פיורדלנד: מסע אל הדרום הפראי של ניו-זילנד
חלפו 240 שנה מאז שקפטן קוק הגיע לחופיה הדרום-מערביים של ניו-זילנד, שבהם יצרו מצרי הים נוף מרהיב. אסתל ויוסי טסטסה, שחזרו משם לאחרונה, עדיין מתרגשים. חלק 2 ואחרון
לאחר מנוחה של יומיים, מילוי המצברים והמזווה של הקרוואן שלנו, יצאנו לביקור קצר במנהרות התולעים הזוהרות (אלה למעשה זחלים, אבל תושבי המקום זיכו אותם בטעות בתואר שאנחנו לא ניקח מהם) של טה-אנאו. תולעים זוהרות הן תופעה נפוצה וידועה בניו-זילנד. ליצורים האלה יש מחזור חיים הדומה לפרפר, והוא כולל את שלב הביצה, הזחל, הגולם ולבסוף חרק שמטיל ביצים ומת בתוך יומיים מרגע יציאתו מהגולם. לעתים החרק היוצא מהגולם נלכד ונטרף על ידי תולעת בת מינו.
הזוהר הדרומי
לזחלים הבוקעים מהביצים יש תשעה חודשים לאכול ככל יכולתם, להגיע לממדים של פי 20 ויותר ממשקלם המקורי ולהפוך לגלמים. הזחלים הם יצורים טריטוריאליים והם תוקפים כל מה שמתקרב לתחומם גם אם מדובר בזחלים אחרים. לעתים רואים זחלים זוהרים חזק יותר מאחרים. ההסבר לכך עשוי להיות העובדה שלאחרונה הם טרפו ובלעו זחל אחר ולכן זוהרם כפול.
אגם טה-אנאו. כף אדם לא דרכה כאן (צילומים: אסתל טסטסה, טבע הדברים)
התנאים בתוך מערות חשוכות ולחות אינם קלים בלשון המעטה, וכמות המזון מינימלית. לאחר בקיעתם, הזחלים מתמקמים על תקרת המערה, משחררים קורים תלויים מגופם ומפרישים אור ירקרק הנובע מראקציה כימית המתרחשת בתוך קיבתם הזעירה המכילה זרחן. חרקים הנמשכים אל האור הירקרק נתפסים בקורים ונאכלים במהרה על ידי הזחלים.
לאחר הליכה של כ-50 מ' לאורכו של זרם תת-קרקעי במערה, עלינו על סירת מתכת שנווטה בידי מדריך שעמד על דופנותיה ומשך כבלים שנמתחו לאורך תקרת המערה. החשכה הייתה כה מוחלטת עד שלא יכולנו לראות את המדריך שעמד במרחק של חצי מ' בלבד מאתנו.
לאחר גרירה קצרה של הספינות התגלה אחד המחזות המרהיבים שראינו בשבעת חודשי מסענו עד כה. תקרת המערה הייתה זרועה מאות זחלים זוהרים ונראתה כמו כיפת השמים. במאמץ קל ובלא מעט דמיון הצלחנו לראות את אוריון, קסיופיאה ואפילו את צלב הדרום. אף על פי שלא הותר לנו לצלם בתוך המערה, חוויית הזוהר לא תישכח זמן רב.
אלפי כוכבים של כיפת השמים האירו את הלילה
אורכו של קטע הדרך בכביש 94 מטה-אנאו צפונה למצר מילפורד הוא כ-117 ק"מ, ומומלץ להקדיש לו לא פחות משעתיים. כמו שאמרו הסינים הקדמונים, לפעמים הדרך חשובה יותר מהיעד הסופי, ולכן החלטנו להקדיש לה יומיים ולא התחרטנו לרגע. מנוחת לילה באחד החניונים בפארקים הלאומיים של ניו-זילנד היא חוויה משפחתית נפלאה. השקט המוחלט, השקיעה המרהיבה מאחורי הפסגות המושלגות ופריחה המזכירה תורמוסים בגוונים של ורוד-כחול-סגול הינם נגיעה מושלמת בטבע.
לאחר שהאכלנו את שלושת צאצאינו, יצאנו לסיור קצר כדי להביט בשמי הלילה הבהירים. אלפי כוכבים של כיפת השמים הדרומית האירו את שמי הלילה. ניתן היה להבחין בענני מגלן הרחוקים ובכוכבים אלפא ובטא סנטאורי המסמנים את הכיוון לצלב הדרום המפורסם המופיע בדגליהן של אוסטרליה וניו-זילנד. בין אלה סיירנו במפלי מים גועשים, התחרינו בהקפצת אבנים שטוחות על המים השקטים ונהנינו מהשתקפות ההרים והצמחייה העבותה באגמי המראה שבצדי הכביש.
השקיעות בדרום ניו זילנד מאופיינות בצבעים מרהיבים
האתר המרשים מכולם היה יער הגשם הצפוף שליד אגם גאן (Gunn). מסלול ההליכה קל ואורכו שעה בלבד, אך הוא מעביר את ההולכים בו למציאות אחרת לגמרי. 8,000 מ"מ של גשם ויותר בשנה עושים את שלהם. קרקע היער כולה טחב צפוף והיא רוויה בשכבות רבות ודחוסות של עלים וענפים שנשרו בעונות קודמות. גזעי עצים שקרסו מהשלג הכבד נעטפו במהרה בצמחייה רכה וירוקה שכיסתה את כל עבריהם.
האור כמעט לא חודר מבין צמרות העצים הגבוהים, שרכים צומחים בכל פינה ושלוליות מים צלולות נמצאות בכל מקום. לפתע, נעלם יער הגשם וממש מאחוריו התגלה אגם ענקי ושקט המוקף מכל עבר בהרים גבוהים. איזה סיום נפלא ליום נפלא.
הודינו מעומק לבנו לממשלת ניו-זילנד על חציבת מנהרת הומר (HomerTunnel), בין השנים 1953-1935, באורך של כ-1,200 מ', שאפשרה לנו לעבור את מעבר ההרים לכיוון מילפורד סאונד. כשהמשכנו צפונה במעלה כביש 94, הפסגות המושלגות נראו גבוהות ובאחד העיקולים התגלה הר טוטוקו, הגבוה ביותר בפיורדלנד, שפסגתו המושלגת תמיד מתנשאת לגובה של 2,746 מ'.
חששנו שגשמי הבוקר העזים והעננות הכבדה ימנעו מאתנו לראות את אחת מחוויות הנוף בניו-זילנד ובעולם כולו. אבל במיוחד עבורנו, כשהגענו למפרץ מילפורד התפנו רוב העננים ופסקו הגשמים, מותירים אחריהם מפלים שוצפים וגועשים שהפכו את חוויית מילפורד סאונד לכמעט מושלמת.
עננים שוכנים דרך קבע על הפסגות המתעקלות של פיורדלנד
20 עידני קרח
על מילפורד סאונד אפשר לומר שהוא אחיו הצעיר, היפה והחצוף של דאוטפול סאונד. האל המאורי שבנה את מילפורד עבד כאן שעות נוספות ובמרץ רב. על פי סיפורי העמים המאוריים, אחז האל קרדום, טס לשמים, קפץ על הגבעות, חפר את העמקים, שפך את המים וצבע את האדמה בשלל צבעים פרי דמיונו היצירתי.
הכניסה למצר מילפורד נראתה שקטה למדיי, ולאחר כ-20 דקות של הפלגה עמדנו בלב ים, כשמטרים אחדים מאתנו מזדקר מהים הר מיטרה (Mitre) המושלג לגובה של 1,692 מ', ומפלים זורמים מפסגתו בשאון לתוך הים - איזו חוויה אדירה ומיוחדת במינה.
מילפורד סאונד קטן יותר מדאוטפול סאונד. הוא מצר הים הצפוני ביותר בפיורדלנד והיחיד שניתן להגיע לחופיו המזרחיים בדרך היבשה. על פי הגאולוגים, מצר מילפורד עבר 20 עידני קרח. בכל פעם שהקרחון התפשט ומילא את המצר נוצרו זקיפים והרים בצורות שונות. בכל פעם שהקרחון נסוג, המשיכו הרוחות והגלים שאינם פוסקים בדרום ניו-זילנד את מלאכת העיצוב. מיקומה של ניו-זילנד בקצהו המזרחי של הלוח הטקטוני האוסטרלי תרם אף הוא את תרומתו, וגם לרעשי האדמה ולתזוזות היבשה יש השפעה רבה בעיצובו של פיורדלנד. אין יפה מעיצוב מושלם של הטבע שמלאכתו נמשכה חצי מיליון שנים ויותר.
קו רכס הפסגות משנה גבהים וצורה באופן חד. מצר מילפורד סאונד
גם במילפורד מתפתלים מימי הפיורד המדהים הזה, וכל עיקול או פנייה של הספינה הוציאו קריאת התפעלות מפינו. המצלמות לא הפסיקו להקליק, כל זווית וכל פרספקטיבה יפה, שונה ומיוחדת מקודמתה. כאמור, הגשמים עשו עמנו חסד ומפלי המים שבדרך כלל בתקופה שבה ביקרנו - שיא הקיץ - נותר מהם זרזיף קל, נראו צעירים וגועשים כמו בשיא החורף. הספינה התקרבה עד כדי מטרים ספורים מהמצוקים. כל טיפת מים שנפלה מהגבהים התנפצה לאלפי רסיסים קטנים שיצרו תרסיסים של ערפל לבן מרהיב ביופיו.
במילפורד יש כמה מושבות של דובי ים ניו-זילנדיים על סלעים ענקיים. התקרבות הספינה עד כדי מטרים ספורים מהם לא ממש הטרידה את מנוחתם של היצורים החביבים.
משך ההפלגה הלוך ושוב מקטעו המזרחי של מצר מילפורד עד למוצאו לים הטסמני הוא כשעה ורבע בלבד. אם תרצו, תוכלו לקנות חבילת תיירות מורחבת הכוללת שינה במימי המפרץ, הנאה מהמצוקים המושלגים בעת זריחה ושקיעה וכן צפייה בשמי הלילה הבהירים של ההמיספרה הדרומית.
דובי ים ניו זילנדיים נחים על אחד ממשטחי הסלע האדירים במבואות הסאונד
אפשרות אחרת היא להפליג בקיאק באזור, לנצל את המים הצלולים וליהנות הנאה כפולה מהנופים המשתקפים במים בצורות ובצבעים נדירים. הפלגה בקיאק גם מאפשרת גישה לחלק מהחופים והתרשמות מסיור ביערות הגשם הסבוכים שמאז גילוים על ידי האירופים באמצע המאה ה-17, כף רגלם של בני אנוש מעטים דרכה עליהם.
היישוב הקטן מילפורד מציע גם טרקים מרתקים למיטיבי לכת. בסמוך לכמה אגמים ומפלים באזור קיימים אתרי קמפינג של רשויות הטבע בניו-זילנד. אלה מהווים נקודה נוחה ליציאה לטרק היכול להימשך בין כמה שעות ועד ארבעה ימים. הטרקים כוללים טיפוס על פסגות הרים, אחרים מובילים לנקודות תצפית מרהיבות, למערות יפות ולמפלים נסתרים.
אין קליטה של טלפונים סלולריים באזור, מזג האוויר בניו-זילנד הפכפך ולא צפוי, יום קיצי ושמשי יכול להפוך בתוך שעות ספורות ליום חורפי של ממש, הכולל סחף מסיבי של אדמה, מפולות סלעים, גשמי זלעפות וקור חודר עצמות. לכן, מומלץ להיערך לכל טרק בהתאם, לשאת מפות מפורטות של האזור הכוללות נקודות מנוחה ומחסה, להתעדכן בתחזית מזג האוויר לארבעת הימים הקרובים, לקחת כל ציוד חיוני, לרבות מזון, מים וערכת עזרה ראשונה. כמו כן, כדאי לקבל טיפים חיוניים מהריינג'רים הניו-זילנדים שישקיעו בכם זמן, סבלנות והרבה אהבה ויבקשו מכם להחזיר את אותה אהבה לטבע המקומי הכל כך יקר ללבם.
- הכתבה פורסמה בגיליון יוני של הירחון "טבע הדברים"
- מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות מתנה
למגזין טבע הדברים/ילדי טבע הדברים