מי הזיז את התורה שלי?

הרבה מתחרים קמו בשנים האחרונות לפסיכולוג היהודי זיגמונד פרויד, ואחד מהם הוא ה"פסיכולוגיה היהודית". העם היהודי אמנם הספיק לצבור במהלך חייו לא מעט חומרים שדורשים טיפול אצל פסיכולוג, אבל גם לא מעט תשובות ודרכים משלו לטפל בבעיות.

העידן הרוחני שאופף אותנו בעשור האחרון הגביר אצל רבים את הנטייה לחפש עזרה נפשית בכתבים מוכרים - ולהחליף את הספרות המקצועית בספרות רוחנית יהודית. הספר "אוצרות פנימיים", שכתבה אודליה מימון, עובדת סוציאלית ויועצת אישית, הוא מעין ספר התעמלות לנפש. מדריך להתפתחות אישית, מלווה בתירגולים לבית, ברוח המחשבה היהודית.

"התפישה של הפסיכולוגיה היהודית היא שבכל אדם יש נשמה אלוקית ולא משנה מה קרה בחייך, גם אם פישלת, הנשמה שלך טהורה", מסבירה מימון. "לכן הספר מתחיל בתפישה העצמית שלנו ואיך להגיע לתפישה חיובית, תוך כדי פיתוח מודעות לכוחות שטמונים בנו. ביהדות יש חשיבות מאוד גדולה לערך של האדם. כל אדם הוא עולם ומלואו, לכל אחד יש את המקום המיוחד שלו.

"אם אדם לא מכיר בערכו שלו - הוא לא יכול להתקדם, ולכן הספר מציג כבר בהתחלה תרגילים לזיהוי הכוח שיש בנו. התרגיל הראשון הוא לא לשאול את עצמך מה אני שווה, אלא לשאול את הקרובים אליך, לשאול בדמיון חבר קרוב או בן משפחה. תרגיל נוסף הוא להיזכר בדברים טובים שהיו לך, כי חוויות טובות מוציאות מאיתנו כוחות טובים. דבר נוסף הוא לשים לב למה אתה לובש. יש משמעות למראה החיצוני, הבגדים משפיעים עלינו, ולכן תלמידי חכמים מצווים להתלבש יפה".

המטרה של מימון היא לא לשפר את ארון הבגדים שלכם, אלא לגרום לכם להשתנות. "אדם צריך לעשות לפחות עצירה אחת במהלך היום ולזהות את אופן ההתנהלות שלו", היא אומרת, "אחרי שאני מזהה משהו שלא מוצא חן בעיניי, מגיע שלב השינוי. שינוי חייבים לעשות מתוך נחת, לא מהמקום ש'אני דפוק', אלא ש'אני טוב ואני רוצה להיות יותר טוב'".

הנשמה נשארת טהורה

השינוי חייב להתחיל במשהו מאוד קטן. מימון מציעה שאם רוצים לעבוד על מידת הכעס, צריך להתחיל במשהו שאפשר לעמוד בו. לכן, התרגיל הראשון יהיה ליצור זמן קצר ומוגדר שבו לא כועסים - אפילו 10 דקות. בזמן הקצר הזה מרכזים את כל כוחות הנפש כדי לעמוד במשימה ובהמשך, תרגיל הזמן יילך ויתרחב.

"חשוב להכיר בכך שהמעידות הן משהו חיצוני בלבד", מרגיעה מימון את מי שלא מצליח, "יש ליצור הפרדה - הנפילות שלי הן חיצוניות, אבל הנשמה שלי ממשיכה להישאר טהורה וטובה. כשמכירים בזה, קל יותר להשתנות. וכדי שהשינוי יהיה אמיתי, חשוב לחבר בין המעשה לבין הלב, כי משם בסופו של דבר האדם פועל.

"אדם שהרגש שולט בו יכול לפעול בניגוד גמור למה שהוא חושב, ומתוך זה יתאפשר שינוי. אין רגש רע. כל רגש שהקב"ה טבע בנו - יש בו משהו טוב, וצריך לקחת אותו למקום חיובי ובונה. אדם צריך לדעת לנתב את הרגשות שלו. רגשות שליליים הם כמו מטרד שנדבק בנו ויכול לשמש תמרור לצמיחה ושינוי, זה אמור להגיד לנו משהו. אדם יכול לקחת את הכעס ולחפש מקום טוב שאפשר לפרוק אותו שם, זה יכול להיות בכתיבה, או בפעילות פיזית. תהליך של שינוי הוא תהליך מאוד מקובל ביהדות, מאחר שביהדות אנחנו מאמינים שאדם נולד עם בחירה, אי אפשר להסתפק ב'אני כזה'. אדם תמיד צריך לבדוק איפה הוא נמצא ולעבוד על עצמו. לאדם היהודי נאמר 'ובחרת בחיים'. יש לנו כל הזמן אפשרות לבחור איפה אנחנו רוצים להיות".

אפשר לגלות שב"אוצרות פנימים" הסוף הוא טוב. מימון מבקשת להביא את הקורא שלה לגן עדן אישי של מודעות עצמית חיובית וביטחון עצמי גבוה. "אחת ממכות הדור שלנו זה חוסר אמון של אנשים בעצמם", מסבירה מימון, "התקווה שלי היא שבדור המבולבל שלנו הספר הזה ייתן לאנשים מסוימים אפשרות לסדר. זו בעצם 

הזמנה לעצור את המנגנון האוטומטי שמפעיל אותנו ולהתחבר לעצמנו, להכיר את מבנה הנפש ולהבין מה אני יכול לעשות בכל הבלבול הזה.

"נקודת המוצא של הספר הזה שונה משל ספרי מודעות או פסיכולוגיה אחרים מאחר שנקודת המוצא שלו היא שאדם נולד בעולם הזה עם תפקיד והוא צריך כל הזמן להתפתח, לצמוח ולתקן. הספר הזה הוא עבודה על מודעות, אבל ממקום אחר, ממקום שמאמין שמכיוון שלכל אדם יש נשמה אלוקית, יש בו משהו חיובי, ואת זה הוא צריך לגלות. בספרים אחרים כל התיאוריות נובעות מתיאוריות של בני אדם, אבל הספר שלי נשען על התורה. כשמתבוננים ביהדות מבינים מהו השורש של האדם. האדם נברא בצלם אלוקים. אלוקים ברא את האדם ישר, והייחודיות של האדם היא שהוא היחיד בבריאה שיש לו יכולת בחירה. בכולנו יש מורכבות, אבל בניגוד לפסיכולוגיה שמחפשת את הפתולוגיה באדם, אנחנו בטיפול היהודי מחפשים את הכוח שבאדם".