זה הקיץ הראשון שלי בלעדיכם
"לשמחתי, אני מסכים שהנבחרת הנוכחית היא מהמכשרות שידענו, אך זה לא עומד להיות טיול". עידו קוזי'קרו, שבשל מחלה לא יהיה לראשונה מזה 13 שנים חלק מסגל נבחרת ישראל, בטור כואב אבל אופטימי לקראת מוקדמות אליפות אירופה
את הטור הזה אני פותח בצער רב. זהו הקיץ הראשון מאז שנת 1997 שבו אינני לובש את בגדי האימון ואת מדי הנבחרת הלאומית. כשחקן שהורגל בכל קיץ לפגרה קצרה מאוד ולאימונים קשים הרבה יותר מהרגיל, די מבאס אותי לשבת בבית ולא להיות חלק. התחושה שלי קשה, אבל אני מתאושש ובקיץ הבא אעמוד שוב לרשות הנבחרת.
להיות חלק מנבחרת ישראל זהו חלום שכל שחקן שגדל בארץ צריך להחזיק בו. אני יודע שזה קצת נדוש להיות פטריוט, אבל כזה אני, ואני לא מתבייש. ועכשיו, במעבר חד, לחלק היותר שמח, והוא הנבחרת עצמה.
אני שומע כבר זמן רב על כך שיש לנו כרגע את אחת הנבחרות המוכשרות אי פעם, ולשמחתי אני מסכים בהחלט. זהו קיץ ראשון אחרי זמן ארוך בו יש לנו בסגל מספר לא מבוטל של שחקנים שמשחקים ברמות הכי גבוהות באירופה וב-NBA, עם סיוע של שחקנים לא פחות כישרוניים המשחקים כאן בליגה ומובילים קבוצות.
"אחת הנבחרות המוכשרות אי פעם". בורשטיין ונעימי בפעולה (אלי אלגרט)
בנוסף לכך, גם צוות האימון התחדש במאמן הכושר החדש ישן, יורם מנחם, ובשועל קרבות ותיק ומנוסה, יחד עם שניים ממאמני העתיד (וללא ספק גם ההווה) בכדורסל הישראלי. את כל אלה מנהלים בהצלחה רבת שנים ובחן יוצא דופן מומו לוצקי הבלתי נלאה ועדה גרוס. הם אמנם לא מוכרים לציבור הרחב, אך הם חלק בלתי נפרד וראוי לציון.
כל הנתונים הללו יכולים בהחלט לשדר אופטימיות לקראת הקמפיין הקרוב, במסע ההעפלה לאליפות אירופה הבאה. אך עם כל האופטימיות שיש, ושצריכה להיות, כשאני מסתכל על היריבות - אני הופך להיות ריאלי. זה לא דבר רע - ובואו נודה על האמת - אנחנו עדיין לא מאריות היבשת.
הקמפיין הקרוב לא הולך להיות טיול, ונכון להיום יש שתי נבחרות - איטליה ומונטנגרו - שלפחות על הנייר נראות עדיפות, ועוד אחת - לטביה, שמשתווה לנו מבחינת חומר השחקנים. אולם הייחוד של נבחרת ישראל במהלך השנים אף פעם לא היה עודף כישרון או ס"מ, כששם אנחנו בכלל מהנבחרות הנמוכות באירופה. הייחוד שלנו הוא, כמה נדוש אבל כך גם אמיתי, הביחד.
בשיחה הראשונה של הקמפיין הנוכחי, שבה נכחתי, ציין עודד קטש כי חייבים להביא לנבחרת את האקסטרות. הוא צודק - ובגדול. אין ספק שהנוכחות של עומרי כספי השנה, ובעצם גם בשנים הבאות, זהו לוקסוס שלא היה לנו מאז אותו קטש.
אבל אסור לנבחרת להיות תלויה רק בשחקן אחד, ועומרי מצידו יצטרך לדעת מתי לקחת את המושכות - ומתי להוריד מעצמו לחץ ולתת את הכדור למישהו אחר. הקיץ יש לא מעט שחקנים שיכולים לייצר נקודות, אם זה הלפרין ובלות'נטל בקליעה מבחוץ, וליאור אליהו מכל מקום כמעט.
כל זה עוד לפני שהזכרתי את הצוות המסייע עם רביב לימונד (לא מוערך לטעמי), יובל נעימי, יוגב אוחיון ואלישי כדיר המבטיח. אתם ודאי שואלים את עצמכם דווקא מדוע איני מזכיר את הגבוהים שלנו, אז אל דאגה: אני מאוד מקווה שחסרוני הקיץ לא יורגש.
יניב גרין יבוא כמו תמיד, ייתן את הגוף למען המולדת ויילחם בכל הדינוזאורים סביבו, אבל להבדיל מטורנירים אחרים הקיץ, גם יוכל להתרכז יותר בהגנה ובסיומת מתחת לסל ויוריד מעצמו את לחץ ההובלה. אחרי הכל, ועם כל הכבוד לכל הכוכבים סביבו, הוא עדיין מלך הסלים בנבחרת הנוכחית. יחד עם כל השאר, יש מי שייתן גוף.
אולם גם עם כל השמות הנוצצים (והנוצצים פחות), הביחד של הנבחרת חשוב יותר מכל שם שהוזכר. נהיה חייבים לתת את הכל בשביל לעזור לגבוהים שלנו בריבאונד, ויש לנו את הכלים לעשות זאת, כולל שלושה גארדים של כמעט 2 מטר, שזהו יתרון. עוד חסרון שיכול להפוך ליתרון הוא הגבוהים: נצטרך לשחק מהר ולנצל את יתרון המהירות שלנו, במיוחד בחלק ההתקפי, ולרוץ מול הגבוהים המאסיביים אך האיטיים של היריבות.
הביחד הזה, הוא מה שבסופו של דבר יעזור לנו להעפיל לארץ המובטחת, ואולי - מי יודע - גם להגיע אל מעבר לשמונה הגדולות של אירופה. אני מאמין בנבחרת הזו.
בהצלחה!
לפנייה לכתב/ת 
