סכנת חיים לילדים המגורשים
בישראל קיבלו ילדי הזרים טיפול רפואי מודרני וסל חיסונים - ולכן גירושם לארצות מתפתחות, ללא שירותי בריאות הולמים, עלול לסכן את חייהם. אנו, רופאי הילדים, נגן עליהם בגופנו
היום התבשרנו כי הממשלה הכריעה בעניין גורלם של ילדים העובדים הזרים החיים בישראל - ופסקה כי 400 מהם, שאינם עומדים בקריטריונים שהוכתבו, יגורשו מכאן לארצות מוצאם של הוריהם. חשוב להזהיר מפני השלכותיו של הגירוש הזה על הילדים מבחינה נפשית וחברתית, ועוד יותר חשוב להתריע מפני דבר נוסף: הגירוש מסכן גם את בריאותם הפיזית של רבים מהם, ומעמיד אותם בסכנת חיים של ממש.
מבחינה נפשית, אותם ילדים שרויים בחרדה מתמדת, שמחר הם עלולים להיות מגורשים מביתם. הוריהם, שאמורים להוות סלע איתן עבורם, נמצאים גם הם במתח מתמיד מפני גירושם - דבר שבוודאי מוסיף ומשפיע על מצבם הנפשי של הילדים. העובדה שהנושא עולה חדשות לבקרים לכותרות ולסדר היום הציבורי ודאי מוסיפה לתחושת החרדה הקיומית של אותם ילדים ומשפחותיהם.
התחושה שילד אינו רצוי, נעקר מסביבתו ומגורש מביתו ומולדתו, בוודאי תשפיע קשות על מצבו הנפשי ועלולה לגרום לו לטראומה. חרדת הקיום הזו, שלא מרפה וכל הזמן מרחפת מעל לראשם כמו עננה שחורה, מהווה קרקע פורייה לפגיעותם מההיבט הנפשי. צריך לזכור שאותם ילדים שיגורשו לא חוזרים לבתיהם, לחבריהם ולסביבה המוכרת להם, אלא צפויים להגיע למחוזות זרים. בחלק מהמקומות מדובר במדינות עולם שלישי, בסביבת חיים קשה, מורכבת ושונה לחלוטין מהמציאות הישראלית לה הם רגילים.
ילדים אלו הם ישראלים לכל דבר. הם הספיקו להתערות בחברה הישראלית, ללמוד את השפה, את המנהגים ואת אורחות החיים. הם אינם מכירים סביבה אחרת. כעת, צפויה להם טלטלה רגשית משמעותית: נוסף על התחושה הקשה כי הם מגורשים מביתם, הם צפויים להיתקל בקשיי קליטה במקום החדש. בעיקר בקרב המתבגרים, החשש הוא מפני פגיעה בנפש ואפילו התאבדויות במקרים קיצוניים כתוצאה מקשיי התאקלמות. לצערנו, לא חסרות דוגמאות מהמציאות שלנו, של עולים שבחרו להגר לישראל אך לא הצליחו להשתלב בחברה - ובכסוף שמו קץ לחייהם או פגעו בסביבתם הקרובה.
אבל זו לא הבעיה האקוטית ביותר. מבחינה פיזית, צפויה לילדים המגורשים טלטלה מסכנת חיים. מערכת הבריאות והרפואה בארץ היא מן הטובות בעולם. ילדי ישראל מקבלים את כל הטיפולים וההגנות הנדרשים כדי לשמור על חוסן בריאותי, אישי וחברתי, כך שגם ילדים שאין ביכולתם לשלם עבור ביטוח בריאותי מקבלים טיפול רפואי מהמעלה הראשונה. רופאי ילדים רבים מתנדבים לטפל בילדים אלו במרכזים ייעודיים או בביתם של הילדים.
במסגרת מערכת הבריאות בישראל, קיבלו ילדי הזרים טיפול רפואי הכולל את סל החיסונים הנדרשים - דבר שבוודאות לא יקבלו בארצותיהם. גירושם לארצות שרובן מתפתחות עלול להוות סכנת חיים ממשית עבורם, בגלל הירידה הדרסטית באיכות הטיפול הרפואי והחיסוני הצפוי להם. לדוגמה, ילד שיגורש לאחת מארצות אפריקה, יפסיק לקבל את החיסונים הנדרשים ויהיה חשוף למחלות מסכנות חיים כגון מלריה, וגופו עלול לקרוס - להבדיל מילד מקומי, שגופו יודע להתמודד טוב יותר עם המחלה ולפתח חוסן טבעי נגדה.
המצפון של כולנו מחייב אותנו לנקוט עמדה ברורה ולא לתת יד לסיכון חייהם של הילדים הללו. אנו, רופאי הילדים בישראל, מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח את בריאותם של הילדים. אם לא נעשה זאת, אנחנו חוטאים לשבועתנו כרופאים, ובעצם נותנים יד לסיכון חייהם של הילדים.
כיהודי וישראלי, המחשבה על הגירוש מעוררת בי ובחבריי הרופאים אסוציאציות לא נעימות הקשורות בעברו של העם היהודי. כל ילדי המהגרים שנולדו וגרים כאן הם ישראלים לכל דבר, שיגדלו, יתרמו למדינה, יישאו בנטל החובות וישרתו בצבא. חלקם כבר עושים זאת. מדינת ישראל מחויבת לילדי המהגרים, גם אם אלה אינם אזרחיה.
כדי להתמודד עם בעיית ההגירה הבלתי חוקית על המדינה לגבש מדיניות הגירה חדשה, סדורה והומנית, שתמנע בעתיד את כניסתם של מהגרי עבודה, אך מי שכבר נמצא כאן - אי אפשר לגרשו.
אף אחד לא באמת יודע כיצד יחסה של מדינת ישראל כלפי אוכלוסיה זו ישפיע על עתידם של הילדים האלו. כרופאי ילדים, המכירים את הילדים הללו מקרוב, אנחנו מאמינים שהגירוש יגרור פגיעה קשה בהם - ואם צריך, נגן עליהם בגופנו. אני מקווה שלא נידרש לכך.
- פרופ' מתי ברקוביץ', יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ורופא בכיר בחטיבת הילדים במרכז הרפואי אסף הרופא