"הבן שלי נהרג בג'נין. בקולנוע חבריו ימצאו מפלט"
בית הקולנוע בג'נין, שנבנה ב-1957 ועמד מוזנח מאז האינתיפאדה הראשונה, נפתח מחדש בזכות שלושה חולמים: מנהל, במאי והאב השכול איסמעיל חאטיב. באירוע הפתיחה נכחו אורחים מקומיים ובינלאומיים והובעה התקווה לעידן חדש
"בית הקולנוע הזה הוא חלום שהתגשם", אומר לי נהג המונית בנסיעה הקצרה ממחסום ג'אלאמה ועד לפתח בניין המושל של ג'נין, שם נערכה בשעות הצהריים מסיבת עיתונאים עמוסה בתקשורת זרה שהגיעה לסקר את פתיחתו המחודשת של "סינמה ג'נין". קצת קשה לזהות את המבנה הישן שעמד שומם ומוזנח מימות פרוץ האינתיפאדה הראשונה. בחודשים האחרונים, בכל גיחה לג'נין, אפשר היה להתבונן בהתפעלות בשלבי בנייתו השונים של האולם. ישור הקרקע, קרצוף הקירות, חיזוק היסודות - עבודה סיזיפית, שהתקדמה בקצב רצחני שכיוון לשבוע בדיוק לפני תחילתו של חודש הרמדאן.
בית הקולנוע בג'נין נבנה בשנת 1957 והיה לאחד מבתי הקולנוע השוקקים באזור. מאות פקדו אותו מדי יום לצפות בסרטים מהעולם הערבי ועם הזמן נוספו לתכנייה גם סרטים אמריקנים וסרטי פעולה. אבל האינתיפאדה הראשונה הובילה לסגירת האולם ולהפסקה מוחלטת של הפעילות בו.
ההכנות לאירוע הפתיחה נמשכו גם בבוקר (צילום: רויטרס)
במשך יותר מ-20 שנה נמנעה מתושבי מחנה הפליטים הזכות הטריוויאלית לחלום ולדמיין מול מסך הקולנוע. אוכלוסיית מחנה הפליטים והעיר ג'נין היתה לכודה בדרמת הישרדות יומיומית תחת כיבוש חונק ומצוקה כלכלית קשה. בניגוד לרמאללה שבה המשיכו החיים להתקיים כסדרם, בעזה ובג'נין החיים נעצרו במובנים רבים. עם שוך הקרבות ואחרי שנים של שיקום ההריסות, החלו להופיע בג'נין סממנים ראשונים של חזרה לנורמליות. הרעב לצריכת תרבות הוליד את הקמת המרכז למוזיקה ופתיחתו המחודשת של תיאטרון החופש. בד בבד נרקם הרעיון גם לפתיחתו המחודשת של בית הקולנוע ובזכות שלושה חולמים החל הפרויקט לצבור תאוצה: מנהל הפרויקט פאכרי חמאד, במאי הקולנוע הגרמני מרכוס ורטר וגיבור סרטו "הלב של ג'נין", איסמעיל חאטיב ששכל את בנו, אחמד, בתקרית ירי בה נהרג בשוגג על ידי חיילי צה"ל כששיחק ברובה צעצוע.
חאטיב, שהחליט לתרום את אבריו של בנו המת לילדים ישראלים ובכך הציל את חייהם, הוא הכוח המניע מאחורי הפרויקט ובזכות סיפורו האישי המרגש, נרתמו רבים וטובים לסייע בהגשמתו. הסרט הדוקומנטרי על חייו השיק את פתיחת בית הקולנוע. כשנשאל למשמעות היום הזה בו נפתח בג'נין מחדש בית הקולנוע הישן, אמר חטיב: "הבן שלי נהרג ברחובות של ג'נין כי לא היה לאן ללכת. בית הקולנוע הוא מקום מוגן שחבריו של אחמד יוכלו למצוא בו מפלט, זה מקום נורמאלי שבו ילדים יכולים ליהנות".
הקהל באולם. סממנים של חזרה לנורמליות (צילום: AFP)
עבודת ההקמה נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות. צוות של עשרות מתנדבים פלסטינים ואירופים עשה במלאכה ולפני הזריחה נתלה לראשונה המסך על קיר האולם. אז מה יוקרן בבית הקולנוע בג'נין? לדברי מרקוס ורטר, חודש הרמדאן ייתן קצת זמן לחשוב בשקט על התכנייה. "אנחנו רוצים להקרין בבית הקולנוע סרטים טובים, שזה כמובן סובייקטיבי, אבל הכוונה לא רק לשוברי קופות אלא לסרטים שיעבירו מסר. אנחנו רוצים לייצר סביבה חיובית שתאפשר לאנשים שבאים לבית הקולנוע לספוג. ננסה להימנע מלבחור בנקודות קיצון. זה לא יהיה רק סרטים אינטלקטואלים או רק בידור. הקולנוע הזה הוא בשביל תושבי ג'נין ותהיה להם השפעה על תכניו". מחירי הכרטיסים בבית הקולנוע ינועו בין 5-10 שקלים בלבד.
הזדמנות לחיים מלאים
לא מעט כסף גרמני הושקע בפרויקט. גץ לינגטנל, ראש הנציגות הגרמנית ברמאללה, דיבר על השקעה של כ-320 אלף יורו ועל מחויבות ארוכת טווח. "ממשלת גרמניה תמכה בפרויקט מתחילתו והעמידה לצורך כך מספר רב של מתנדבים", אמר לינגנטל, "זה משמח לראות כל כך הרבה אנשים שמחכים להיכנס לאולם, אני מקווה שבית הקולנוע, הפסטיבל ואירועי תרבות נוספים שמתוכננים להיערך במבנה ישמשו את הקהילה ושהמצב הביטחוני יישאר יציב".
שער הכניסה. הרמדאן יאפשר חשיבה על תוכניית הסרטים
גם כדורא מוסא, המושל בג'נין, מקווה שהרגיעה תמשך ושהחיים בעיר יימשכו כסדרם ללא הפרעות. "לאנשי ג'נין לא היו עד היום פעילויות תרבות בגלל הכיבוש. עכשיו, כשהמצב פה משתנה, תהיה לנו הזדמנות לחיות חיים מלאים. ג'נין היא כיום מודל של סביבה בטוחה ואני מודה לכל מי שאפשר לכך לקרות. הפלסטינים הם אנשי שלום וכולנו מקווים לעתיד טוב, תעבירו את המסר הזה הלאה", אמר לעיתונאים.
בשלושת הימים הקרובים יוקרנו באולם בית הקולנוע בג'נין סרטים שונים, בהם "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי, שילווה בדיון בנוכחות הבמאי ומנהל סינמטק תל אביב, אלון גרבוז והסרט "הילדים של ארנה" של ג'וליאנו מר-חמיס. סרט נוסף שיוקרן בפסטיבל הוא הקומדיה המצרית "חסאן ומרקוס". על אירוע הפתיחה אחראית מונה סטאיטי, שמייצגת במידה רבה את הדור הצעיר ואת קולן של הנשים בג'נין. "כששמענו על הרעיון ההתרגשות היתה גדולה מכך שעכשיו כבר לא נצטרך לנסוע לבית לחם או לרמאללה כדי לראות סרטים", אומרת סטאיטי, "אנחנו זקוקים לתרבות, זקוקים להיפתח לדברים חדשים ולחיים שבמשך הרבה מאוד זמן עצרו. אנשים בגילי מחכים לפתיחה בכיליון עיניים". סטאיטי הוסיפה ואמרה כי הקולנוע שולח מסר חיובי לגבי המתרחש בג'נין. "אנחנו רוצים לחזור לחיות חיים נורמליים ובטוחים", אמרה סטאיטי והדגישה, "הפרויקט הזה פותח בנוסף לכל גם דלת לנשים פלסטיניות, הוא מאפשר לנו לבחון את חיינו ודוחף אותנו להגשים את עצמנו".
מאבטח בפתח הבניין המחודש. להפוך חלומות לנגישים (צילום: AFP)
אורחת כבוד שהגיע במיוחד לג'נין לרגל פתיחת בית הקולנוע היא פעילת השלום, ביאנקה ג'אגר. אשתו הראשונה של סולן "האבנים המתגלגלות", מיק ג'אגר, פעילה מזה שנים ארוכות למען זכויות אדם ולדבריה נחשפה לפרויקט בעקבות הסרט התיעודי של מרקוס ורטר. "זו זכות ועונג להיות פה ולשבת לצדו של איסמעיל חטיב", אמרה ג'אגר, "האיש הזה ממלא אותי השראה מהרגע שראיתי אותו לראשונה על מסך הקולנוע בסרט ועד שפגשתי אותו בבזל". ג'אגר סיפרה כי הפעם האחרונה בה ביקרה בג'נין היתה בשנת 2002 בסיור עם כוחות האו"ם. "נדהמתי מההרס שראיתי בעיני. היום אני יכולה להגיד שיש סיבה לתקווה, יש בפירוש סיבה להסתכל קדימה אל העתיד פה בג'נין. פתיחת הקולנוע היא חלק מתהליך ואני מקווה שהוא יפעל ויתפתח ויהפוך חלומות לנגישים". גם הזמר רוג'ר ווטרס שלח קליפ תמיכה, בו שר "עמוק בליבי אני מאמין שהאמת תשחרר אותנו".
פכרי חמאד, מנהל בית הקולנוע ומיוזמי הפרויקט, מתקשה להסתיר את התרגשותו. "זה כמו נס", הוא אומר, "רבים חשבו שלא נצליח
, אבל הצלחנו נגד כל הסיכויים. זה קורה". החלום שלו הוא להפוך את בית הקולנוע למרכז תרבות שיהיה מוקד עלייה לרגל. שעה קלה לאחר תום מסיבת העיתונאים עמסו מאות מתקהלים את הכביש ואת המדרכות שלפני בניין בית הקולנוע. כמות גדולה של כוחות המשטרה הפלסטינית כיסו את האזור. תזמורת של נגנים צעירים בחולצות שחורות עליהן מודפסת השנה 1948 תופפו את דרכם בין ההמונים.
הקהל חיכה להגעתו של ראש הממשלה הפלסטינית, ד"ר סלאם פיאד, והלחץ הורגש באוויר. מכוניות השרד עצרו בחריקת בלמים ומתוכן יצא ראש הממשלה. הוא לחץ ידיים, פיזר חיוכים, מבטו אמר נינוחות. זהו יום שמח בג'נין גם לאלה שלא הצליחו הערב לפלס את דרכם בין המכובדים וכוחות האבטחה אל האולם, בעיקר כיוון שעם פתיחתו מסמן בית הקולנוע המתחדש, תקווה לעתיד ועידן חדש שממתין בפתח.
לפנייה לכתב/ת 
