פרשת שבוע כלכלית: בין הגרים לעובדים הזרים
בפרשת עקב מצווים בני ישראל לאהוב את הגר שמזכיר את העובד הזר של ימינו. גם אז חוקקו חוקים ותקנות במטרה להעניק חסות מיוחדת למעמד החברתי הנחות - האם משהו בכלל השתנה?
משמעות המונח "גר" במקרא הוא בן עם אחד המתגורר מחוץ למולדתו. התופעה הזאת של אנשים המשתקעים במדינות אחרות הייתה נפוצה מאוד בתקופת המקרא. הסיבה העיקרית למעבר למדינות אחרות הייתה קושי כלכלי, כמו מחסור במים ומזון. כך לדוגמא, מסופר על אברהם שירד למצריים "לגור שם כי כבד הרעב בארץ" (בראשית יב, י).
המקרא ממעט בפרטים ביחס למעמדם החברתי והכלכלי של הגרים. עם זאת, ניתן ללמוד על מעמדם מניתוח פסוקים שונים. באופן כללי, מעמדם של הגרים היה נחות, והם נחשבו לקניין של בעליהם. הם היו מחוסרי קרקע ונכסים, והחיים שלהם התבססו על תרומות (דברים י, יח). בדומה לעניים, הם נהנו מלקט, שכחה ופאה (דברים יד, כט).
הגרים היו זקוקים לחסות מיוחדת. כך נקבע איסור להפלות את הגר לרעה: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר טו, טו-טז). בדומה לכך נקבע איסור על הונאת הגרים: "וגר לא תונה ולא תלחצנו" (שם כב, כ). כמו כן, נקבע איסור על פגיעה בשכרו (דברים כד, יד).
המעמד של העובדים הזרים
בהתאם ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2008 נאמד מספר העובדים הזרים החוקיים במדינת ישראל ב-115 אלף, ואילו מספר העובדים ללא היתר נאמד ב-107 אלף. הענפים הבולטים בהם מועסקים העובדים הזרים הם בנייה, חקלאות וסיעוד.
מעמדם וזכויותיהם של העובדים הזרים מוסדרים בעשרות חוקים, תקנות ונהלים. החקיקה המרכזית היא חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הקובע עונשים למעביד המעסיק עובדים זרים שלא כדין, וכן דורש עמידה בתנאי העסקה בסיסיים לעובדים הזרים.
אחת הסוגיות המשפטיות המעניינות ביחס לעובדים הזרים נוגעת למעמדם כתושבים. בפסק הדין בעניין עמיר גפני, נדון עניינם של עובדים תאילנדים אשר עבדו בענף החקלאות במושב רמות, וביקשו ליהנות מהנחה ממס בשיעור של 15%, כפי שנקבע בתקנות ביחס לתושבים באזור זה.
בית המשפט קבע כי העובדים התאילנדים אינם נחשבים ל"תושבים" לצורך קבלת ההנחות האמורות, בין היתר, משום שעובדים זרים גם אם הם נמצאים פיזית במקום מסוים, הימצאותם שם היא זמנית וארעית בלבד, הגם שהיא עשויה להתארך ולהתפרס על פני זמן רב. עוד נקבע כי מרכז החיים של העובדים הזרים הוא בארץ מושבם ומלכתחילה לא נכנסו לישראל כחלק ממהלך של העתקת מרכז חיים כי אם לתקופה מוגבלת ולצרכי פרנסה זמנית לבד.
מיסוי עובדים זרים
למרות מעמדם הנחות, קיימים מספר הוראות המעניקות זכויות יתר לעובדים זרים מסוימים, כמו "ספורטאי חוץ", "מומחה מאושר", ו"עיתונאי חוץ". בכל המקרים האלה, נקבע כי על הכנסתם החייבת יחול מס בשיעור של 25%, במקום השיעורים החלים על תושבי ישראל (עד 45%).
כמו כן, מומחה חוץ זכאי לניכוי הוצאות שהיה, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה וחישוב המס לתושבי חוץ), התשל"ט-1979. מדובר בהוצאות הדיור, הכוללות שכר דירה, בין במלון ובין בשכירת דירה, לרבות כל הוצאות הדיור הנלוות, כגון ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית וכדומה, וכן הוצאות לארוחות והוצאות טיסה.
אציין עוד כי עובד זר זכאי להגיש בקשה להכרה כתושב ישראל לאחר חלוף 12 חודשים לשהייתו בארץ, ובלבד שישהה בארץ לפחות 6 חודשים בשנת המס. אם יוכר כתושב על ידי רשות המיסים, ייהנה מההטבות הניתנות לתושבי ישראל, לרבות ההנחות לתושבי יישובים מסוימים.
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ומנהל המכון למדיניות מסים בהתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
