הקידוח החדש של BP - רק 1,500 ק"מ מישראל

בשבועות הקרובים תחל ענקית הנפט BP להפעיל אסדת קידוח נפט מול חופי לוב - במרחק של כ-1,500 ק"מ מחופי ישראל. קידוח זה יצטרף לשורה של קידוחי נפט בים התיכון - בין היתר מול חופי מצרים, תוניסיה וסיציליה.

הקידוח של BP יתבצע במפרץ סירטה, בהתאם להסכם שנחתם בין החברה הבריטית לממשלת לוב ב-2007. החברה תקדח בעומק של 1,700 מטר מתחת למים - 200 מטר עמוק יותר מהקידוח שנפגע וגרם לדליפת הנפט העצומה במפרץ מקסיקו בארצות הברית. במדינות אגן הים התיכון חוששים מאוד מהקידוח הזה, ומהמוניטין הגרוע שיש ל-BP בנושאי בטיחות - גם לפני הדליפה במפרץ מקסיקו והזיהום הגדול שבא בעקבותיה.

בחברה מודעים לחששות מפני דליפה. "אם ישנם לקחים שלמדנו מחקירת הדליפה בארה"ב הם לבטח יופקו בקידוחים האחרים שלנו ברחבי העולם", אמר דובר החברה, דייויד ניקולס.

בתוך כך התפרסם מחקר מקיף חדש שמצא שהמגוון הביולוגי העשיר בים התיכון הוא המאויים ביותר בעולם. באף אחד מ-20 ימים אחרים לא צפוי לבעלי החיים והצמחיה עתיד כה עגום בגלל חשיפה לזיהום, מינים פולשים ושינוי האקלים.

מדינות האזור מודאגות

הקידוח החדש של BP לא יהיה קידוח המים העמוקים היחיד בים התיכון, כאמור. חברת "דיימונד אופשור" האמריקנית הביאה לאחרונה אסדת קידוח ממפרץ מקסיקו אל מול חופי מצרים. החברה האוסטרלית APX החלה לקדוח לפני שבועות אחדים בין תוניסיה לאיטליה, וחברת של ההולנדית תחל בקרוב לקדוח ליד חופי האי סיציליה.

הקידוח של BP, כמו הקידוחים האחרים, מוכרים וידועים לממשלות באזור, יוון, איטליה או מלטה, אך בגלל מצבן הכלכלי הרעוע והצורך שלהן במזומנים הן נמנעו עד כה מלהתייחס לנושא באופן מפורש. רק אתמול התבטאה שרת איכות הסביבה האיטלקית סטפניה פרסטיג'אקומו בנושא. היא הציעה להשהות את הקידוחים עד שמדינות הים התיכון יוכלו להעריך את ההשפעה הסביבתית הצפויה, לאור האסון במפרץ מקסיקו.

התוכניות לקידוח במי הים התיכון "מהוות סיבה לדאגה", היא אמרה בריאיון ל"פייננשל טיימס". "השהייה עשויה להיות הגישה הנכונה בכל הנוגע לקידוחים בעלי סיכון גבוה, שתעניק לאירופה זמן להגדיר אסטרטגיה חדשה וספציפית לים התיכון, בייחוד לאור הסיכונים שנחשפו בשל הדליפה". בלוב דוחים את הביקורת. "אתה לא מפסיק לטוס כשמטוס מתרסק", אמר לעיתון שוקרי ראנם, ראש חברת הנפט הלאומית הלובית.

עוד איום על דגי הטונה והצבים

אתר הקידוח במפרץ סירטה נמצא כמה עשרות ק"מ מחופי לוב, ושם מצוי אזור הטלה גדול של דגי טונה כחולת סנפיר - מין המצוי בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון. בחופי לוב מקננים גם צבי ים חומים נדירים. לא הרחק משם ישנם שטחי מחייה גדולים של דגי אנצ'ובי, שאוכלוסיית מידלדלת.

המים באזור זה נעים בעיקר צפונה ומזרחה, לעבר מצרים וללב הים התיכון. המשמעות היא שאזורי חוף סמוכים אחרים נמצאים בטווח הסכנה. האתר נמצא כ־500 ק"מ מחופי מלטה, 550 ק"מ מסיציליה וכ-600 ק"מ מחופי כרתים.

על פי נתונים שסיפקו הרשויות בלוב למוקד הימי האזורי לטיפול בבעיות זיהום, יש להם את הציוד המתאים להתמודדות עם כתם נפט גדול. אך גורמים ברשות להגנת הסביבה באיטליה טוענים בתוקף כי מדינות האזור אינן מסוגלות להתמודד עם כתם נפט בסדר גודל של הדליפה במפרץ מקסיקו.

הסיכון מפני זיהום גדול שיתפשט בלב הים התיכון הוא תרחיש אימים מבחינת המדענים. הים התיכון הוא כמעט אגם. הפתח היחיד שלו לאוקיינוס האטלנטי הוא במיצרי גיברלטר, וקצב החלפת המים דרכם אורך כ-90 שנה.

גם בלי שיתרחש זיהום חדש - מימי הים התיכון מותקפים מכל עבר. הים מוקף במדינות המיושבות בצפיפות - במיוחד באזורי החוף. בחופים ישנם מפעלי תעשייה, צינורות מוצא של תשתיות ביוב ותעלות המנקזות מים רוויי דשן משדות חקלאיים. החופים גם מהווים מוקד משיכה לכ-200 מיליון תיירים בשנה, שמייצרים הרבה מאוד פסולת. 

כבר היום, על פי המחקר החדש, המגוון הביולוגי של הים התיכון נמצא תחת האיום החמור בעולם. בים התיכון קיימים כ-17 אלף מינים - מיצורים מיקרוסקופיים ואצות חד-תאיות ועד צבי ים ויונקים ימיים גדולים. המדענים מזהירים מפני הידלדלות מואצת במגוון המינים, זיהום המים ודיג יתר. 

הים התיכון גם מתמודד עם החדירה הגדולה ביותר בעולם של מינים פולשים. על כל אלה צריך להוסיף גם את השינויים שנגרמים למים ולסביבה האקולוגית בגלל שינוי האקלים - עלייה בשיעור החומצה במים למשל, שקוטלת אלמוגים ויצורים אחרים.

מאחר שכ-75 אחוז מיצורי המים העמוקים בים התיכון טרם ידועים למדע, סביר להניח שהזיהום הקיים כיום - ולבטח אירוע זיהום קיצוני מדליפת נפט - יגרמו להיעלמות של מינים רבים - ידועים וכאלה שהאנושות לעולם לא תזכה להכיר.