מצוירים בין השירים
בין קליפ לקליפ הסתתרו ב-MTV של שנות ה-90 גם סדרות עלילתיות ומונפשות, יצירתיות וחתרניות. לרגל עליית הסדרה "החיים הקשים של אר.ג'יי ברגר", קבלו מסע נוסטלגי לתור הזהב של ביוויס ובאטהד, דאריה ו-The Head
לצד קליפים חדשניים והבאתה של תעשיית הפופ אל כל בית בעולם המערבי, במשך השנים יצרו אנשי MTV גם יצירה מקורית, עם סדרות שונות, חלקן אף משונות ומוזרות מאוד. לכבוד עליית הסדרה החדשה "החיים הקשים של אר.ג'יי ברגר", חזרנו לתור הזהב של סדרות האנימציה המטורפות שסיפקה הרשת לצופיה.
The Head ו-The Maxx
בשיאה של MTV, אי אז ב-1994, הושקה רצועה נפלאה בשם "MTV Oddities". אמנם רק בת חצי שעה, אך הרצועה סיפקה תוכן אפל, מצחיק, שנון ולא מתפשר בצורה של שתי סדרות מצוירות. הטובה יותר, "The Head", הביאה את סיפורו של ג'ים, בחור צעיר שמתעורר בוקר אחד עם ראש עצום בו שוכן חייזר משונה. בחייו החדשים עם החייזר בראשו, הוא גם צריך להציל את העולם מחייזר אחר.
"The Head". גזר, מקל וחייזר בתוך המוח
היא אמנם היתה הרבה פחות קומוניקטיבית מסדרות מפוארות אחרות של הרשת, אבל "דה הד" היתה הדובדבן השחור שבקצפת. משהו בעולמו המטריד של ג'ים, בציורים המצמררים ובעלילה התלושה מהמציאות הפך את הסדרה הקצרה לתענוג לילי אפל, זמן לא רב לפני השינה.
"The Maxx". גיבור על או הומלס מטורף?
מעט אחרי שעלתה הסדרה לאוויר, הגיעה אחותה המצוירת, "The Maxx", סדרה מטורללת גם היא שעובדה מחוברות קומיקס מטרידות על דמותו הסגולה של "דה מאקס", חסר בית מסתורי שנע בחייו בין ממלכתו במציאות חילופית ובין הרחובות הקרים. גם הסדרה הזו לא החזיקה מעמד ושרדה רק 13 פרקים. למרות תוחלת חייהן הקצרה, הסדרות האלו עדיין השאירו חלחלה ואהבה במוחם של הצופים והפכו לצעד לא שגרתי וחתרני בחייו של הערוץ שפעם היה כל כך פופולרי. צעד עליו כנראה לא יחזרו לעולם.
דריה
ארבע שנים אחרי שמייק גאדג' הטיל על העולם את "ביוויס ובאטהד", קיבלנו את הספין-אוף, "דריה". דריה מורגנדורפר, החנונית הממושקפת, שענתה לנהמות החד-הברתיות של הצמד במשפטים ציניים מנוסחים היטב, זכתה מהשניים לרוב בקריאות "דיאריה (שלשול) צ'ה צ'ה צ'ה!".
"דאריה". לא עוד צחקוקים
ב-1997 היא כבר קיבלה סדרה משלה מ-MTV, עם חברה טובה וסרקסטית כמוה ואחות מרגיזה ומקובלת. הציור המזוגזג של ג'אדג' והקווים הגסים של סדרת המקור הוחלפו באנימציה חלקלקה ומושקעת, והדיאלוגים הוחלפו מ"הה-הה", "קול" ל"זה לא שיש לי הערכה עצמית נמוכה, פשוט יש לי הערכה נמוכה לכל האחרים".
מה שכבש בסדרה היו הפרטים הקטנים: סדרת הסנאף שדריה וג'יין מכורות לה, "Sick Sad World", או הציורים המקסימים שמלווים את הקרדיטים, בהם מצוירות הדמויות בתחפושות של רועה כבשים, ארנב או מלכה ויקטוריאנית.
Celebrity Deathmatch
כמה כיף היה אם היינו יכולים לקחת את הסלבריטאים שמעצבנים אותנו ולחבוט להם בפרצוף? לא שאנחנו מעודדים ממש פעילות מסוג זה, אבל תודו שגם לכם עבר לא פעם לבעוט באיזה שחקן, או סתם לשפוך דלי מים (או חומרים אחרים) על איזו דוגמנית מצוחצחת.
את הרעיון הזה בדיוק לקחו ב-1998 ב-MTV, והקצינו אותו, בטירוף. מדי שבוע הכניס היוצר אריק פוגל אל זירת הקרבות מעין בובות פלסטלינה של צמדי סלבס, שהתחרו ביניהם באלימות. האלימות היתה לעיתים קשה, לעיתים מדממת. לעיתים נכרתו איברים באמצעות הידיים, לעיתים באמצעות מסור חשמלי.
"Celebrity Deathmatch". מי ינצח, המלך או המלכה?
לצד הפרשנים ג'וני גומז וניק דיאמונד, ותחת שרביטו של השופט מיילס ליין (שהשתתפו שלושתם גם בחלק מהקרבות), אל הזירה נכנסו פמלה אנדרסון שכיסחה את טומי לי, פמלה אנדרסון שכיסחה את רופול, מרילין מנסון, מרילין מונרו, הספייס גירלז שכיסחו את להקת הבנים הנסון, שוורצנגר שניצח את סטלון, מיק ג'אגר שפירק את סטיבן טיילר – לא לפני שהגיחה אל הזירה ליב טיילר, בתו של סולן אירוסמית' ורבים אחרים. אגב, גם ביוויס ובאטהד, שנולדו בערוץ, זכו לכבוד הגדול של התמודדות זה נגד זה, במסגרת עונתה השלישית של התוכנית. בשיא הצלחתה, זכתה התוכנית גם לכבוד הגדול של להפוך למשחק פלייסטיישן.
הסדרה, שהפקתה היתה לא זולה כלל עבור הערוץ וארכה זמן רב, נמשכה שש עונות בסך הכל (103 פרקים), עד שב-30 במרץ 2007 הוחלט על ירידתה מהמסך במסגרת צמצומים שערכו בערוץ.
ביוויס ובאטהד
עזבו אתכם מתוכניות ביזאר, נערות שנונות ומתוסכלות וסלבז מפלסטלינה: בסופו של דבר, הזירה העלילתית ב-MTV תיזכר בזכות צמד-חמד אחד: ביוויס ובאטהד. שני כסילים חובבי מטאל וצרות, שבילו את שנות לימודיהם בהחדרת עפרונות לנחיריים ואת שעות הפנאי בצפייה בלתי נגמרת בקליפים, וכל זאת תוך כדי צחקוקים שמתוכם בקעה טפשות מזוקקת.
ביוויס ובאטהד דגים (מהספה). גם מטומטמים יכולים להיות שנונים
השילוב בין קומדיה וטמטום אינו חדש, ולא בכך היה החידוש המשמעותי שהציע מייק ג'אדג' המבריק: גדולתם של ביוויס ובאטהד היתה שמבעד לטפשות
והריקנות שלהם, ג'אדג' הצליח להשחיל סאטירה חברתית שנונה שהראתה עד כמה האנושות כולה לא רחוקה מבורותם של השניים – הם פשוט לא טורחים להסתיר זאת.
בזמנו האשימו אותם בהשחתת הנוער. בדיעבד, "ביוויס ובאטהד" היתה אחת הסדרות החתרניות והמתוחכמות ביותר של שנות ה-90. כמו שהזכירו לנו מאוחר יותר החבר'ה מ"סאות'פארק", ג'אדג' למעשה לימד אותנו שלא תמיד צריך להיות נערה ממשוקפת וערמומית בשביל לספק תובנות חברתיות חדות ומסקרנות. לפעמים, מספיק פשוט לצעוק "Diarrhea cha cha cha!".
לפנייה לכתב/ת 
