כיפת ברזל או כיפה אדומה?

בהקשר זה, חשוב מאוד להזכיר כי צה"ל עצמו לא רצה את המערכת. עוד לפני מלחמת לבנון השנייה וגם היום, העדיפו במטכ"ל לרכוש מערכות נשק וחימוש התקפיים שיאפשרו לצבא לסיים את המלחמה במהירות תוך השגת תוצאות מדיניות שיבטיחו הרתעה ושקט לאורך זמן. באופן כזה, היו אמורים האזרחים להסתפק בהגנה הפסיבית שמספקים להם חדרי הביטחון והמקלטים, שאליהם יצטרף סיוע לשעת חירום מפיקוד העורף והרשויות המקומיות והלאומיות.

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/619/883.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;2.News-4686.Newscoments-4502.ron.ben.yishai&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

למעשה, ניתן לקבוע כי רק הלחץ הציבורי שלאחר מלחמת לבנון השנייה ועמדתו התקיפה של שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, הם אלו שהביאו לאותו מהפך שבעקבותיו החלה ישראל לפתח את מערכת היירוט הרב-שכבתית. גם מחליפו של פרץ בתפקיד - שר הביטחון הנוכחי, אהוד ברק, ידוע כמצדד נלהב של "כיפת ברזל", ובסופו של דבר, יישר הצבא קו לאותן עמדות.

כל אלו הולידו את המצב הנוכחי, שבו - מתוך חמש ה"שכבות" המתוכננות - קיימות כיום רק שתיים וחצי מביניהן: סוללות ה"חץ" (1 ו-2) שאמורות ליירט טילים בליסטיים שמקורם במרחק מאות קילומטרים; מערכת ה"פטריוט" המשופרת, שאמורה לשמש גיבוי למערך ה"חץ" ולהגן, במידה מסוימת, גם מפני טילי שיוט - למרות שיכולותיה באותו הנושא עוד טרם הוכחו, וכעת - גם "כיפת ברזל" שביצועיה באו לידי ביטוי בניסוי המוצלח, אך מרכיביה טרם נפרשו בשטח המאוים.

מלחמת לבנון השנייה. הלחץ על פרץ עשה את שלו (ארכיון: חגי אהרון)

בצה"ל מעדיפים לטפל ברקטות לבד

גם כיום רווחת בצבא ההעדפה להצטייד במערכות התקפיות, אוויריות ויבשתיות, שמלבד יכולתן להביא לקיצור כלל הלחימה, הן מסוגלות להעניק טיפול מהיר בטילים וברקטות ארוכי הטווח המצוידים בראש קרב כבד והרסני. מדובר בנשק שאיתורו והשמדתו נחשבים קלים יחסית באמצעות חימוש מדויק, בשל גודלו וההכנות שהפעלתו דורשת.

הטיפול הטוב ביותר בהם, על-פי ההשקפה בצבא, יהיה באמצעות הדוקטרינה הצה"לית הנוכחית של פעולה קרקעית נרחבת הכוללת השתלטות על מרחבי השיגור והרחקת האחראים לירי אל מעבר לטווח שממנו יש ביכולתם להוות סכנה למדינת ישראל.

רק טיפה בים

פגיעת גראד בגן ילדים. מראות שלא ישובו? (צילום: הרצל יוסף)

בשל כך, קיימת חשיבות מכרעת ללחץ הפוליטי שיופעל על מערכת הביטחון כדי שזו תאיץ למקסימום את קצב ההצטיידות והקמת גדודי "כיפת ברזל" בצה"ל - אחרת, עלולה המלחמה הבאה לתפוס אותנו שוב במצב שבו יוותר העורף האזרחי מחוסר הגנה אקטיבית מפני רקטות קלות.

חשוב לציין כי טענות המתנגדים בדבר "חוסר כלכליות" זועקת מהמערכת משוללות כל בסיס. מחיר טיל מיירט אחד של "כיפת ברזל" עומד אמנם על כ-50 אלף דולרים אל מול רקטות קסאם ו"גראד" בשווי שבין 100 ל-1,000 דולרים, אבל אותה מערכת תוכננה תוך הקפדה שלא לבזבז את משאביה וליירט את מאות הרקטות ופצצות המרגמה שימצאו את דרכם בשטחים פתוחים מבלי להוות סכנה. המקרים שבהם אכן ייעשה באותם הטילים שימוש יהיו רק כאשר יזהה מכ"ם בקרת האש סכנה לפגיעה באזור מיושב או כזה המכיל מתקנים חיוניים.

מדברים במספרים: המחיר מול הנזק

פרט לאותם הנתונים, צריכים חישובי העלות-תועלת לגלם בתוכם גם, כמובן, לא רק עלויות טכניות - אלא גם את המחיר בחיי אדם ובפציעות, ואת אומדן התקציב שיידרש לשיקום ההרס והפיצויים שתצטרך לשלם המדינה לאזרחים במקרה שאותם טילים לא ייורטו ויביאו לפגיעות בבתי מגורים או מוסדות חינוך. עלויות גבוהות לא פחות עלולים לגרום גם שיקום הנזקים לסביבה והפגיעה במרקם החיים, במקרה של פגיעת רקטה במתקן חיוני.