מרוויחים שכר ממוצע? כך תצליחו לחיות טוב
רבים מאיתנו "לא גומרים את החודש", אבל שלומית יהב מאמינה ששני בני זוג עובדים יכולים לנהל משק בית בלי מינוס. איך עושים זאת? ליתרה שנותרת אחרי ניכוי ההוצאות הקבועות יש להתייחס בחישוב שנתי. ניהול נכון יאפשר גם לבלות ואפילו לפתוח חיסכון
רוב הציבור הישראלי מנהל חשבון בנק ביתרה שלילית, מציאות שלמעשה אין לה הצדקה. אם ננהל את התקציב על פי הממוצעים במשק, נמצא כי בהחלט ניתן לחיות בכבוד ללא יתרות חובה.
אחרי הוצאות - יתרה של 800 שקל
השכר הממוצע לחודש עומד על סך 8,235 שקל בחודש (נכון לאפריל 2010). לאחר ניכוי ביטוח לאומי, מס בריאות, מס הכנסה וביטוח פנסיוני, נמצא עצמנו עם סכום נטו לפי הפירוט הבא:
רווק/נשוי - 6,887 שקל.
נשואה + 1, שכר נטו של 7,195 שקל.
נשואה + 2, שכר נטו של 7,243 שקל.
לצורך ההמחשה, ניקח משפחה צעירה בה שני בני הזוג עובדים ויש להם שני ילדים האחד בן שנה והשני בן 4, הם גרים במרכז הארץ בדירה שכורה בת 3.5 חדרים ומחזיקים ברכב משפחתי ממוצע בן 4 שנים. שניהם משתכרים שכר ממוצע במשק.
סך כל ההכנסה נטו של שני בני הזוג היא 14,130 שקל.
להלן ההוצאות הקבועות (בשקלים):
שכר דירה - 3,300
מעון יום - 2,000
גן+צהרון - 1,600
חשמל - 300
ארנונה ומים - 400
אינטרנט וטלפוניה - 300
רכב - 2,200
ביטוח דירה - 80
סל קניות ממוצע - 3,150
סה"כ: 13,330
יתרה: 800
ההוצאות המפורטות מהוות ממוצעים שחושבו על פי סקרים ומבחני שוק למשפחה. הן אינן כוללות הוצאות ניהול חשבון ו/או הוצאות שוליות אחרות, אשר לעיתים יכולות לשנות התחשיב עד ל-10% בסך הכולל.
יתרה של 800 שקל אמורה לשמש לביגוד והנעלה, ביטוחים נוספים, תרבות ופנאי וחיסכון חודשי קבוע לעתיד טוב יותר.
התנהלות יעילה יכולה לחסוך יותר
על פי התחשיב המפורט אנו רואים כי אם פועלים על פי הממוצע (שאינו יעיל במיוחד) הרי שנוכל לעמוד בתקציב החודשי, אם כי ללא אפשרויות חיסכון גבוהות במיוחד.
על פי תחשיבים מדויקים יותר, ניתן להגיע לכדי חיסכון בחלק מההוצאות כמפורט להלן:
| סוג ההוצאה | סכום בשקלים | אחוז חיסכון | סכום החיסכון בשקלים |
| חשמל | 300 | 12% | 36 |
| ארנונה ומים | 400 | 2% | 8 |
| אינטרנט וטלפוניה | 300 | 11% | 33 |
| רכב | 2,200 | 4% | 88 |
| ביטוח דירה | 80 | 5% | 4 |
| סל קניות ממוצע | 3,150 | 18% | 567 |
אחוזי החיסכון המפורטים, הינם ממוצעים וכמובן שהמפרט האישי יכול להשתנות ממשפחה למשפחה, עם זאת, כל משפחה יכולה לחסוך ברגע שיוחלט על יעילות תקציבית.
איך עושים זאת?
- חשמל - מבזבז החשמל הגדול ביותר הוא השארת מערכות דלוקות לאורך זמן למרות שאינן בשימוש, למשל שמירת הטלוויזיה במצב "המתנה" למעלה מ-12 שעות ביממה בממוצע.
כמו כן, ניתן לנהל ביעילות את השימוש בצרכני חשמל כגון : דוד שמש, תנור, מיחם וכד', כיבוי כל מכשיר שאינו בשימוש וכמובן מנורות בחדרים ריקים, החלפת מנורות למנורות חיסכון ועוד.
- מים - התקנת חסכמים, ניהול נכון יותר של כביסות ומדיחים, התבוננות מעמיקה יותר על צריכת המים של המכשירים.
- אינטנרט וטלפוניה - משא ומתן יעיל יותר מול הספקיות, מעבר קווים, הימנעות משדרוגים בכל הזדמנות שהמפעיל משווק מכשיר חדש, מעבר למכשירים חינמיים (למשל סקייפ) ועוד, ניתן לחסוך בפרק זה אף 30% מהעלות.
- רכב - משא ומתן ברכישת ביטוח, תכנון יעיל של נסיעות, למשל: היה ויש צורך לבקר במרפאה, להקפיץ לחוג וגם לערוך קניות, מומלץ לשלב בין השלושה כך שמרחק הנסיעה הכולל יתקצר. או לחילופין לנהל "פול" הסעה למקום העבודה וכן הלאה.
- ביטוח דירה - משא ומתן נכון מול חברת הביטוח.
- סל קניות - ביצוע קניות רק על פי רשימה מתוכננת, השוואת מחירים, רכישת הכמות המתאימה ועוד. בסעיף זה ניתן לחסוך סכומים משמעותיים ביותר וקצרה היריעה מלפרט.
בגדים ובילויים? תעשו חשבון שנתי
כאמור, בניהול יעיל יותר של התקציב נגיע לחסכון נוסף של כ-736 שקל ומכך שהיתרה לשימוש תעמוד על סכום של 1,536 שקל בחודש, המאפשרים לנו לרכוש ביגוד והנעלה, ביטוחים נוספים, ואף להשתתף במופעי תרבות מעת לעת ולחסוך בכל חודש כ-800 שקל ואף יותר.
בנקודה זו יש שיקפצו ויטענו כי התקציב המיועד להלבשה ובילויים נמוך מידי, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון שעלות חולצה מגיעה אף ל-100 שקל ובילוי בסרט מגיע לכדי 150 שקל, אם נסתפק רק בפופקורן ושתייה.
על כך ייאמר: אכן כן, כל בגד שנרכוש וכל בילוי מחוץ לבית עולה לנו, יש מקרים שהעלות תעמוד על 50-20 שקל ויש מקרים שהעלות תגיע למאות רבות, אולם, עלינו לזכור כי לא בכל חודש אנו רוכשים בגד ולא בכל חמשוש אנו מבלים בעלות של צימר.
יש להתייחס לתקציב כתקציב שנתי ולהתייחס לכך בהתאם, הרי כמשפחה צעירה עם שני ילדים קטנים, אנחנו לא ממש יוצאים לבלות בכל חמשוש ולבטח לא יוצאים בכל חודש לצימר.
חופשה שנתית - על חשבון דמי הבראה
אז איך כן אפשר לחסוך 800 שקל בחודש וגם להתלבש ולבלות כאשר נותרים בידנו רק 736 שקל בחודש? גם כאן, יש להתנהל ביעילות.
נתחיל עם החופשה השנתית:
אחת לשנה כל אחד מבני הזוג העובדים זוכה למענק הבראה ממעסיקו, התקציב כיום עומד ע"ס 351 שקל לכל יום, כאשר מספר ימי הזכאות הם פונקציה של הוותק בעבודה.
נניח שהאחד בעל ותק של שנתיים והשני של 4 ומכך שסך הימים של שני בני הזוג עומד על 13 ומכך שהסכום יעמוד על 4,563 שקל ברוטו והנטו יהיה כ 3,650 שקל.
סכום מספק בהחלט לחופשה נחמדה בארץ, אם מסתפקים במלון פחות מ 5 כוכבים.
כאמור, החופשה השנתית שלנו בהחלט יכולה לרדת מהתקציב שנותר לנו.
ועכשיו נותרו בידנו סך של 736 שקל ליתר הרכישות. השלב הראשון הוא להתייחס לסכום זה כסכום שנתי ולא חודש ומכך שהתקציב שלנו עומד כבר על 8,832 שקל - סכום משמעותי לכל הדעות.
כאמור, עלינו לזכור שלא בכל חודש קונים חולצה ולא בכל שישי הולכים למופע של מדונה.
בנוגע לביגוד והנעלה מומלץ לקבוע תקציב מראש, למקד קניות בסוף עונה, להימנע מרכישת מותגים, לעשות סדר בארון הבגדים ועוד.
כך גם בתחום הבילויים. ניתן לשלב בין בילויים, חלקם מחוץ לבית וחלקם בבית (לא רק מול הטלויזיה, אפשר גם לקבוע בילוי משותף עם חברים).
בבילויים מחוץ לבית, בהחלט ניתן לפעמים להסתפק בקפה ומאפה או טיול רגלי עם חטיף קל - לא כל בילוי חייב להסתיים בהוצאה של 200 שקל ויותר.
בקלות רבה ניתן לחרוג מהתקציב ולהגיע ליתרת חובה בבנק, אשר תביא להוצאה נגררת בצורת ריבית החובה.
בכדי להימנע מגרעון תקציבי, חשוב ורצוי לנהל רישום מסודר של כל ההוצאות הקבועות ולנהל בחוכמה את הרכישות שלנו.
הכותבת היא מנכ"ל חברת "החלק המשלים" העוסקת במחקר פיתוח והדרכה בתחומי ביטוח כלכלה ופיננסים ומנהלת את "המרכז הישראלי לפיתוח העסק" בתחום היזמות
לפנייה לכתב/ת 
