קרינת רנטגן מגלה מה מסתירה המונה ליזה
טכניקה המבוססת על קרינת X מאפשרת לחוקרים לרדת לשורשי גאוניותו של ליאונרדו דה וינצ'י ולגלות כיצד נוצרה אחת התמונות המפורסמות בעולם. מתברר כי המאסטר השתמש בכ-30 שכבות דקיקות של צבע, שעוביין לא עולה על זה של שערה
חיוכה של המונה ליזה יישאר תמיד בגדר מסתורין, אולם מדענים צרפתיים הצליחו לפצח כמה מהסודות שמסתתרים מאחורי התמונה המפורסמת של ליאונרדו דה וינצ'י -
כך מתפרסם בכתב העת Angewandte Chemie.
החוקרים חקרו שבעה ציורים של הגאון האיטלקי המוצגים במוזיאון הלובר ובראשם "המונה ליזה", במטרה לנתח את השימוש שעשה האמן בשכבות דקות במיוחד של צבע ובזיגוג שמעניקים לציור את איכויותיו הנדירות.
המומחים מהמרכז לשחזור ומחקר של מוזיאוני צרפת וממאיץ החלקיקים האירופאי בגרנובל, גילו כי דה וינצ'י נהג לצייר עד 30 שכבות שונות של צבע בכל ציור, כשהעובי של כל שכבה קטן מ-40 מיקרומטר (כמחצית העובי של שערה אנושית).
טכניקה זו מכונה "ספומאטו" והיא אפשרה לדה וינצ'י להעניק לקוי המתאר של ציוריו עומק ואיכות חמקמקה. השימוש שעשה דה וינצ'י בשיטתו המיוחדת די מפורסם, אך מבחינה מדעית הוא טרם נבחן בשל בצורך בניתוח דוגמאות מהציורים עצמם.
כעת הדבר התאפשר בזכות טכניקה לא פולשנית המכונה "ספקטרוסקופיה פלואורסנטית של קרני X" (ניתוח ספקטרום הבליעה והקרינה של קרני רנטגן), שבדקה את שכבות הצבע ואת הרכבם הכימי.
האנליזה מלמדת שדה וינצ'י ערך ניסויים בשיטות חדשות, ועשה שימוש במתכות כמו נחושת או מנגן מחומצן כדי ליצור אפקטים שונים כמו הצללה.
פיליפ וולטר, אחד החוקרים, אמר לסוכנות AP כי כלי ניתוח זה כה מדויק עד "שכעת באפשרותנו לאתר את הפיגמנטים שעורבבו יחדיו כדי ליצור כל אחת משכבות הצבע".
חיוך של 30 שכבות
ליאונרדו דה וינצ'י
צילום: איי פי