תקרת הזכוכית של בתי הדין
תהליך מינויו של מנכ"ל חדש לבתי הדין, לאחר 20 שנה, הוא הזדמנות לעשות מעשה על ידי מתן אפשרות לנשים להתמודד על משרה זו. אז למה אנחנו לא מוזמנות להתמודד לתפקיד?
בשבועות הקרובים עומד שר המשפטים למנות מנכ"ל חדש לבתי הדין הרבניים. בימים אלו פורסמה הזמנה הקוראת להגשת מועמדות לתפקיד. מן הסתם לא תאוייש המשרה על ידי אישה ולא מחמת מחסור בנשים מתאימות, אלא בשל מגבלות החוק, המתנה מינוי כזה בהיות המועמד מוסמך לדיינות, או לרבנות עיר.
החוק הישראלי חוסם בכך את הגשת מועמדותן של נשים מוכשרות, העוסקות זה שנים בסוגיות המעמד האישי בכלל, ובתפקוד בתי הדין בפרט, מכירות היטב את המערכת ועשויות לחלץ אותה מתיפקודה הכושל ולהביא מזור, ולו חלקי, לחולאיה הרבים.
חוקי היסוד "המתקדמים" של מדינת ישראל - 'חופש העיסוק' ו'כבוד האדם וחירותו', המהווים את הבסיס לערכי השוויון כמעט בכל התחומים הציבוריים, אינם חלים על סוגיית המעמד האישי, זו המהווה מקור עיקרי לאפליה המגדרית. בית המשפט העליון, שהכיר בשוויון המגדרי כערך מוגן, באמצעות פרשנותו לחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' נמנע מעיסוק בדיני הנישואים והגירושין המוחלים על כלל הציבור הישראלי, יהודים ושאינם יהודים, איש איש במסגרת דתו. אלה הוכרו כבעלי מעמד עצמאי, שאינו מוגבל אף על ידי חוק שיווי זכויות האישה.
הסדרים אלה הופכים את בית הדין הרבני, באמצעות חוקי היסוד וחוק שיווי זכויות האישה, למוגן וחסין מחובת החלת אמות מידה שוויוניות במישור המגדרי.
אך המחוקק לא הסתפק בהטמעת ההלכה הלא-שוויונית, לעניין נישואין וגירושין, ואף לא במניעת נשים מלכהן כדייניות וכנושאות משרה תורנית רשמית מטעם מדינת ישראל. הוא אף מגדיל לעשות ומונע בפועל מנשים את האפשרות לכהן במשרות הניהוליות הנלוות לתפקידים השיפוטיים במוסדות הדתיים.
ואכן, עיון ברשימת נושאי המשרות השיפוטיות והמנהליות בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל מאשש את חששותינו: לא מצאנו בין בעלי התפקידים ולו גם אישה אחת הנושאת במשרה שיפוטית או מנהלית בכירה בבתי דין אלה. משך עשרות בשנים מתקיימת בבתי הדין, בתחומים אלו, הללו אפליה ישירה ועקיפה בנוגע להעסקת נשים. .
תקרת הזכוכית הידועה, שלעתים מפיחה בנו תקוות שוא בשל שקיפותה המטעה, הופכת בבתי הדין הרבניים לחומה בצורה ומוצהרת, המשקפת אפליה בוטה ומקוממת.
הגיע הזמן לבחינה מחודשת של ההסדרים החוקיים בענייני המעמד האישי ושל התאמתם לעקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הגיע הזמן לברר באיזו מידה הולמים הסדרים אלה את ערכיה של המדינה, תכליותיה וצביונה ואם אין האפליה הטמונה בהם עוברת את גבול הנסבל.
תהליך מינויו של מנכ"ל חדש לבתי הדין, לאחר 20 שנה, הוא הזדמנות לעשות מעשה, על ידי מתן אפשרות לנשים להתמודד על משרה זו. יהיה בכך אף נדבך נוסף במגמת שילוב הנשים במערך התפקידים בשירות הציבורי. דרישה זו מקבלת משנה תוקף ביחס למשרת מנהל בתי הדין, נוכח חוסר השוויון והאפליה המובנית במערכת בתי הדין, אם בהומוגניות המגדרית של נושאי התפקידים הבכירים בה, אם באופי הקנייני הלא-שיוויוני של ההתקשרות הזוגית על פי הדין הדתי, ואם בפסיביות נעדרת הפתרון המעשי של בתי הדין הרבניים לבעיה המחריפה של הנשים העגונות ומסורבות הגט.
עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכל"ית ארגון מבוי סתום למען מסורבות גט
לפנייה לכתב/ת 
בית הדין הרבני בתל אביב
צילום: שאול גולן
מומלצים
