יש פה מישהו ממרוקו?

רק עכשיו החברות של טלי עזבו את הבית. שעה וחצי חיכיתי בשביל הפלוץ הזה. גדול.

שתיים מהחברות של אשתי להווה הן מה שאני מכנה "מזרחיות". אני לא בטוח למה אני קורא להן מזרחיות, כי לפחות אחת מהן מרוקאית, ומרוקו, פעם אחרונה שבדקתי, זה מערבה מכאן. טוב, אני מוכן להודות שבדקתי ממש מזמן. מראה עורן השחום והחשוף בקיץ נתן לי רעיון. הלכתי לכמה דקות לחדר, ומיד חזרתי לכתוב.

בגיליון האחרון הביע איציק שאשו את דעתו, השלילית בחלקה, על מזרחיים מסוימים. היום אני רוצה להמשיך לדון בנושא המזרחיות, כי אני לא יכול שלא לחוש שהדברים שכתב שאשו, בכישרון רב ככל שיהיה, לא הביאו מספיק תגובות נאצה.

או, אני יודע מה אתם מלחששים לעצמכם עכשיו בראש. "לא, גלבוע, אל תעשה את זה. לאשכנזים אסור לכתוב על מזרחיים. זה כמו שבר רפאלי תכתוב על בחורה מכוערת". באמת שאני לא מבין אתכם. להשוות מזרחים לבחורה מכוערת, טוב, זה פשוט גזעני מצידכם.

 איור: איתמר דאובה

תרצו או לא, יש הבדלים רבים בין אשכנזים ומזרחיים. הבדל ברור אחד הוא שאשכנזים מתנהגים יפה בחו"ל. אותנו אף פעם לא גירשו מספרד. מחקרים אחרונים שנערכו באוניברסיטאות המובילות באינטרנט מוכיחים שהשוני בין הקבוצות מתחיל לבלוט בילדות. ישנם המשייכים את זה לתחושת המשפחתיות הקרובה של המזרחיים. לדוגמה, כשילד מזרחי יושב על נדנדה, אבא שלו דוחף אותה מאחורה, וכשהילד מגיע לשיא הגובה, אמא שלו כבר מחכה לו שם עם כפית דייסה ועושה לו אווירון ישר לפה. כשאפקט המטוטלת מושך אותו בחזרה לאחור, אבא שלו מחכה לו שם עם עוד דחיפה איתנה. כשילד אשכנזי יושב על נדנדה הוא מקפץ מהר למטה, רץ מסביב מאחוריה, דוחף אותה, רץ בחזרה מהר וקופץ עליה שוב.

וישנם עוד הבדלים. למשל, אם אתה אשכנזי, גדולים יותר סיכוייך לומר מתישהו את המילה "טנא". רגע, אל תהיה כל כך מרוצה מעצמך. טנא זאת אחת המילים המיותרות וגוזלות תאי המוח שהומצאו אי פעם. בשפה העברית אין מילים לאופטימיות, ליברלי, פמיניזם, לגליזציה, הדבר הזה שמחזיק מכתבים וניירות ליד הדלת וקולונסקופיה, אבל לסל שעשוי מענפים כן. באמת, זה צריך מילה מיוחדת? לא היה אפשר לקרוא לזה פשוט, אני לא יודע, סל ענפים? אחרי הכל, כמה פעמים במהלך החיים שלך כבר יוצא לך להיתקל בסל שעשוי מענפים? אני מהמר שפחות מהפעמים שיוצא לך להיתקל בסיב אופטי בפי הטבעת.

בחזרה לנושא הדיון, דעה רווחת אך שגויה היא שכל הנרקומנים מזרחיים. זה כמובן לא נכון, רבים מהם רוסים (והם לובשים טרנינג, או כמו שאנחנו מתארים את זה בעברית, "אני יכול לצאת מהבית ככה?"). האמת היא שמאיפה הם מגיעים זה לא העניין: מה שחשוב הוא שלנו, כאומה, יש הרבה ללמוד מנרקומנים. למשל, אומרים שחתולים הם חיות נקיות, אבל אני לא בטוח בזה. פעם גר נרקומן מתחת לבית שלי. הוא היה בחור נחמד בסך הכל. ברוב הימים קראו לו ראובן. אני לא אומר שחתולים עושים סמים, אבל כשראובן ליקק לעצמו את היד ואז מרח את הרוק על כל הפנים, לא חשבתי שהוא נקי.

אם נחזור למזרחיים, כבר שנים שרבים מהם חשים כי האשכנזים מעלימים את התרבות שלהם. זה, כמובן, נכון לחלוטין. לא כל תרבות היא מציאה גדולה. תסתכלו על זה ככה: אם ינחתו כאן חייזרים, מתוחכמים מספיק בשביל לחצות את הגלקסיה, ויהיו מוכנים ללמד אותנו את כל מה שהם יודעים, אני לא הולך לומר להם: "אני אבוא איתכם, אבל אני דורש את הזכות להמשיך לצפות ב'היום שהיה עם גיא זהר'". לא, אני פשוט אלך עם החבר'ה שיודעים איך לרפא סרטן ולחבר מערכת קולנוע ביתי. אז כאשכנזי, אני די משוכנע בכך שמאיר אריאל עדיף על דודו אהרון, ושכל מי ששומע דודו אהרון צריך לעבור למאיר אריאל, ולא להפך. בגלל זה גם קשה לי להבין את האפריקנים והוובוזלות שלהם. נראה לי כמעט בלתי נתפס שבכל יבשת אפריקה לא התקיימה לפני המונדיאל השיחה הבאה:

מטומבו: האדם הלבן רוצה שנפסיק עם הוובוזלה.

קטומבו: אתה גנוב? בוא נקשיב לו. באמת נראה לי שהוא יודע על מה הוא מדבר. אחרי הכל, די מצליח להם באירופה עם כל האוכל והמזגנים וה־Xbox והלחיות 85 שנה.

אני לא חושב שצריך להתעצבן עלי. הרי שנים אני שומע ממזרחיים את הטיעונים ההפוכים: שאין לי קצב, שאני יבש, ושאני לא יודע לדקור. חלאס, קצת כבוד. מי המציא את ה"סודה קלאב", אה?

צריך לומר את האמת. אכן, בתחילת הדרך דפקו את המזרחיים בדרכים שונות, שרובן מובילות לדימונה. כדי להגן על הכבוד המזרחי הוקמה מפלגת ש"ס. המפלגה חרטה על דגלה את הפסקת האפליה בין אשכנזים ומזרחיים וקירוב המזרחיים לדת, ואז מישהו סיפר לה שהרבה יותר פשוט לצייר על הדגל.

ש"ס פועלת על פי ציוויו הישיר של אלוהים עצמו, שבאחד הפסוקים היותר עלומים בתנ"ך ציווה על העם לתת את כל הכסף לש"ס. והם גם באמת היו מקבלים את כל הכסף, אם יעקב ליצמן מאגודת ישראל לא היה לוקח את הרוב לפני שהוא מגיע אליהם. למה האדמו"ר מגור ועובדיה יוסף לא מזמינים אחד את השני לקרב מוטות סטייל משה־פרעה וגומרים את הסיפור הזה, פשוט נשגב מבינתי.

זהו. אני חושב שהמינימום האפשרי שכותב יכול לעשות זה להצחיק את הקוראים שלו, ואני מאמין גדול בלעשות את המינימום האפשרי. תאמינו לי שאני לא מתכוון למשפט אחד ממה שכתוב למעלה*, ולמעשה, כמה מהאנשים שאני הכי שונא הם מזרחיים.

*חוץ מהפלוץ, הוא באמת היה גדול