קשה להיות אמא של חנונית?
לאורה מתארת את מערכת היחסים של אמא הדס שזכתה בשתי בנות גיקיות. "מי שמע על ילדה שלומדת בחוג אלקטרוניקה", תוהה האם, "למה דיאטות ואיפור לא מעניינים אותך?", היא מתלוננת והגיקית עונה ומסבירה בסבלנות. צער גידול אמא
"אז," שאלתי אותה בנונשלנטיות מרשימה, "מה הדבר הכי קשה בלהיות אמא שלי?"
לזכותה יש לומר שלקח לה רגע לענות. בכל זאת שאלה קשה, למרות שהמדע הוכיח מעבר לכל צל של ספק שאין מערכת מורכבת יותר ממערכת היחסים בין אם לבת. תאמינו לי, אני מבינה במדעים מדוייקים. "אני לא יודעת להסביר," היא אמרה, ומיד התחילה להסביר. "את נורא לא נשית. דברים כמו דיאטות ואיפור אף פעם לא עניינו אותך. מי שמע על ילדה שלומדת בחוג אלקטרוניקה?"
מסכנה אמא שלי. בסך הכל רצתה בנות נורמטיביות לקשור להן סרטים בשיער. במקום זה יצאו לה שתי חוליגניות שיוצאות ליערות להילחם בחרבות ספוג, שמבחינתן לקנות נעליים זה מסע כומתה אבל אין להן בעיה לתקוע אותה שעות בחנות ספרים משומשים. יש לציין שהיא מתמודדת עם זה מאד יפה – כבר שמעתי סיפורי אימה על גיקיות שלא היו מורשות להביא הביתה את החברים המוזרים שלהן, בעוד שאמא שלי כבר התנדבה להסיע אותי הביתה אחרי לילות קשים ביער, ומרשה לאחותי לבוא לאירועים חגיגיים עם קימונו. ובכל זאת, קשה להכחיש שמדובר במאבק יום יומי.
"את לא רואה שהחולצה הזאת לא מתאימה למכנסיים?", היא שואלת בזעקת שבר, ואני עומדת, אובדת עצות. עד כמה שזה עצוב, אני באמת לא רואה – לקח לי בערך עשור להבין שקונים חולצה גם לפי צבע וגזרה, לא רק לפי הציטוט שכתוב עליה.
"הייתן בקניון?" היא מתעניינת כשאני ואחותי חוזרות הביתה. "מה קניתן?" היא שואלת. מבט הייאוש על פניה כשאנחנו שולפות את אוגדן הקומיקס מהשקית היה גורם גם לבוגר סיירת מטכ"ל להזיל דמעות.
"הבאתי יופי של סרט עם ג'וליה רוברטס", היא מכריזה בהתלהבות, אבל אנחנו בקושי מסובבות את הראש – אנחנו שקועות מדי בסרט תיעודי על גלקסיות ספירליות. מבט תקווה עולה על פניה כשאחותי הצעירה גוררת אחריה הביתה חבורת בחורים נלהבים – מחזרים? חלילה. "הם חברים שלי ממבוכים ודרקונים", זועמת בת התשחורת נטולת ההורמונים. קשה, קשה...
אם מצאת את עצמך מזדהה אם אחד או יותר מבין ההיגדים האלו, כנראה שגם בביתך שורצת בת גיקית, יצור בלתי מובן שכמותה.
זה בסדר – הורים לא אמורים להבין את הילדים שלהם, וילדים אוהבים שלא מבינים אותם. היתרון העיקרי של להיות ילדה גיקית לאמא בלתי-גיקית טמון במרד נעורים קל, פשט ובטוח: גם משחק הוידאו האלים ביותר עדיין מסוכן פחות ממועדון לילה, אחרי הכל, והחברים של אחותי ממבוכים ודרקונים לעולם ינסו לנצל אותה, כי היא תרביץ להם עם חרב. לקבל באהבה את ביתך החנונית על נטיותיה לא שונה מלקבל כל דבר אחר. אנחנו לא דורשות שתדעי לדקלם בעל פה את פאי עד שלושים ספרות אחרי הנקודה: אנחנו רק רוצות סבלנות, תקציב הגיוני לספרים ואולי גם איזה חיבוק פה ושם.
למזלה של אמא שלי, וגם למזלי, יש לי גם אחות אמצעית, אוהבת מחזות זמר ובעלת חוש עיצוב חד כתער. איתה, יש לציין, אני מסתדרת טוב מאד, כנראה היות והיא לא שואלת את עצמה איפה היא כשלה בחינוך שלי. אל תדאגי, אמא – אני מבטיחה למצוא בשבילה בעל מהנדס.
אני זן נדיר, ציפור משונה: לאורה הדס מציגה את עצמה בפרק הראשון של הסדרה
יש לכם מה להגיד ללאורה? טקבקו!
