האיסור הבינלאומי על פצצות מצרר נכנס לתוקף

האמנה הבינלאומית נגד פצצות מצרר נכנסה היום (א') לתוקף באופן רשמי, אחרי ש-108 מדינות ברחבי העולם אימצו את המסמך ההיסטורי. הצעד אמנם בא בעקבות השימוש בכלי הנשק הקטלני במלחמת לבנון השנייה, אולם ישראל סירבה להצטרף למאמץ העולמי.

האמנה היתה פרי יוזמתה של נורבגיה, שקידמה את הסוגיה במשך שנה וחצי עד שאירחה כינוס בינלאומי לטקס החתימה בדצמבר 2008. המסמך שזכה לחסות האו"ם אוסר כל שימוש, אגירה, ייצור וייצוא של פצצות מצרר, הנחשבות לנשק מסוכן ולא-אחראי משום שהן מפזרות פצצות קטנטנות על-פני שטח גדול.

הנשק הקטלני, שפותח במלחמת העולם הראשונה, הוא פגז המלא במאות פצצות קטנות. לאחר נחיתתן, הפצצות הקטנות מתפזרות על פני אזורים נרחבים וחלקן הגדול לא מתפוצץ במקום. הן יכולות להישאר "רדומות" במשך שנים, ואז עלולות להתפוצץ בעקבות מגע. לפי נתוני האו"ם, 98 אחוזים מהנפגעים הם אזרחים, שליש מהם ילדים קטנים הסבורים שמדובר בצעצוע, בגלל צורתן העגולה וצבעיהן הבוהקים. 

ירי פצצות מצרר (צילום ארכיון: אביב דיבון, דובר צה"ל)

"זהו ניצחון של הערכים ההומניטריים על פני הנשק האכזרי והבלתי-צודק", אמר תומאס נאש, המתאם ליישום האמנה, לרשת השידור הבריטית BBC. "בתקופה שבה הדאגה לאזרחים באזורי העימות מציפה את החדשות, האמנה הזו מתבלטת כדוגמה לצעדים העומדים לרשות ממשלות המעוניינות להגן על אזרחים".

מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, חגג אף הוא את כניסתה לתוקף של האמנה. "זו התקדמות חשובה לסוגיית הפירוק מנשק והאג'נדה ההומניטרית. זה יסייע לנו להיאבק באי-יציבות ובסבל הנגרם כתוצאה מכלי נשק כאלה, במיוחד בקרב אזרחים וילדים", אמר באן.

האמנה כנראה לא היתה זוכה לתמיכה עולמית אילולא המלחמה בין ישראל לחיזבאללה בקיץ 2006. לפי נתוני האו"ם, כארבעה מיליון פצצות קטנות שהתפזרו מתוך פצצות מצרר היכו בדרום לבנון בשלושת ימי הלחימה

האחרונים - אחרי שכבר הוסכם על הפסקת האש. "לבנון היתה נקודת המפנה", אמר החוקר האמריקני ג'ף אברמסון לרשת הבריטית. "היה זה הזעם הבינלאומי ב-2006 שדחף את ממשלת נורבגיה לפתוח בהליכי המשא ומתן שהסתיימו באמנה החדשה".

ישראל אינה המדינה היחידה שסירבה לאמץ את האמנה, והיא ניצבת לצד רוסיה, סין וארצות הברית. לעומת זאת, 22 מתוך 28 חברות בארגון נאט"ו כן בחרו להצטרף ליוזמה שנועדה להגן על אזרחים, בהן בריטניה.