גם חילונים מוזמנים
בתי הכנסת בארץ נוחים למתפללים הקבועים, אבל אם אתה אורח תרגיש לפעמים שחדרת לטריטוריית אויב. ח"כ אורי אורבך רוצה להפוך את בית הכנסת לידידותי יותר למשתמש. כנסו, כנסו!
בסוף תפילת ערבית של שבת בבית הכנסת של קרליבך ברחוב 79 במנהטן, ביקש הרב מהאורחים שנזדמנו לתפילה להציג את עצמם. מארק הגיע מבריסל, אברהם בא ממינכן וחנן מירושלים. הנה רעיון אחד ויפה שבתי הכנסת שלנו, כאן בארץ יכולים לאמץ.
בתי הכנסת בישראל הם מקומות מאוד נוחים למתפללים הקבועים. אבל אם אתה אורח דתי, ובוודאי חילוני – אתה מרגיש לפעמים שחדרת לטריטוריית אויב. איפה אפשר לשבת? האם יקימו אותי מהמקום? אם אתה אורח מחו"ל המבקר בארץ – האם מישהו יתעניין בך? אם אתה חילוני שפתאום חשקה נפשו בתפילת שבת – האם האיש ההוא עם הזקן מסתכל עליך כאילו שבאת לגנוב סידורים, או שהוא סתם לא מבין מה אתה בכלל עושה פה? ולמה הדרשה בכלל לא מובנת?
לא מזמן התכנסנו, כמה אנשים שוחרי-טוב, וחשבנו מה לעשות כדי שבית הכנסת יהיה ידידותי יותר למשתמש המזדמן. מי יודע, אמר מישהו באירוניה מרירה, אולי אם נצליח להביא את החילונים לבית הכנסת, גם הילדים שלנו יתחילו לבוא אליו...
אווירת ליאות נעימה שורה על בתי הכנסת שלנו בשבת בערב, שביל באמצע שביל בצד חפופים אחד אחד. אותה כיפה, אותה בלורית שיער, הן אנחנו מאותו הכפר. זה לא מקרה שאנשים חילונים רבים מדירים את רגליהם מבתי הכנסת האשכנזים. בלי כוונה הם הפכו למועדון סגור שלא מאיר פנים למישהו מבחוץ. נוח לנו, הדתיים, עם עלוני שבת ובהם קשקושים פוליטיים, ועם סידורים שקשה להתמצא בהם, ועם מקומות ישיבה מסומנים (שמרתיעים זרים) או לא מסומנים (שגם גורמים למבוכה: אנה אפנה? היכן אשב?).
מבצע "תרגישו בבית"
אפשר להפוך את בתי הכנסת לידידותיים למשתמש: בסך הכל צריך שאחד המתפללים יהיה אחראי על קבלת האורחים. בסך הכל צריך שבית הכנסת יפרסם את פעילותו ויזמין את תושבי השכונה כולם אל בין כתליו. הרי רוב בתי הכנסת סגורים במשך 20 שעות ביממה. בסך הכל צריך לארגן 5-6 פעולות במהלך השנה וסביב החגים שמתאימות גם להורים חילונים וילדיהם.
הנה בקרוב יוצא לדרך מבצע של שלושה גופי ציונות דתית חשובים ומנוסים: מפעלות הציונות הדתית, רבני צהר ו"מעלה", שיהפוך בשלב ראשון כמה עשרות בתי כנסת ברחבי המדינה לנגישים יותר לכלל הציבור, עם ההדרכה הנכונה והפרסום המתלווה וההכרחי, וגם תקציב מתאים.
"תרגישו בבית" קראנו למבצע הזה שנועד להתחיל שינוי בחשיבה של הקהילות: אתם לא יהודים רק בשביל עצמכם. התפקיד שלכם הוא לא להחזיר בתשובה, אבל הוא נועד להשיב את היהודים אל בתי הכנסת ואל היהדות שלהם. להביא אל בתי הכנסת ואל הקהילות גם יהודים לא-דתיים, שירגישו בבית בבית הכנסת השכונתי. בבר המצווה, בקבלת החומש, במעגל החיים, לקראת הגיוס או השחרור מצה"ל.
זה לא יהיה פשוט, אבל עם רצון טוב, קצת מאמץ ופתיחות מחשבתית אפשר להגיע רחוק.
אני חולם כבר שנים שכל צעיר יהודי שמתגייס לצה"ל יעלה לתורה בבית הכנסת לקראת הבקו"ם, ממש כמו בבר מצווה. יזכה ב"מי שבירך" למתגייס, בשי צנוע לפני שהוא הולך בשליחותנו לצה"ל. אולי להפוך "שבת מתגייסים" משותפת למנהג המדינה. ומדוע לא יבואו משפחות השכונה לאירוע המציין את שמחת תורה או את קריאת מגילת אסתר או להדלקת נרות חנוכה? מה, הם לא יהודים? בית הכנסת הוא עסק פרטי של דוסים? יש עוד עשרות רעיונות נחמדים שיהפכו את בתי הכנסת למקומות מזמינים, מקרבי-לבבות, מאמצי-גרים וקולטי עולים במקום למועדונים סגורים ומאיימים. יש כבר כמה שכיות-חמדה יהודיות כאלה, אבל צריך להפוך את הדוגמאות הבודדות לתנועה המונית המחזירה את בתי הכנסת אל העם.
אם רק נדע להיפטר מכמה הרגלים ישנים, פחדים מוגזמים ומהפיהוק שהתמכרנו אליו - ואם החילונים בתגובה לא יחששו כל-כך, נגלה פתאום בבתי הכנסת שלנו את עם ישראל המגיע בהמוניו. לא להידחף, רבותי, יש מקום לכולם.
לפנייה לכתב/ת 
