הוקפא דיון על מיסוי עירוני חדש: סותר חוקי יסוד
ועדת הפנים הקפיאה את הדיון בחוק להטלת מיסי פיתוח, לאחר שהיועץ המשפטי לכנסת פסל אותה. לטענתו, ההצעה גוזרת מסים חדשים ללא פרטים וללא פיקוח פרלמנטרי, וסותרת את חוק יסוד משק המדינה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו
ועדת הפנים של הכנסת הקפיאה היום (ג') את המשך הדיון בהצעת החוק הממשלתית להטיל מיסי פיתוח עירוניים בנוסף לארנונה. הצעת החוק שנכללה בחוק ההסדרים נפסלה היום על ידי היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, מאחר שהיא "איננה עומדת בסטנדרטים המקובלים לחקיקת מס וספק אם תעמוד בביקורת חוקתית".
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזואלי (ש"ס) אמר שהוא איננו יכול להתעלם מחוות הדעת המשפטית ופיזר את הישיבה. זאת, למרות הפצרות נציג האוצר להמשיך בדיון עד לקבלת נוסח חדש של החוק שיעמוד בקריטריונים המשפטיים.
הצעת החוק נתקלה גם בביקורת חריפה של חברי הוועדה. ח"כ זבולון אורלב, (הבית היהודי), אמר עליה: "זוהי זילות של הכנסת, זה דיון על ריק". ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) אמר: "הצעת החוק היא על גבול ההזוי ואני דורש לפסול אותה על הסף מבלי לדון בה".
בחוות הדעת המשפטית אמר עו"ד ינון כי הקושי המרכזי בהצעת הממשלה שהיא גוזרת הטלת מסים חדשים באמצעות "חוק מסגרת", ללא פרטים ומבלי שיעמוד תחת פיקוח פרלמנטרי. הוא אמר כי הצעת החוק סותרת את חוק יסוד משק המדינה וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
עו"ד ינון הדגיש כי הצעת החוק כפי שהוגשה איננה עומדת בדרישת חוקי היסוד מאחר שבהטלת מס עלולה להיות פגיעה בקנין הפרטי או בזכויות יסוד אחרות של האזרח, ומהטעם הזה יש צורך להסדיר את הטלת המסים בהליך חקיקה ראשי מסודר, ולא בעקיפין ובאמצעות סעיף בחוק ההסדרים.
לטענת היועמ"ש, הצעת החוק קובעת רק מסגרת כללית, לא ברורה ולא מפורטת לגביית שלושה סוגי מסים חדשים שיוטלו על בעלי נכסים ברשויות המקומיות: מס תשתיות, מס שטחים ציבוריים, ומס מבני ציבור. כמו כן, ההצעה מסמיכה את שרי הפנים והאוצר לקבוע בתקנות הסדרים הכרוכים בהטלת המסים לרבות שיעורי המסים ואמות המידה להטלתן.
"לא בדרך חוקית זו מסדירים הטלת מסים על הציבור", אומר היועץ ומוסיף "אין זה מקובל בחקיקת מסים, להותיר את ההסדרים לקביעה בתקנות, קל וחומר שהצעת החוק איננה קובעת כל מנגנון פיקוח פרלמנטרי, שכן לפי הצעת החוק אין צורך להביא את התקנות שיתקינו השרים לאישור ועדה של הכנסת. היועץ המשפטי מוסיף ואומר כי מעבר לבעיה העקרונית שבקביעת ההסדרים החוקיים הנוגעים להטלת המסים החדשים באמצעות תקנות וללא פיקוח פרלמנטרי מעלה הצעת החוק בעיות פרטניות נוספות הנוגעות לכל אחד ואחד מהמסים המוצעים.
לפיכך קיבלה הוועדה את המלצתו שלא לאשר את הנוסח שהציעה הממשלה, עד לתיקונות בהתאם לעקרונות החקיקה המקובלים ומתן מענה לקשיים המשפטיים והעובדתיים שמעלה הנוסח הנוכחי.
האוצר: "קצר בתקשורת"
הצעת החוק נכללה בחוק ההסדרים לשנים 2010-2009. הכנסת פיצלה את סעיף מיסי הפיתוח מהחוק הכללי והעבירה אותו לוועדת הפנים. הוועדה קיימה דיון אחד לפני יותר משנה והקפיאה את החקיקה בגלל הבעיות שהתעוררו כבר אז.
שרי הפנים והאוצר נדרשו לתקן את הנוסח אך הוא לא תוקן והיום הוגש מחדש כפי שהיה בשעתו. מחאת איגוד לשכות המסחר נגד כוונת האוצר לבצע מחטף עוררה את היועצים המשפטיים של הכנסת לעיין בחוק, והיום אחרי מספר התייעצויות גובשה חוות הדעת הפוסלת לדיון את הצעת החוק מכל וכל.
נציג האוצר טען כי יכול להיות שהיה "קצר בתקשורת" אבל אין מדובר בחוק לא ראוי אלא בשדרוג היטלי הפיתוח הקיימים ברשויות המקומיות.
חברי הכנסת דחו את הטענות באמרם שהצעת הממשלה לא רק שאיננה מפורטת, אלא שהיא גם מנתקת את גביית המסים מביצוע פעולות פיתוח מסוימות כפי שנהוג היום ולכן מדובר במס חדש לכל דבר שהוא לא יכול לעבור כפי שמבקשת הממשלה.
"ניצחון בהגנה מפני הטלת מסים"
איגוד לשכות המסחר אמר בתגובה כי הוא מברך את יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ואת היועץ המשפטי של הכנסת "על כך שהכשילו את ניסיון האוצר להעביר במחטף, את "מס פיתוח", מס שעלותו על הציבור נאמדת בכ-3.5 מיליארד שקל". באיגוד לשכות המסחר אמרו כי חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי "הצילה את כבוד הכנסת".
באיגוד לשכות המסחר טענו השבוע כי "על שולחן הוועדה הונח שלד של הצעת חוק ריקה מתוכן לקביעת מנגנון מס חדש . מדובר במס שהיקפו לא מוגדר הנתון לשיקול דעת מתמיד של פקידים, אשר יהיה נתון להתמקחויות וללחצים ולפרשנויות. לא מתקבל על הדעת, שמס בעל השפעות דרמטיות על תושבי הרשות המקומית ועל עסקיה, יתקבל בלי שהחוק יהיה מפורט וברור.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אשר פנה בנושא לח"כ אזולאי ולשר הפנים אלי ישי, ציין כי "התנהלות חסרת תקדים זו של משרד האוצר אינה תואמת שקיפות הנחוצה בין המגזר העסקי לבין מקבלי ההחלטות. במיוחד נוכח ההשפעה של חוק זה על העלויות המושתות על המגזר העסקי ועל תושבי מדינת ישראל בכלל".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: אמר בתגובה: "זהו ניצחון ראשון בהגנה על אזרחי המדינה מפני הטלת מיסים, אגרות ועלויות חדשות. נמשיך לעמוד בחזית המאבק ונמנע את גלגול האחריות מתקציב המדינה על האזרח, דרך שליחת יד גסה לכיסו. האבק יימשך מול ניסיונות האוצר לייקר את הסולר, מחיר החשמל, הביטוח הלאומי ועוד".
מהתאחדות התעשיינים נמסר, כי "במידה וועדת הפנים של הכנסת היתה מאשרת את מס הפיתוח החדש, גובה העלויות אשר היה מושת על המגזר העסקי והפרטי היה בגובה של 3-0.5 מיליארד שקל, תוך שגובה המס החדש היה מייקר את עלות הדירות ב-60 אלף שקל לכל דירה".