בג"ץ הורה: חובה לדון במינוי אשה לטירקל

אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע בתשובה לבג"ץ באמצעות שר המשפטים כי "אינו רואה מקום לדיון נוסף בממשלה" במינוי אשה לוועדת טירקל, החזירו השופטים את הכדור למגרשו, והוציאו הבוקר (יום ה') צו המורה לממשלה לדון לא יאוחר מ-29 בחודש בצירוף של לפחות אשה אחת לוועדה, החוקרת את אירועי המשט לעזה.

• לקריאת תשובת המדינה - לחצו כאן
  
• ועדת טירקל - כל העדויות והידיעות בעמוד מיוחד ב-ynet
  

בג"ץ קבע כי אם עד למועד זה יוצע התפקיד לחמש נשים שלא קיבלו הצעה להצטרף לוועדה עד כה, וכולן יסרבו - הממשלה תצא ידי חובתה, ולא תצטרך לצרף אשה. למרות ההוראה לממשלה, השופטים נמנעו מלהוציא צו המעכב את המשך עבודת

הוועדה עד להחלטה על צירוף חברה.

החלטת בג"ץ ניתנה אחרי שמוקדם יותר, למרות הביקורת החריפה שמתח על המדינה ואיומיו להתערב בנושא, התעקשה זו שלא למנות אשה לוועדת טירקל. בתשובה שהוגשה הבוקר לבג"ץ, הסביר יו"ר הוועדה, יעקב טירקל, כי מאחר שהעדויות הראשיות נשמעו, מינוי אשה לא יוסיף דבר לוועדה, ואף יכביד עליה.

בתשובת הפרקליטות נחשף כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוב גלגל אחריות - הפעם לשר המשפטים. הוא החליט שהנושא לא יעלה לממשלה, וביקש מהשר יעקב נאמן להתקשר לשופט יעקב טירקל ולשאול אותו מה דעתו בעניין.

"עמדת יושב ראש הוועדה הינה כי מאחר שהוועדה סיימה כבר לשמוע את העדויות הראשיות של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, הוא עומד על דעתו שצירוף חברה או חברות נוספות לוועדה לא יתרום לעבודת הוועדה", נכתב בתשובת הפרקליטות. לדבריה, "הדבר אף יכביד על המשך עבודת הוועדה", בשעה שלאור הקמת ועדת מזכ"ל האו"ם לחקירת אירועי המשט, יש חשיבות מיוחדת לסיום מהיר ככל האפשר של עבודת הוועדה.

בתשובתה כותבת הפרקליטות כי הממשלה אינה עתידה להרחיב את הוועדה, כש"אינטרס יעילות עבודת הוועדה, שהינו כבד משקל בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, והערכת יו"ר הוועדה כי הרחבת הרכב הוועדה בעת הזו עתידה לפגוע באינטרס זה - עומדים ביסוד עמדה זו". כמו בעבר, מתעקשת המדינה כי ננקטו "מאמצים אקטיביים" לאיתור אשה כחברה בוועדת טירקל, ולכן אין מקום לטענה שנפל פגם בהליך המינוי.

בתגובה לתשובת המדינה לבג"ץ ולצו שהוציא בית המשפט, אמרו בארגוני הנשים כי הם דורשים להשתתף בהליך איתור המועמדות לוועדה.

השופטת הציעה: שגבר יפנה מקומו לאשה

אתמול מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על המדינה בשל העובדה שאף אשה לא מונתה לוועדה. השופטת מרים נאור העלתה בדיון את האפשרות שאחד מחברי הוועדה יתנדב לפרוש, ובמקומו תצורף אליה אשה. פרקליטות המדינה דחתה את ההצעה, ואמרה כי חברי הוועדה התגייסו למשימה, ולפיכך אין זה סביר שאחד מהם יפרוש.

הדיון בבג"ץ נערך בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות נשים, בדרישה לצרף לוועדה אשה, כך שהרכבה יתאם את חוק שוויון זכויות האשה. בתשובה שהגישה לבג"ץ על העתירה עוד קודם לדיון, טענה הפרקליטות כי נעשה ניסיון סביר לאתר נשים שישולבו בוועדה, וכי שלוש נשים שאליהן נעשו פניות עוד לפני קביעת הרכבה הראשוני וגם לאחר מכן - סירבו

להצטרף. עוד שתיים נפסלו, בין השאר משום שאחת כבר הביעה את דעתה בנושא המשט.

במהלך הדיון מתחה השופטת נאור ביקורת על דרך הקמת הוועדה. "האם הממשלה ראתה בכלל רשימה של מועמדות? מי בכלל מרכיב רשימה כזאת?", שאלה. נאור קבעה כי בפני הממשלה לא עמדה רשימה של מועמדות וכי לא גובשו קריטריונים. לדבריה, היה צריך להכין נוהל כזה לפני ארבעה חודשים: "צריך היה להתוות מתווה. אם הייתם עושים את החשיבה הזו, אולי זה היה מאחורינו. עכשיו, כשאנו יודעים שהממשלה אפילו במוצהר לא ראתה רשימה בעלת קריטריונים, אז מה התשובה של גברתי לעניין זה?", שאלה את נציגת המדינה.