כמו איילנד, גם טירקל לא יפתיע
ההכשרה הפגומה של צה"ל בשילוב החוסר הזועק לשמיים במדיניות אסטרטגית, אי אפשר לצפות להישגים בשדה הקרב
מי שהאזין לאלוף איילנד מסכם את מסקנות הוועדה שבראשה עמד, התוודע לעובדה שהיו 'תקלות' בתפקודם של הדרגים הבכירים שהיו מעורבים באירועי ההשתלטות על המשט הטורקי. ה'תקלות', נמסר לנו, השתרעו על משרעת רחבה של הכנות והחלטות כאשר הדרג הנמוך ביותר שתפקודו נבדק, היה בדרגת אל"מ: מפקד השייטת. למיטב ידיעתי, דרגת אל"מ היא התקן המקובל למפקד חטיבה.
על מנת לדעת שלצה"ל יש בהכללה בעיה בתפקודם של הדרגים הבכירים דווקא ברגעים המכריעים של אקט מלחמתי, לא היה כל צורך למנות את ועדת איילנד. אפשר היה לנבא זאת מראש. עניין זה עבר כחוט השני בכל מלחמות ישראל, מאז מלחמת יום כיפור, אם לא עוד קודם לכן. ועדת איילנד רק חזרה על ציון פגם אינהרנטי ידוע.
כל בר דעת יודע, כי את מלחמת יום כיפור ניהלו דרגי הביניים ומטה ועד החפ"שים. הרכס הפיקודי העליון עבר ברמת המח"טים-מג"דים. את מחיר הדמים על מצב זה שילמו הלוחמים. את המחיר הלאומי שילמנו כולנו, במלחמה שלא רק שהייתה יכולה להימנע מבחינה מדינית, אלא גם בהתלקחה פניה היו יכולים להיות שונים בתכלית - אילו קדמה לה מדיניות לאומית חכמה שהייתה מגדירה למקרה של התלקחות מלחמה ביוזמת האויב, מהן מטרות המלחמה, בראיה אסטרטגית, ברמה הכלל לאומית ארוכת הטווח. כל אלה כמובן לא היו.
אישית נדהמתי ללמוד בשיחה אישית שקיימתי עם משה דיין לאחר מלחמת יום כיפור, כי הוא, "מר ביטחון הראשון", לא היה מסוגל להסביר באופן אינטליגנטי מה היו מטרות המלחמה של ישראל. והרי כדברי הוגה הדעות קלאוזביץ, "מלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים".
עוד גרוע מכך המצב, אם אין מדיניות לאומית אסטרטגית ארוכת טווח, ברורה וידועה של הממשלה. שהרי את מה ישרתו ואת מה יבצעו הדרגים הבכירים בצבא? האם עדיין לא ידוע למישהו בארץ הזו, שלממשלות ישראל לדורותיהן מאז ימי בן גוריון, לא היתה ואין מדיניות כזו? האם ועדת טירקל תחדש לנו דבר בהקשר זה? גם אילו לא נפלו פגמים בהכשרת הדרגים הבכירים בצה"ל לתפקידם, הייתי מתקשה לראות כיצד ה"גנרלים" מתרגמים לשפת שדה הקרב אמירה מדינית-אסטרטגית שאינה קיימת.
מה גם שקיים פער עצום בהכשרת בכירי הצבא לתפקידיהם לעומת הכשרת לוחמי השדה. והפער הולך וגדל ככל שהדרגה והתפקיד מתגבהים. אחד הכשלים בהכשרה זו נובע מהמרוץ הבהול לקידום בדרגה ובתפקיד. מרוץ זה מבטיח כי רובם לא יבשילו עדיין לתפקידם הנוכחי וכבר יראו פגיעה במעמדם ובערכם, אם לא יקודמו בתפקיד ובדרגה. והם יקודמו בתפקיד ובדרגה מבלי שהבשילו לתפקידם הקודם, הדבר יתגלה רק בשעת המבחן, בעת מלחמה.
רבים מתוכם אינם מבחינים בהבדל הנובע משליטתם על המערכות הטכניות העומדות לרשותם וניהול המסגרות הצבאיות שתחת פיקודם, ובין רמת החשיבה והבקיאות בתורת המלחמה עצמה הנדרשת ברמת תפקידם. מלחמה היא זירה דינאמית, המשתנה במהירות, ורמת תובנת הקרב של מ"פ מצטיין אינה מקנה אוטומטית תובנת קרב הנדרשת מאוגדונר מצטיין. "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" נאמר במקורותינו, וככל שעולה מדרג השליטה מתחייבת רמת תחכום גבוהה יותר בתובנת שדה הקרב.
בעובדה, הרמה הטכנולוגית של צ.ה.ל עלתה פלאים מאז מלחמת יוה"כ, ואילו רמת תובנת-המלחמה של הדרגים הבכירים בצבא, נותרה בפיגור רב אחר הנדרש. לפנינו "גוליית" צבאי חמוש מכף רגל ועד ראש, כבד ומגושם, ובמיוחד בעל חשיבה מקובעת.
היכן שהוא בדרכה של תרבות "היחידות המובחרות" על מפקדיהם המבריקים ומעשיהן העלומות, נולד "מר ביטחון השני" והתאבנה החשיבה האסטרטגית. אתפלא מאוד אם במרחב שבין ועדת איילנד וועדת טירקל, תתגלה עובדות אחרות מאלה הידועות לנו זה מכבר, שאין לנו ממשל שמסוגל להציב בפני העם מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח גלויה וברורה, ואין לנו ממסד צבאי שהוכשר להתמודד עם כשל כזה ולכפר עליו בתובנה הראויה. נראה שמדינית וצבאית נמשיך לגרור רגליים עד לוועדת החקירה/בדיקה הבאה.
מוטי אשכנזי, מנהיג תנועת המחאה לאחר מלחמת יום כיפור
לפנייה לכתב/ת 
