עיראק של אובמה - לבנון של ברק

הכרזתו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, כי יסיג את הכוחות מעיראק עד סוף החודש, אינה כה דרמטית כפי שמציגים אותה, שכן זהו מהלך צפוי עלוי הכריז הנשיא האמריקני מיד אחרי שנבחר. הכרזה כזאת מחזקת את אמינותו של אובמה כנשיא העומד במילתו הפוליטית ולכן ראוי לאמון.

מנקודת ראות ישראלית, המהלך האמריקני כמעט שאינו משנה דבר בטווח הקצר. לעומת זה, בטווח הארוך, הדבר עשוי להוביל להתפתחות אסטרטגית מדאיגה. אם איראן תצליח כתוצאה מהנסיגה להשליט בעיראק את שלטון נאמניה, זה יאפשר לה להניע כוחות צבא ואוויר קרוב יותר לגבול עם ישראל, דרך רצף יבשתי גיאוגרפי של מדינות הנאמנות לה - עיראק וסוריה. הדבר עלול לסייע לה גם להעביר אספקה לחיזבאללה.

יוצאים החוצה. חייל אמריקני בבגדד (צילום: AP)

הקשר לישראל לא נגמר בכך. תכנון מבצע הנסיגה, החל למעשה לפני יותר משנה על-ידי הפנטגון ומפקדת הכוחות האמריקניים בעיראק.

במסגרת הכנות אלה פונו כבר 29 הבסיסים העיקריים של הכוחות האמריקניים. נותרו עוד 23 בסיסים יחסית קטנים הפזורים ברחבי המדינה, ומרבית הכוחות פונו מהם, חלקם הועברו לאפגניסטן.

למעשה מפקדת הכוחות האמריקנים בעיראק ביצעה, על פי הנחייתו של הנשיא אובמה, את אותו 'תרגיל' שפיקוד הצפון ביצע בשנת 2000 כשראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק, החליט להוציא את כוחות צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון. כזכור, המוצבים רוקנו מתכולתם ונשארו בהם רק כוחות מעטים שפוצצו אותם ונסוגו במהירות כמה שעות לאחר מכן. על המבצע פיקד מי שהיה אז אלוף פיקוד צפון, גבי אשכנזי.

סביר להניח שסוגיית הפינוי מעיראק והלקחים שהפיק אשכנזי מפינוי רצועת הביטחון היו נושא שיחה חשוב במפגשים שקיים לאחרונה עם עמיתו, האדמירל מייקל מאלן, יו"ר מטות הכוחות המשולבים האמריקניים. בכל מקרה האמריקנים נקטו ועודם נוקטים באותה שיטה. הם רוקנו - ועודם מרוקנים - את הבסיסים ששמשו בלעדית את הכוחות האמריקניים ומשאירים בהם כוחות מעטים כדי לשמור עליהם מפני ביזה ופיגועים.

יישארו גם אחרי הנסיגה. מדריכים אמריקנים בעיראק (צילום: AFP)

ב-31 באוגוסט יעזבו עוד כמה עשרות אלפי חיילים, רובם אנשי מנהלה ולוגיסטיקה, ובכך יושלם רשמית הפינוי, אך בעיראק עוד כ-50 אלף אנשי צבא אמריקניים שיוגדרו באופן רשמי כ'מדריכים' ו'חונכים' של צבא עיראק, של המשטרה ושל גופי המודיעין שלה. בנוסף, הם ישמשו מעין רשת ביטחון צבאית ויעניקו סיוע באש כבדה, בשליטה ובקרה ובתפעול מל"טים ושאר אמצעי מודיעין לכוחות הביטחון של עיראק.

מה אובמה ניסה להשיג?

הכרזתו של הנשיא אובמה מאמש על הפינוי נועדה להשיג כמה יעדים: האחד, לחזק את מעמדו ואת מעמד המפלגה הדמוקרטית בציבור האמריקני ערב הבחירות לקונגרס בחודש הבא.

מטרה נוספת היא ליצור דחיפות בבגדד, בשל המבוי הסתום הפוליטי שאליו נקלע השלטון בעיראק. מאז הבחירות הכלליות שנערכו במרס השנה לא מצליחים המפלגות והגושים הפוליטיים השיעים הסונים והכורדים להגיע להסכמה ביניהם על הרכבת ממשלה, והדבר עלול להוביל להתלקחות ואף למלחמת אזרחים.

איראן בוחשת מאחורי הקלעים במטרה להשליט על עיראק את נאמניה השיעים; סוריה יחד עם ערב הסעודית ומדינות ערביות נוספות מושכות לכיוון של ממשלה מעורבת שבה יהיה ייצוג נכבד גם לסונים ולעיראקים החילוניים. ארה"ב תומכת במאמץ זה, אך אינה מצליחה לכפות את רצונה על הגורמים הפוליטיים בעיראק.

אף אחד לא רוצה במלחמת אזרחים בעיראק, אפילו לא האיראנים. היחידים שירוויחו מכך יהיו אנשי אל-קאעידה בעיראק שיחזרו לדוג במים העכורים של המאבקים העדתיים.

סיבה שלישית להכרזה הפומבית של אובמה היא רצונו לשלוח מסר לתושבי אפגניסטן ולנשיא חמיד קרזאי. אובמה מבקש להבהיר בזאת כי הכוחות האמריקניים אינם מתכוונים להשאר ככוח כיבוש גם באפגניסטן, ולכן אין סיבה לסייע לטליבאן להילחם במי שממילא עומד לסגת מאפגניסטן בעוד כשנה ומשהו.

בכך מקווה כנראה אובמה להקהות מעט את השנאה והטינה שרוחשים האפגנים הלא לוחמים לאמריקנים ולכוחות נאט"ו. הנשיא קרזאי מקבל איתות ברור שעליו להזדרז בבניין כוחות הביטחון שלו,

 אחרת הוא ונאמניו יישארו בעוד שנה בלי שום כוח מגן יעיל שישמור עליהם ועל ממשלתם המושחתת.

אם הפוליטיקאים העיראקים יצליחו להקים ממשלה יציבה, לקיים את הביטחון בארצם ולהדוף את ניסיונה של איראן להפוך את עיראק לגרורה שלה, זה עלול לחזק את מעמדה של ארה"ב באזור ולתרום לדימוי של אובמה. אם הם ייכשלו, הנסיגה מעיראק תחליש את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ובעקיפין גם את מעמדה של ישראל, בכל הקשור למאמצים לסכל את תוכנית הגרעין של איראן, אך גם בקשר למאמץ האמריקני להביא לתוצאות ממשיות במשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים.