פינוי החיילים מעיראק: 27 בסיסים ב-29 ימים
עד סוף החודש ישלים אובמה את הוצאתם של כמעט 100 אלף חיילים מעיראק. כמה מחבריהם ישארו כדי להמשיך בסיוע למדינה השסועה, אך הפרק הצבאי של המערכה יסתיים. הפצע המדמם במלחמה באפגניסטן יזכה כעת למלוא תשומת הלב
עוזבים את עיראק, עוברים דירה לאפגניסטן. הודעתו של הנשיא אובמה אמש (יום ב') על הוצאת כל הכוחות הלוחמים מעיראק עד סוף החודש, נועדה בחלקה להקהות חלק מהתסכול הגובר מתוצאות המלחמה באפגניסטן. לא רק הציבור מתוסכל, ורוב החצים המכוונים נגד אובמה מגיעים מהאגף הליברלי במפלגה הדמוקרטית, שהיה בסיס הכוח של הנשיא בתקופה שבה היה המועמד הדמוקרטי היחידי שהתנגד למלחמה בעיראק.
הקצב שבו תתרחש הנסיגה בשבועות הקרובים הוא כמעט בלתי נתפש: ב-29 הימים הבאים יפנו הכוחות האמריקנים 27 בסיסים צבאיים בעיראק, שיתווספו ל-23 בסיסים שנסגרו או כאלה שהועברו לידי העיראקים בשנה החולפת.
מיליון פריטי ציוד צבאי יועמסו על משאיות, ולא מן הנמנע שחלקם יועברו לשימוש הכוחות באפגניסטן.
את ההכרזה הרשמית במהלך נאום בפני פצועי מלחמה אמריקנים בג'ורג'יה ליוותה הודעה מפורטת של הבית הלבן בנוגע למספרי החיילים שישארו במדינה בסוף החודש, כמות הציוד שיוצא ממנה והשינויים שעברו על הנוכחות האמריקנית בעיראק מאז הפלישה ב-2003. כל זאת, כחלק מנסיונו של אובמה להציג לתומכיו ומתנגדיו כאחד שבתקופת נשיאותו הוא הצליח להביא לסיומה של לפחות מלחמה אחת.
ביום שבו נכנס ברק אובמה לבית הלבן, היו בעיראק 144 אלף חיילים אמריקנים. בסוף החודש ישארו במדינה זו לא יותר מ-50 אלף חיילים, ולא למטרות לחימה. הכוחות שלא יעזבו ימשיכו לסייע בהכשרת החיילים המקומיים, במלחמה בטרור ובאבטחת משימות אזרחיות. האחרונים צפויים לעזוב עד סוף השנה הבאה.
המלחמה באפגניסטן מתנהלת זה תשע שנים נחשבת עכשיו "המלחמה של אובמה", אבל הנשיא האמריקני מצביע על העובדה שב-18 חודשי כהונתו ירד מספר החיילים האמריקנים בשתי החזיתות יחד מ-177 אלף ל-146 אלף חיילים בסוף החודש הנוכחי. הבעיה העיקרית של הנשיא היא שהמלחמה באפגניסטן כבר ארוכה יותר מהמלחמה בוויטנאם, וסופה אינו נראה באופק.
אפגניסטן הבאה בתור, אבל התחזית קודרת
חודש יולי, שהיה הקטלני ביותר עבור הכוחות האמריקנים באפגניסטן מאז החלה הלחימה, מקשה על הציבור האמריקני, אשר גם כך קרוע לגבי המשך הלוחמה הנגררת במדינה המרוחקת, וגם לעמיתיו הדמוקרטים של אובמה בקונגרס כבר נמאס. רק בשבוע שעבר הצביעו 102 חברי בית נבחרים דמוקרטים נגד הקצאת 59 מיליארד דולר למימון שתי המלחמות. לשם השוואה: בשנה שעברה הצביעו רק 32 צירים דמוקרטים נגד מימון המלחמות.
בעוד יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, תומכת בלוח הזמנים לפינוי הכוחות מאפגניסטן,
מתנגד שר ההגנה רוברט גייטס לקביעת מסגרת זמן שתשחק לידי הטליבאן והארגונים החמושים הנלחמים בארה"ב. למפקדי המערכה ברור כי לא תהיה הכרעה צבאית בלבד, אלא ניצחון צבאי שישכנע פלגים מסוימים בטליבאן להגיע להסכם, שיאפשר את הוצאת הכוחות.
תאריך היעד להתחלת הנסיגה הוא בעוד שנה, ונראה שההכרזה של אובמה באטלנטה מרמזת שבכוונתו של הנשיא אובמה, שקבע גם את היעד הבא, לממש את הבטחתו גם במקרה זה. עם זאת, האלימות הגוברת נגד חיילי הקואליציה, מתקפות הטליבאן ואל-קאעידה, והטלטלות שעברו על צמרת הפיקוד על המערכה באפגניסטן, מותירים אותו עם משימה לא פשוטה.
לפנייה לכתב/ת 
