הדלתות הפרידו בין בני משפחה - הרכבת תפצה
האם והבת שחזרו מחו"ל עלו לרכבת עם חלק מהמזוודות, אך אז נסגרו הדלתות והאב והבן נותרו על הרציף. ביהמ"ש: "הרכבת לא המתינה זמן סביר"
הורים שבו מחו"ל עם שני ילדיהם בני 11 ו-9, ורכשו כרטיסים לרכבת היוצאת לפנות בוקר מנתב"ג לנתניה. לטענתם, כשהגיעה הרכבת, הם החלו להעלות את מזוודותיהם, ולאחר שהעלו חלק מהתיקים, עלו לקרון גם האם והבת, ואילו האב והבן התכוננו להעלות את יתר התיקים, אך אז נסגרו לפתע הדלתות והרכבת נסעה, כאשר הבן, האב וחלק מהכבודה נותרו על הרציף. תחילה אף טענו כי הדלתות נסגרו על האב, אך לאחר מכן התברר כי לא כך היה. האב והבן נאלצו לנסוע במונית לנתניה, שם פגשו את האם והבת.
האם שנסעה ברכבת, טענה כי ביקשה את עזרת פקח רכבת ישראל, אך זה התייחס אליה באופן מזלזל. למרות טענתה זו, העידה האם בביהמ"ש כי הפקח הסכים לצור קשר עם מנהל תחנת נתב"ג ואף נעתר לבקשתה כי כאשר הרכבת תגיע לנתניה, תמתין עד שתוריד את כל המזוודות לרציף. בתביעה שהגישו ההורים לבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, דרשו מרכבת ישראל פיצוי הכולל את החזר דמי הנסיעה במונית, עלות כרטיסי הרכבת, נזק שנגרם למזוודות ו 15,000 שקל עבור עגמת הנפש שנגרמה להם.
רכבת ישראל טענה, כי ברכבות מותקנים מנגנוני ביטחון המונעים סגירת דלתות על גופו של נוסע. פקח הרכבת אשר היה במקום בעת האירוע הסביר, כי הוא זה שמסמן לנהג אם ניתן לסגור את הדלתות ולהתחיל בנסיעה, וכי גם במקרה הנדון ירד לרציף לפני שסימן לנהג לסגור את הדלתות, אך לא הבחין באף נוסע שמתקרב לדלתות הרכבת עם מזוודות ומבקש לעלות. עוד טענה הרכבת, כי התובעים לא נערכו מבעוד מועד לעלייה אל הרכבת עם כל מזוודותיהם, ולפיכך גם להם ישנה אשם תורם באירוע.
הפקח התרשל אך התביעה מופרזת
השופטת יעל קלוגמן קיבלה חלקית את התביעה, לאחר שקבעה כי אמנם הפקח התרשל בתפקידו כאשר לא הבחין באב ובבנו על הרציף, אך המקרה אינו כה חמור כפי שביקשו התובעים להציגו. זאת, במיוחד לאור העובדה כי הוכח שהאב לא "נלכד" בין הדלתות, וכי הפקח ניסה לסייע לאם כשהיתה על הרכבת.
השופטת דחתה את טענת הרכבת לאשם תרם מצד התובעים, וכך גם את הטענה כי הרכבת אינה יכולה להמתין לכל נוסע המשתהה בעלייתו. "אני סבורה" כתבה השופטת "כי שירות הרכבת צריך לכלול המתנה סבירה לעלייתם של כל הנוסעים, על כבודתם, במיוחד כשמדובר ברכבת מנתב"ג, אשר ידוע שנוסעיה, או לפחות חלק ניכר מהם, עמוסים במזוודות ובתיקים".
נקבע, כי התובעים אכן זכאים לפיצוי בגין האירוע אך הסכום שתבעו מופרז ביותר. לפיכך, נפסק כי הרכבת תשלם לתובעים פיצוי כולל של 1,200 שקל וכן תשלם להם 500 שקל עבור הוצאות משפט.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין