רצח ילדים - לא נדיר כפי שחושבים

כל אדם יגיב בתדהמה, בחוסר אמון ובשאט נפש למשמע הורה שרוצח את ילדו. אולם, המחקר הקרימינולוגי מצביע על כך שמדובר בתופעת פשיעה לא כל כך נדירה, המתרחשת כמעט בכל מקום בעולם. "פיליסייד" (Filicide) משמעו רצח והריגה של ילד או ילדה בידי אביהם או אמם. 

מדובר בתופעת פשיעה שמדווחת לרשויות אכיפת החוק מאז החלו ברישום של סטטיסטיקה פלילית, במחצית המאה ה-19. אולם כתבים עתיקים יותר מצביעים על כך שהתופעה התרחשה גם קודם לכן. לרוב מדווח כי נוטות נשים לרצוח עוללים ופעוטות, בעוד שאבות נוטים לרצוח ילדים בגילאים בוגרים יותר.

בישראל מדווחים כשלושה מקרי רצח של ילדים בידי קרובי משפחה בשנה, ולא ניתן להצביע על מגמת עליה בשנים האחרונות. תופעת רצח ילדים בידי הוריהם נפוצה במיוחד בארצות הברית ובאפריקה דרומית לסהרה, אך הנתונים במדינות רבות אינם מקיפים ומהימנים. לדוגמא, ידוע שבהודו ובסין נרצחים עשרות אלפי בנות בידי הוריהן, אך הנתונים הרשמיים חלקיים ביותר.

בשנת 2008 נרצחו בארצות הברית כ-1,500 ילדים, כשהורים רצחו את ילדיהם מתחת לגיל 5 ב-61% ממקרי הרצח. כלומר, מדובר במאות הורים-רוצחים. בקנדה מתבצעים רק מחצית ממקרי רצח ילדים בידי הוריהם. בבריטניה נרצחים בכל שנה בממוצע כ-80 ילדים בשנים האחרונות. דו"ח האו"ם בנושא אלימות נגד ילדים מ-2006, קובע ש-50-75% ממקרי רצח של ילדים מתבצעים בידי אחד ההורים.

מיהו ההורה הרוצח?

מחקרים שנערכו במדינות שונות בעולם, מצביעים על מספר מאפיינים מרכזיים להורים הרוצחים. לדוגמא, רצח אלטרואיסטי - כשהאב או האם רוצים "להגן" על ילדיהם מפני העולם "המאיים והאכזרי". גם הריגת ילד כתוצאה "מתאונה" המתרחשת בעקבות ובהמשך להתעללות פיזית בילדים או בעקבות הזנחה חמורה שמסתיימת במות הילד - היא תופעה נפוצה.

ילדים נרצחים לעיתים בגין פגיעה בכבוד המשפחה, או רצח של ילד לא רצוי במשפחה, כיוון שהוא נכה או שמטיל "עול" על ההורים. במקרים אחרים הורים הסובלים מבעיות נפשיות חמורות, לרבות מחלות נפש עלולים לרצוח את ילדיהם, במיוחד במהלך התקף פסיכוטי חריף.

לדוגמא, ב"סינדרום מינכאוזן באמצעות שליח" (Münchhausen Syndrome by Proxy), מדובר במיוחד באמהות השואפות לקבל תשומת לב מהמערכת הרפואית ומסביבתן הקרובה, שנוהגות לגרום בכוונה לפגיעות ולמחלות בילדיהם, שלעיתים מסתיימות במות הילד. הן רוצות להוכיח לסביבתן הקרובה עד כמה הן מטפלות במסירות בילדיהן, אך בפועל מתעללות בהם, לעיתים עד כדי הריגתם.

סוג נוסף של רצח ילדים בידי הוריהם מתבצע במסגרת ריטואלים דתיים מעוותים. בהקשר זה ניתן להזכיר אתו נכונותו של אברהם על פי צו אלוהי להעלות לעולה (ולמעשה לרצוח) את בנו בכורו יצחק. גם פולחן כת השטן נכנס לאותה קטגוריה.

בחינת תופעת רצח ילדים בידי הוריהם מצביע על גורמי סיכון משמעותיים שעלולים לגרום למעשה הרצח. בין גורמי הסיכון העיקריים בקרב נשים ניתן למצוא הריון בגיל צעיר, חד הוריות, השכלה נמוכה, דיכאון ומצב אמוציונאלי מעורער, עוני, מחלות נפש, אינטליגנציה נמוכה וקיומם של טראומות שעברה האם בעבר.

גורמי הסיכון העיקריים בקרב גברים, הם התעללות פיזית ונפשית קודמת בילדים, אלימות במשפחה, מחלת נפש, בידוד חברתי והעדר תמיכה מהסביבה הקרובה, השכלה נמוכה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך במיוחד במהלך משבר או התמוטטות כלכלית, אבטלה, מחשבות אובדניות, התעללות שעבר האב בילדותו ואבות חורגים הרוצחים את ילדיהם.

כיצד למנוע רצח ילדים

במרבית מקרי הפשע ניתן לזהות סימני אזהרה מוקדמים, שמאפשרים לצמצם מאוד את היקף תופעת הפשיעה. הדבר נכון גם לגבי רצח ילדים בידי הוריהם. הפעילות המניעתית צריכה להתבצע בשני מישורים עיקריים: הראשון, פעילות מערכתית ברמת הרשות המקומית, בה ייטלו חלק גורמי הרווחה, בריאות הנפש, המשטרה, מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית ומערך הבריאות הקהילתי. על מערך עירוני זה לבצע תהליך מתמיד של הערכת סיכונים, ולספק תגובות מערכתיות בזמן אמת.

המישור השני הוא הצורך בשינוי משמעותי במערכת אמונות היסוד, הערכים הבסיסיים וההתנהלות האישית של כל אחד מאיתנו. צמצום החשיבות והתלות באגו שלנו, התחשבות וחמלה כלפי אחרים והליכה בדרך האמצע, בנתיב הפשרה ולא בשבילים קיצוניים - הם שלושה עקרונות חיים שראוי לנו לאמץ.

קבלתם ויישומם יביאו להיעלמות נגעים העוכרים אותנו, כגון גאווה, קנאה, שנאה, כעס, רגשות נקמה ורכושנות. והרי אלו הם בדיוק העמדות הנפשיות שנמצאות מאחורי ביצוע כמעט כל מעשי הפשע, לרבות ובמיוחד רצח ילדים בידי הוריהם.

ד"ר (תנ"צ בדימוס) דני גימשי, ראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, ביה"ס למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למינהל