אנשי אקדמיה נגד הצבת 100,000 מכולות בקישון
כ-130 אנשי אקדמיה חתמו על עצומה כנגד העברת קרקע במורד הקישון לחברת נמלי ישראל. העצומה, שגובשה ביוזמת ארגוני הסביבה ורשות נחל הקישון - קוראת לעצור את ההסכם, שיאפשר לחנ"י להציב בשטח זה 100 אלף מכולות. חנ"י: הקרקע בבעלותנו, אין כוונה לפגוע בנחל
המאבק על מורד נחל הקישון הולך ומתקרב להכרעה: 136 פרופסורים ואנשי אקדמיה בכירים, הצטרפו בימים האחרונים לעצומה בנסיון לעצור אישור של הסכם בין מנהל מקרקעי ישראל לבין חברת נמלי ישראל (חנ"י) באזור.
במסגרת ההסכם יינתנו לחנ"י זכויות שימוש בקרקע ל-44 שנים, בשטח כולל של 1,200 דונמים - כולל שטח המוגדר "שטח במחלוקת" - שלהעברתו מתנגדים ארגוני הסביבה ורשות נחל הקישון. שטח זה מצוי במורד הקישון ומשתרע על פני 95 דונמים.
הסיבה למחלוקת נעוצה בכוונתה של חנ"י להציב בשטח זה כ-100,000 מכולות, וחששם של ארגוני הסביבה ורשות הנחל כי הדבר יפגע קשות בסביבה ובעיקר יהפוך את האזור כולו לאזור אחסון, במקום לשטח לטובת הציבור.
בחנ"י דוחים את הטענות מכל וכל, וטוענים כי השטח בבעלותם. "הקרקע באזור מורד נחל קישון הינה קרקע בבעלות מלאה של חברת נמלי ישראל ואין חולק על כך", ציינו. כמו כן, בחנ"י הבהירו כי "החברה לא מבקשת החכרה של השטח. לחברת נמלי ישראל אין כוונה לגעת כהוא זה בנחל ולא תבצע שום שינוי לנחל".
בחברת נמלי ישראל תקפו את עמדת רשות הנחל, בטענה כי היא "אינה מוכנה לתרום לפיתוח הכלכלי והסביבתי של תושבי חיפה והצפון" ואף ציינו כי תוכנית שניסו לקדם בעבר להקמת פארק, לא זכה לתמיכת רשות הנחל.
שרון נסים, מנכ"ל הרשות, סבורה כי המצב הוא הפוך. נסים ציינה כי בשיקום הקישון הושקעו עד כה 550 מיליון שקלים וכי השלמת התהליך אינה מתאפשרת בשל המחלוקת על השטח.
"מורד הנחל היה בעבר תעלת שפכים מתה, אך הפך פניו וכיום מקיים מערכת אקולוגית עשירה, עם מגוון רחב של בעלי חיים, דגים וצמחייה מגוונת ונדירה בחלקה", היא אומרת. חששה של ניסים הוא כי העברת השטח לשימוש חנ"י יהפוך את אזור מורד הנחל לאזור אחסון, מה שיגרום לטענתה לפגיעה נופית חמורה בשטח.
אלה אלכסנדרי, מנהלת קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע מציינת בשיחה עם ynet כי הנזק הסביבתי למקום עשוי להיות משמעותי, בעיקר עבור תושבי האזור. "העברת השטח לידי חנ"י תשים קץ לחלום ארוך שנים להפוך את נחל הקישון לפארק לרווחת תושבי חיפה ותושבי הקריות, הצמאים לכל ריאה ירוקה ולכל פיסה של שטח פתוח".
כולם רוצים נתח. נחל הקישון (צילום: גיל גוטמן)
הארגונים: חנ"י חברה בוועדה שמכריעה בענייניה
בארגונים, בהם "אדם טבע ודין" ו"הקואליציה לבריאות הציבור", טוענים עוד כי לשטחים שחנ"י דורשת יש חלופות, שבהן ניתן להשתמש כדי למנוע פגיעה באזור וכי אין כל הכרח לעשות שימוש דווקא בקרקע זו.
בשל המחלוקת, בתקופה האחרונה הוקמה ועדה מיוחדת של משרדי הממשלה השונים, שתפקידה לבחון את הנושא ולהכריע בו. הוועדה צפויה לגבש את המלצותיה בתחילת חודש אוגוסט, אולם בימים הקרובים צפויים חבריה לבקר באזור הנחל ולהתרשם מקרוב בשטח המדובר.
בשלב זה, בארגוני הסביבה לא מגלים אופטימיות רבה בנוגע לפעילות הוועדה ומותחים עליה ביקורת גלויה. הטענה המרכזית היא לחנ"י יש נציג בגוף זה, שאמור להכריע בענייניה. בינתיים, בנסיון להשפיע על קבלת ההחלטות, הצליחו הארגונים לגייס את תמיכתם של חברי אקדמיה רבים בעצומה שנשלחה לשרי הממשלה.
בעצומה קוראים החתומים לשמור על קרקעות מורד נחל קישון כשטח פתוח לציבור, וכמשאב טבע נדיר באזור. כמו כן, אנשי האקדמיה יצאו בקריאה להשאיר את ההכרעה על הזכויות בקרקע עד להחלטת מוסדות התכנון על ייעוד ושימושי הקרקע במפרץ חיפה.
מחנ"י נמסר בתגובה: "חברת נמלי ישראל שמחה על הקמתה של ועדה לבחינת ייעודם של שטחי עורף נמל חיפה באזור נחל קישון. בחברה מקווים שהועדה המקצועית תביא לידי סיום המחלוקת המתמשכת ולהרחבתו בשלבים של פארק הקישון, במקביל להגדלת שטחי עורף הנמל בחיפה".
"דעתנו היא שיש לשמור על האיזונים בין הצרכים הכלכליים לירוקים. חנ"י תקבל כל חלופה סבירה שתאפשר לה להבטיח את המקרקעין הנדרשים ולא יותר לצורך הפעילות הכלכלית שמייצר נמל חיפה וכה חיונית לכלכלת חיפה והצפון. אילולא אישור השימוש בשטח כעורף לנמל חיפה, היתה נגרמת פגיעה כלכלית משמעותית בחיפה ובצפון כולו".
לפנייה לכתב/ת 
