ההתקפה תאווה לעיניים, כספי עף על המגרש
"עם משחק התקפה כמו שראינו מול לטביה, יהיה קשה מאוד לגבור על ישראל. בורשטיין והלפרין הריצו את הנבחרת לדקות שהזכירו צונאמי". מוטי דניאל נהנה מכל רגע בהיכל נוקיה
פרקים אדירים של כדורסל יפה לעין העלימו את הלטבים כבר מהרגע הראשון ונתנו הצגה מלאה לאלפי האוהדים שמצידם מחכים לשבת - לקרב על ראשות הבית מול מונטנגרו.
זה לא שהכל דפק, ראינו לא מעט סממנים מדאיגים - ריבאונד ההגנה היה עקב אכילס וגם יותר מדי פעמים הלטבים עמדו חופשיים מחוץ לקשת. בראייה לעתיד אל המשחק בלטביה (רחוק, אני יודע, אבל חשוב מאוד בקרב הטבלאי) זה עלול לעלות ביוקר במגרש חוץ, שם באופן טבעי אחוזי הקליעה משלוש שלנו אמורים להיות נמוכים יותר מהתצוגה המטורפת של היום.
אלו בעיות שמלוות את הנבחרת הנוכחית מיומה הראשון, אז עדיף אולי להתרכז בנקודות החוזק ולפתח אותם. אני בטוח שעם משחק התקפה כמו שראינו היום, יהיה קשה מאוד לגבור על ישראל. ראינו שילובי מסירות בתנועה בהתקפות מעבר שהיו תאווה לעיניים. יכולת הסיום של עומרי כספי וליאור אליהו, אשר נראים לפעמים כאילו הם עפים על המגרש, באה לידי ביטוי בזכות משחק חכם ומפרגן של יוגב אוחיון, טל בורשטיין ויותם הלפרין.
הגדיל לעשות האחרון כשוויתר על סל קל לטובת אסיסט לדאנק של כספי שהרים את ההיכל - זה החומר שהופך את הנבחרת הזאת ליחידה מגובשת וממוקדת מטרה. יותם יכול היה לצרף עוד שתיים סתמיות לטור הנקודות שלו, אבל זיהה את הסיטואציה שהיתה ברצועת הזמן בה כספי השתלט על ההיכל. עומרי הפגין במחצית השנייה שואו-טיים במיטבו כאשר קלע במגוון צורות מרשים - בהטבעות, שלשות ודרך חדירות יפות.
עומרי כספי. קלע במגוון צורות מרשים (אלי אלגרט)
כספי, יחד עם אליהו, הגיעו למשחק עם צ'יפ קטן על הכתף מהמשחק באיטליה. אליהו נכנס די מהר למשחק הערב והנושא שלו ירד מסדר היום. דווקא לכספי הלך קשה יותר. הוא לא הצליח לקבל את הכדורים במקומות שנוחים לו ונאלץ לנסות בכוח. אפילו שהיה לו מגרש ריק, הוא רץ עם הכדור לטאץ' דאון ושכח לכדרר מרוב התלהבות ורצון יתר. כאשר משחקים בנחישות שכזו, עם הכושר הבסיסי הטוב שהוא נמצא, אז גם מגיעה מחצית מהסרטים כמו שהיתה לו בשנייה.
אחרי רבע ראשון רצחני עם 37 נקודות, קיבלו המאמנים את הצד הבעייתי של סגל רחב - הצורך לשתף הרבה שחקנים. גם כדי לשמור על בריאות ואנרגיה בשבוע של שלושה משחקים קשים וגם כדי לא לייבש אף אחד בידיעה שיצטרכו אותו די בקרוב, נעשו הרבה חילופים שהאטו את הקצב.
בהפרש כל כך גדול קשה לעלות מהספסל. פסיכולוגית, יושב לשחקן בראש שהמשחק
כבר גמור ואין הרבה מה לעשות הלאה. כל שחקן רוצה להרגיש חלק מהניצחון ולעלות למגרש כשהקבוצה ביתרון דו ספרתי כבר ברבע הראשון, זה דבר שמרדים אותך.
זו חלק מההתנהלות שצריך לדעת לתמרן. במשך דקות ארוכות הנבחרת דשדשה והלטבים התקרבו לאט אבל בטוח. זה מצב מאוד מסוכן מכיוון שההפרש ירד כבר לשמונה, עם הרבה זמן על השעון. עוד התקפה אחת רעה והמשחק יכול היה להסתבך.
בנקודת השפל של ההפרש, שלוש וחצי דקות לסיום הרבע השלישי, לקחו המאמנים סיכון שהשתלם. היה צריך למצוא את ההרכב שיחלוץ את הפקק ויגמור את המשחק. במצב הזה, הצוות בחר ללכת עם בורשטיין והלפרין בעמדת הגארדים - זה ציוות שקרס בפתיחת המשחק באיטליה. אז, נכנס יוגב לעשות סדר. היום, הצמד הריץ את ישראל לשתיים וחצי דקות שהזכירו צונאמי. גלים גלים הם דחפו את הנבחרת לריצה של 14-1. אפשר לארוז את התיק ולהתכונן לפינלנד.
לפנייה לכתב/ת 
