאות דונמים של חורש ים תיכוני נהרסו כליל, ועבודה מאומצת של שנים ארוכות ירדה לטמיון במהירות מצמררת. במשך השעות הספורות בהן בערה האש התחלף צבען הירוק של חלקות היער והשדות הרחבים, והפך למרבדים שחורים של אדמה חרוכה תחת עשרות אלפי עצים מפוייחים.
מספר רב של חיות בר בהן צבים, קיפודים, תנים, נחשים וציפורים לא הספיקו להימלט מעוצמת האש ואיבדו את חייהן. עשרות עובדי קק''ל בשיתוף כוחות גדולים של כיבוי אש נלחמו במשך שעות ארוכות בלהבות שהתפשטו לכל עבר, ועם הרבה מזל הצליחו לבלום אותן בטרם הגיעו אל חניוני הנופש ומסלולי הטיול. מימדי השריפה הגיעו בקרוב ל-5,000 דונם מהם כ-3,500 דונם של חורש טבעי משולב ביער נטוע שנהרסו כליל.
מאות דונמים של חורש נהרסו. שרידי השריפה ביער (צילומים: עופר צמח)
אנשי קק"ל מנסים לשקם את היער לאחר השריפה
שריפה זו מצטרפת לשורה של כ-1,000 אירועי שריפות נוספים שהתרחשו עד חודש יוני בשנת 2010, ופגעו בכ-20 אלף דונם, בהם כ-700 אלף עצים. זוהי כמות כפולה בגודלה מהשריפות בשנים 2009-2008 (אפריל-אוקטובר), אשר בה התרחשו 900 אירועי שריפה בהם נשרפו 10 אלף דונמים.
פסל סביבתי
יער חרובית שחלקים גדולים ממנו נפגעו במהלך השריפה מורכב מעצים מחטניים, ברושים, עצים רחבי עלים כאיקליפטוס, ועצי חרוב שעל שמם הוא נקרא. היער חובק בתוכו שבילי הליכה, מסלולי אופניים, מתקני חקלאות עתיקה, בוסתנים ומספר חניוני נופש. המרכזי שבין החניונים הוא פארק הלוחם המשתרע על פני 300 דונם בהם נמצאים דרך נופית לכלי רכב, מסלולי הליכה, שולחנות פיקניק המונגשים לבעלי מוגבליויות, ומתקני משחק וספורט המוצבים על משטח גומי המאפשרים תנועה נוחה בכסאות גלגלים.
בתוך החניון עובר "שביל הטבע"' הסלול באספלט לאורך קילומטר, ומותאם עבור אוכלוסיית מוגבלי תנועה. השביל חוצה בדרכו שרידי טרסות, מתקני חקלאות עתיקה, מערות גתות ובורות מים המעידים על על התיישבות קדומה. לאורך השביל נשתלו צמחים ארומטיים אשר נועדו להעצים את תחושת החוויה של טיול ביער.
ששה פסלים דמויי מסכות פרצוף של האמנית ציפורה גנדלר הוצבו בהמשכו, כאשר בכל אחד מהפסלים ניתן להשתמש באפקטים פיסיקליים כקליידוסקופ ופריסקופ המותאמים לנכים היושבים בכסאות גלגלים. פסלים נוספים המוצבים במקום מאפשרים יצירת אפקטים ויזואלים וקוליים בהם חלילי רוח וחלונות רב נופיים היוצרים אשלייה של שכפול הנוף הנראה מבעד לכל חלון כמספר הריבועים שבו.
מסלול אופניים ביער חרובית (צילומים: אבי חיון, קק"ל)
אתר נוסף ביער אותו הכשירה קק''ל הוא מצפור גבעת הדומדומים הנקרא על שם סגן אלוף דוד קרון ז''ל, מקימה ומייסדה של יחידת מודיעין 10, אשר המקום משמש גם כאתר ההנצחה לחלליה. המצפור משקיף לעבר כפר מנחם, קיבוצו של דוד קרון, וכן למערב לכיוון אשקלון ואשדוד, ומזרחה אל יישובי עמק האלה פארק בריטניה וגוש עציון.
חלקו הדרומי של היער גובל בנחל האלה, הנמנה עם נחלי הארץ הנקיים והספורים שלא זוהמו ולא נהרסו בהם ערכי החי והצומח. מעברו הנגדי של הנחל מתנשאת תל צפית הממוקמת בראש גבעת קירטון בהיר, שממנה נגזר שם המקום שמתורגם מערבית כ"תל הבוהק" או "התל הבהיר".
תצפית מרהיבה לעבר הרי יהודה
תל צפית מזוהה עם העיר הפלישתית "גת", שבה נולד גוליית ובה העניק אכיש, מלך גת, מקלט לדוד בהימלטו משאול. בחפירות ארכיאולוגיות במקום נתגלו ממצאים מימי בית ראשון, בהם שתי משקולות ועליהן כתובות עבריות: "נצף" ו"שקל". המקום שימש כנתיב מסחר ובשל חשיבותו בתקופה הצלבנית, בשנת 1142, נבנה מבצר "בלאנש גארד" (המשמר הלבן) שהצטרף לשורת מבצרים שנבנו ליצירת מערך מבוצר מול אשקלון, שהיתה בשליטת המצרים הפטימים עד לשנת 1153.
אל מרומי התל, הנישא לגובה 213, מטרים מעל פני הים ניתן להגיע דרך שביל הליכה קצר ותלול היוצא מהמדרונה המזרחי. מראשה נפרשת תצפית מרהיבה לעבר הרי יהודה שבמזרח, גבעות שפלת יהודה מצפון ודרום, ואל רכס הרי חברון ומישור החוף הדרומי.
כיצד מגיעים?
הבאים מהשפלה ייסעו בכביש 383, מצומת ראם (מסמייה) לכיוון מושב זכריה (צומת עזקה), ויפנו ליער בין סימני ק"מ 7-8. הבאים מירושלים ו/או מבאר שבע ייסעו . בכביש בית גוברין - שער הגיא (כביש מס' 38), ובצומת עזקה יפנו מערבה (כביש מס' 383) (גפן-תירוש) ייסעו ישר כ-5 ק"מ. קצת לפני היישוב כפר מנחם ישנו שלט קק"ל המורה לפנות שמאלה לכיוון יער חרובית.