בלי פשרות: כך מתמודד צה"ל עם אלימות נגד רופאיו

"היו מקרים שבהם המטפלים כבר התייאשו"

"כשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים התחלתי להסתובב במרפאות הצבאיות וראיתי הרבה מאד אלימות כלפי המטפלים. היו מקרים שבהם המטפלים כבר התייאשו

והפסיקו להתלונן", מספר אל"מ ד"ר קובי חביב, מפקד מרכז שירותי הרפואה (משר"פ) בצה"ל, "המצב שבו אדם מכה אדם אחר שבא לטפל בו הוא בלתי נסבל. שמנו לב שהנורמות האלו זולגות מהחברה האזרחית לצבא".

מדובר במקרים שבהם חיילים השתוללו במרפאות, השליכו חפצים על רופאים, בעטו, ירקו או איימו ברצח. לעיתים האיומים הגיעו מפי "בעלי דרגה בכירה בצה"ל" או אזרחים -קרובי המשפחה שנילוו לחייל בעת ביקורו במרפאה.   

דרך אחרת להתמודד עם האלימות היתה התקנה של לחצני מצוקה במרפאות הצבאיות. בעוד שבמרפאות ובחדרי המיון מתמודד מאבטח אחד או שניים מול תוקף אלים, בצה"ל מוקפצת כיתת הכוננות של הבסיס; "ברמקולים נשמעת קריאת הקפצה לכיתת הכוננות להגיע למרפאה", אומר חביב, "בדרך כלל הקריאה עצמה גורמת לתוקף לקפוא במקום".

בעיית האלימות הורגשה גם מול הרופאים האזרחיים במרפאות "ביקורופא", שהחליפו לפני כשנתיים את מרפאות קצין העיר ומספקים שירותי רפואה דחופה לחיילים. "יש עשרות חיילים שהיו מגיעים למרפאה רק במטרה לקבל גימלים והם ובני המשפחות שלהם הפעילו אלימות על הצוות במקום. הרופאים התקשו להתמודד עם התופעה". לפי חוק השיפוט הצבאי, אזרח לא יכול להגייש תלונה על חייל והרופאים האזרחים לא מיהרו להתלונן במשטרה. בהתייעצות בין חיל הרפואה לפרקליטות הצבאית נעשה תיקון לחוק שמאפשר לרופאים ולאחיות האזרחים להתלונן נגד חיילים שנוהגים באלימות. "הרופאים כותבים תצהיר ואנחנו שופטים בצורה מאד קשה", מסביר חביב, "על אלימות מילולית מקבלים עונש של ריתוק או ימי מחבוש ועל אלימות פיזית מקבלים עונש מאסר. יש חיילים שנשלחו לתקופות מאסר ארוכות מאד, כמעט שנה. ההתמודדות עם אלימות נגד צוות רפואי היא אחד מיעדי החיל".

מנגד, דו"ח של אגף הביטחון במשרד הבריאות, שהוכן במסגרת פעילות של ועדת בין משרדית להתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות, מעלה כי בשנת 2009, מתוך כ-3,600 מקרי אלימות נגד רופאים, אחיות ואנשי ביטחון בבתי החולים ובמרפאות, הוגשו רק 650 תלונות למשטרה והורשעו פחות משישה תוקפים. בשאר המקרים התיקים נסגרו מסיבות שונות.