כמו תמיד: מחפשים פתרונות קלים לגירעון

כאשר מים מצטברים במקום מסוים, הם מחפשים את המקום שממנו הכי קל לפרוץ לנתיב זרימה. אם תסתכלו באטלס תראו כי אין הגיון רב בנתיבי התנועה של המים על פני כדור הארץ. הם לא זורמים בנתיבים סדורים אשר ימקסמו את השטח המושקה, אלא פשוט זורמים לנקודה הנמוכה יותר בכל רגע. אין חכמה ומצד שני, גם אין רשעות, אלא פשוט חיפוש אחר הפיתרון הקל.

האוצר פרסם לאחרונה את עיקרי גזירות התקציב לשנה הקרובה, וכמו המים, הלכו למלא את הבריכה החסרה באמצעות הדליים שהכי קרובים לבריכה במקום ללכת לחביות הרחוקות. ההעלאה הראשונית והמיידית,שעליה הוחלט ללא דיון ציבורי, הייתה של מחירי הסיגריות. הכי קל, מי אוהב את המעשנים? תראו לי קבוצת לחץ אחת אשר תקום ותגן על אותן בריות משונות אשר פוגעות בעצמן ובסביבתן באמצעות התמכרותן, אין כזו.

אישית, איני מעשן ואין לי בעיה כי יעלו עוד את המחיר בצורה משמעותית, אולם אם היו מפרסמים כי את תוספת התקציב הזו מייעדים למרפאות גמילה מעישון, או לסל התרופות על מנת לאפשר לכולם תרופות אשר ייקלו על הגמילה היה עולה מכך עשן יותר טוב. עכשיו זה סתם שוד של מכורים.

בקרוב מאוד יעלו גם את המס על הדלק. נו, מי יתנגד? זה לא פופולרי להגן על ציבור הכללי שנוסע בסך הכל לעבודה ברוב הדלק שהוא רוכש. לשכבות החלשות מכספים אך המלאות בקבוצות לחץ ממילא אין הרבה מכוניות. ש"ס לא תאיים בפרישה בגין עוד כמה אגורות על כל קילומטר וגם אגודת ישראל לא מתעניינת באדי דלק אלא ברגבי אדמה של אוכלוסייה שנפטרה לפני אלפי שנים ולא מצביעה בקלפי.

אחר כך מעלים את המס על הפחם. אז חברת החשמל תשלם יותר על הפחם, ממילא כל החישובים שנוגעים בחברת החשמל לא קשורים לכלכלה האמיתית. באמצעות המס הזה לא נרגיש את ההפחתה שאמורה הייתה להיות בגין המעבר לגז, גם הפחתת המע"מ המובטחת לא תתבצע, פתרונות קלים ופשוטים. איך נכעס כשלקחו משהו שמלכתחילה לא נכנס לכיס?! אלמנטרי, ווטסון, אלמנטרי.

מבטלים את הפטור ממע"מ על קבוצות הרכישה – גם זה קל, כולם שונאים אותם, קבוצות אנשים שמנסים לצמצם מעט עלויות מטורפות של רכישת נדל"ן, ממצב טיפשי שהמדינה יצרה על ידי הקטנת היצעים ומיסוי מטורף על הקרקע.

אף פעם לא הולכים למקומות שבהם נמצאת הקצפת האמיתית ובורות השומן הגדולים - כמו, למשל, הצבא. על דרישת האוצר לקצץ מהצבא 1.4 מיליארד שקל תתרגש עלינו מלחמת עולם, תרתי משמע. הן בבחינת המאבק שצפוי בין האוצר והביטחון והן מבחינת הידיעות שיודלפו מהצבא על מצבנו הביטחוני החמור ועל התעצמות אויבינו.

פורסם כי שני שליש מההוצאה על הבטחון מקורה בתשלומי שכר ופנסיה – לא טנקים ולא אירן. בעוד שלאזרחי המדינה ה"פשוטים" העלו את גיל הפרישה ל-67, עם הצבא עדיין יש משא ומתן באם להעלות את הפנסיה של הג'ובניקים מגיל 45 ל-57 בהדרגה. משא ומתן ארוך שלצבא אין אינטרס לסיימו. ההוצאה הציבורית הזו היא הרבה יותר גדולה מכל הסיגריות והדלק שצרכנו ונצרוך השנה.

עדיין לא ראיתי את השינוי האופרטיבי בגין הפסקת הקצבאות המפלה לסטודנטים חרדיים. עוד לא ראיתי קיצוצים בתמיכות הכפולות במוסדות החרדיים – ומן הסתם גם לא אראה כי שם זה יהיה כרוך בהרבה יותר מאבקי תקציב.

חלקכם יאמרו – הנה, רוצים להעלות תמלוגים לחברות התקשורת שמרוויחות הון עתק, הא לך מלחמה בחזקים. ראשית שמתם לב לטרמינולוגיה? בעוד שסיגריות העלו מהיום לאתמול ואת מחירי הדלק מעלים בקרוב מאוד. מול הצבא וחברות התקשורת ייכנסו לדיונים ארוכים ומתישים. שנית, אני מרשה לעצמי להתנבא כי לא יצליחו וזהו רק ספין שנועד לפתוח עוד חזית נגד חברות התקשורת על מנת ש"יסכימו" להורדת דמי הקישוריות. האם באמת נראה לכם כי דנקנר, אלוביץ, בן דוב ושאר ברוני התקשורת יסכימו לשלם בפתאומיות שכזו מאות מיליונים נוספים?

אבל הרוב הדומם יכול להלין רק על עצמו. כל עוד הפוליטיקאים לא יסבלו מתוצאות מדיניותם, וכל עוד ההצהרות האלימות כי אתם יכולים לשכוח מהקול שלי בקלפי בגין הסיגריות יישכחו ברגע האמת שום דבר לא ישתנה. כל עוד הנושא הבטחוני/מדיני ימשיך להוות הסוגיה על פיו יבחרו נבחרי העם, כל עוד בפריפריה יצביעו למפלגה אחת ובת"א למפלגה אחרת, תמיד ילכו על הפתרונות קלים ולא על פתרונות נכונים. החוכמה של מנהיגים וממשלות היא להיות אקטיבים ולחשוב לטווח ארוך ולא פסיביים כמו מים שזורמים. כך היה וכך יהיה.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח דוא"ל אישי ל-Yehudam7@gmail.com