"השכר בח' הציבוריות יותר מהוכפל בתוך 7 שנים"
ממחקר שביצעה רשות לניירות ערך עולה כי השכר הממוצע של בכירים בחברות ציבוריות זינק מרמה ממוצעת של 1.6 מיליון שקל ב-2003 ל-3.7 מיליון שקל ב-2009. בנוסף, נמצא קיים קשר חלש בין השכר בחברות לבין ביצועיהן
השכר הממוצע של מנהלים בחברות הציבוריות למעלה מהכפיל את עצמו בין השנים 2009-2003 - כך עולה ממחקר מקיף שביצעה רשות ניירות ערך, אשר הוגש אתמול (ג') לוועדת נאמן לבדיקת השכר בחברות ציבוריות. המחקר מוצא קשר חלש ולא עקבי בין שכר בחברות הציבוריות לבין ביצועי החברות.
מדובר במחקר המקיף והגדול מסוגו שנערך בישראל במשך 7 שנים, הכולל את שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות במדד תל אביב 100 למעט החברות הדואליות, כלומר ב-67 חברות. את המחקר ביצעה ד"ר גתית גרשגורן.
ניתוח מרכיבי השכר מלמד כי משקל מרכיב השכר הקבוע בתגמול הבכירים ירד לאורך השנים ופינה את מקומו לתגמול בצורת מענקים מבוססי מניות – אופציות. כך שאם מרכיב השכר הקבוע בתגמול עמד על 73% ב-2003 הוא ירד ל33% בלבד ב-2009. במקביל גם עלה שיעור הבונוס הניתן למנהלים.
במקום ה-11 בעולם
ניתוח מגמות השכר בין בעלי התפקידים השונים מלמד כי בעלי התפקידים שלא הורידו את שכרם במהלך המשבר הם נושאי משרות שאינם יו"ר חברה או מנכ"ל, כלומר דרג הסמנכ"לים. בשכר המנכ"לים ויו"רים חלה ירידה במקביל למשבר, אולם שכרם שב לרמה המקורית עם תחילת ההתאוששות. מתוצאות המחקר עולה גם כי השכר עולה ככל שגיל מקבלו עולה, ובגילאים 60-51 השכר הוא הגבוה ביותר. לא נמצאה מובהקות בין שכר גבוה להשכלה אך נמצא מתאם מסוים בין שכר גבוה וניסיון.
בחינה השוואתית של השכר בישראל ביחס לעולם מלמד כי ישראל ממוקמת במקום ה-11 בעולם בגובה שכר הבכירים, מקדימות אותה (מהמקום העשירי ועד הראשון) הולנד, צרפת, ספרד, איטליה, אירלנד, אנגליה, גרמניה, שוויץ וארה"ב שממוקמת במקום הראשון בעולם בשכר המנהלים בחברות ציבוריות.
בתקנון הממצאים על פי התמ"ג וגודל חברה עולה כי שכר הבכירים בישראל קרוב מאוד לממוצע האירופאי. בחינת מרכיבי התגמול פנימה מלמדת כי במרכיב תמהיל התגמול ישראל קרובה יותר למודל האמריקאי, וזו עשויה להיות בעיה כיוון שישראל דומה יותר למבנה השליטה בחברות אירופאיות.
המחקר גם בדק את התגמול בחברות הציבוריות והקשר שלו לממשל תאגידי, ומצא כי בחברות עם שיעור גבוה של דירקטורים חיצוניים השכר נמוך יותר, וכן שככל האחוז או ההשפעה של הדירקטורים החיצוניים גבוה יותר כך השכר נמוך יותר, וכן כי לאסיפות הכלליות לא מגיעים הסכמי שכר שסיכוייהם לעבור נמוכים.
נושא נוסף שנבדק הוא שכר המנכ"ל בקבוצה עסקית (חברת אחזקות), שכר שלרוב הינו גבוה יותר ביחס לחברות אחרות, אבל לא בפער משמעותי מאוד מבכירים אחרים. עם זאת, בקבוצה עסקית תגמול בצורת אופציות משמעותי הרבה יותר. כמו כן נמצא כי שיאני השכר נמצאים בקבוצות עסקיות - 70% ממקבלי השכר הגבוה לאורך שנות המחקר השתייכו לקבוצות עסקיות.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
