אסתר תגורש לקונגו כי אבא שוהה בארץ כחוק?

כשאוסקר אוליבייה הגיע ארצה מקונגו לפני 16 שנה, הוא מיהר לבקש מעמד של פליט. כמו רבים שבאו לפניו ואחריו, הוא טרם קיבל מענה על בקשתו למעמד הרשמי הזה, אך בינתיים הוא יכול היה להתנחם באישור שלפיו הוא שוהה בארץ כחוק. מה שלא תיאר לעצמו הוא שבתו אסתר, שנולדה בשנת 2003 לו ולרעייתו בריג'יט, מהגרת עבודה מדרום-אפריקה, תהיה מועמדת לגירוש כבר בגיל שבע, ודווקא בגלל אותה בקשה שהעביר להסדיר כחוק את מעמדו בישראל.

למי הקריטריונים לא יעזרו? הכתבות הקודמות בסדרה:

• הקיץ האחרון? ניסו לחזור לטורקיה, ולכן יגורשו
• אבסודר המעמד: ההורים יגורשו כדי שהבת תישאר
• ילדי הגירוש: אנג'לו וג'רמי נולדו מאהבה בישראל
   
  

השבוע פורסמו רשמית - אחרי חודשים של דיונים - ההמלצות שגיבשה הוועדה הבין-משרדית שדנה במעמדם של הילדים הזרים, כ-1,200 במספר, ושיובאו לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. ההמלצות יאפשרו אמנם למספר לא-מבוטל של ילדים להישאר בארץ, אבל מעבר למקרי גירוש אבסורדיים הצפויים כנגזרת של הקריטריונים עצמם, כבר כותרת ההחלטה -  "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי-חוקיים" - מנשלת מההסדר ילדים רבים שאחד מהוריהם שוהה בארץ כחוק, וביניהם אסתר הקטנה.

כך יוצא שמחד גיסא, אסתר - שנולדה לעובדת זרה לא-חוקית - מוגדרת בעצמה כמי ששוהה בארץ בניגוד לחוק (מעמד הביניים שקיבל האב אינו מועבר אוטומטית לבתו, שבאה לעולם 9 שנים אחרי הגיעו ארצה), ומאידך - העובדה שאביה

מוגדר כחוקי מונעת ממנה להיכלל בהסדר שיובא לאישור הממשלה, ושנועד לטפל בילדי השוהים הבלתי חוקיים בלבד. כדי לעמוד בהסדר, עומדות בפני המשפחה שתי אפשרויות לא-הגיוניות: האחת - להירשם רק אם ובתה, מבלי לציין שיש אב בתמונה, והשנייה - שאוסקר יוותר על מעמדו.

אסתר שותקת כשמשמיעים את המילה "קונגו". מילה שעשויה להפוך עבורה בקרוב לבית חדש. בית באפריקה הרחוקה, שבו לא ביקרה מעולם ושמלבד עץ השורשים - דבר לא מוביל אותה אליו. "נולדתי בישראל, את קונגו אני לא מכירה", היא אומרת, ומספרת על החלום שכבר רקמה לחייה כאן: לעבוד בחנות בגדים יוקרתית. עד אז, את החופש מבית הספר, לקראת העלייה לכיתה ב', היא מעבירה כמו כל ילדי ישראל - במשחקים ועם חבריה בחוץ. "אני יותר אוהבת להיות איתם מאשר לצפות בטלוויזיה".

בהפגנות למען שליט: "זו יכולה להיות בתי"

אוסקר (43) ובריג'יט (36) מנסים בינתיים להשכיח מבתם הקטנה את המחשבות על קונגו, ולא מספרים לה שהקריטריונים החדשים שיובאו בפני הממשלה לא יפטרו אותה מגירוש. "זה רק ייצור אצלה פחד ולחץ לא-בריא", הוא לוחש, "אז אני לא מדבר איתה על זה בינתיים".

כמו במקריהם של רבים אחרים, משרד הפנים לא דן בכל השנים שחלפו בעניינו של אוליבייה, ולטענתו - הוא יודע היטב מדוע. "אם בודקים ומאשרים לי את בקשת המקלט, ישראל מחויבת לספק לי תנאים מועדפים בשל העובדה שהיא חתומה על האמנה הבינלאומית להגנה על פליטים ומבקשי מקלט. ככה, כשאני במעמד חוקי בארץ אבל עדיין לא מוכר רשמית כפליט, ישראל לא חייבת לתת לי כלום. זה הרבה יותר נוח מבחינתם. אפילו אשרת העבודה אינה קבועה, ומשתנה לפי החשק של האדם שיושב מולך במשרד הפנים. כל פעם צריך לשכנע מישהו חדש".

גם ההליך הביורוקרטי שצפוי לילדי השוהים הבלתי-חוקיים לפי הקריטריונים החדשים נראה בעיניו מגוחך. "ידרשו מכל מי שעומד בקריטריונים לספק את כל המסמכים תוך 21 יום. אני מכיר משפחה שמחכה לדרכון שלה מקונגו כבר שנה וחצי, ויש מדינות שבכלל לא נותנות דרכון אם אתה לא מגיע למדינה עצמה. מה יעשו משפחות כאלה? נותנים לנו דברים לאט מאוד עם יד שמאל, אבל לוקחים מהר עם יד ימין. זה כמו לשים כיסא בדרכו של עיוור, ולהגיד שהוא טיפש שנתקל בו, למרות

שידעת שאתה שם לו כיסא".

אוסקר הוא כבר ישראלי לכל דבר. הוא לומד תכנות במכללת אורט סינגלובסקי בתל-אביב זו השנה השנייה, העברית שלו רהוטה ושוטפת, ורק חזותו מסגירה את העובדה שמוצאו אינו כאן. כל כך אחד מאיתנו, שלא פחות מאשר בהפגנות למען ילדי הזרים, תראו אותו בהפגנות למען גלעד שליט. "הוא הלך להגן על כל תושבי ישראל - גבוהים ונמוכים, לבנים ושחורים, כלומר גם עלינו. הגיע הזמן שכולנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לשחרר אותו", מסביר מי שמסתובב עם חולצה וכובע של החייל החטוף. "בעזרת השם, לא בעזרת אלי ישי, הבת שלי תקבל מעמד ותשרת בצה"ל. אם יקרה לה מה שקרה לגלעד, אשמח שכל המדינה תעשה משהו בשבילה".